נקמה מתוקה💋

פרק 22

היי אהובים שלי, אהיה קצת לא פעילה בימים הקרובים עקב לחץ בלימודים, מצטערת🙏🏽
מקווה שתהנו מהפרק💜

גופי כאב בטירוף, אך זה לא עצר ממני לקום מהמיטה ברגע שריח הפנקיקיים עטף את אפי ופתח את התיאבון שלי. קמתי מהמיטה בצעדים כושלים, פותחת את דלת חדרו של אליס. אני גוועת. ימים שלא אכלתי משהו סביר. ירדתי במדרגות במהירות למרות הכאב. נכנסתי למטבח, רואה את איזבל קשורה באזיקים למתיאו, בזמן שהוא מכין פנקייקים והיא נגררת אחריו. הסתכלתי לעברם בבילבול. מה הם עושים? ״בוקר טוב״ אמרתי בבילבול והתיישבתי בשולחן. איזבל הסיטה את מבטה לעברי כאילו הייתי המושיע שלה. ״אממ״ אמרתי והבטתי לעבר האזיקים. ״תרצה להסביר מתיאו?״ שאלתי לעבר מתיאו בהרמת גבה. הוא הפך את הפנקייק שהיה על המחבת וסובב את מבטו לכיווני. ״אמרתם שהיא צריכה להיות קשורה עם שומר ראש״ אמר וסובב את מבטו, מוציא את הפנקייק מהמחבת. ״לא התכוונו קשורה לשומר..״ אמרתי בגיחוך. ״וממתי אתה השומר?״ שאלתי בבילבול. הוא הרים את כתפיו כלא יודע. ״אליס החליט״ אמר בקלילות והכניס בלילה למחבת. ״איפה אליס באמת?״ שאלתי, מסתכלת מסביבי. ״הוא במשרד שלו, עושה משהו״ אמר והמשיך להתעסק בפנקייקים. ״אלך לבדוק מה איתו״ אמרתי וקמתי מהכיסא. עצרתי לרגע. ״תעשה לי טובה מתיאו, תשחרר את הילדה המסכנה. סמוך עליי כשאני אומרת לך שהיא בקושי מסוגלת לפגוע בזבוב״ אמרתי בגילגול עיניים והמשכתי ללכת. עליתי למעלה. צעדים קטנים נשמעו מחדרה של אנה. אנה.. הייתי כל כך מעורפלת בימים האחרונים ששכחתי לגמרי מאנה. התקרבתי לעבר הדלת של אנה במהירות ופתחתי אותה. אנה ישבה על הריצפה, משחקת עם אחת הבובות שלה. היא הסיטה את מבטה לכיווני והפתעה הציפה את פניה החמודות. היא עזבה את בובתה וקמה במהירות לכיווני. ״ג'וליה!״ הרימה את קולה בהתלהבות. היא רצה לכיווני וחיבקה אותי בחוזקה, גורמת לי להוציא אנחת כאב קטנה. אך לא היה אכפת לי, אנה לגמרי שווה את זה. התכופפתי לעבר אנה, מחבקת אותה בחוזקה. כמה שהתגעגעתי לילדה הקטנה הזאת. ״שלום קטנה״ לחשתי לעברה בחיוך. היא ניתקה את חיבוקה והביטה לעברי. ״איפה היית ג'וליה?״ שאלה בסקרנות לעברי. היא הביטה על גופי הפצוע ובילבול הופיע על פניה. ״ומה קרה לך?״ שאלה בדאגה חמודה. חייכתי בעדינות לעברה. ״בואי נגיד שכיסחתי לכמה בחורים רעים את התחת שלהם״ לחשתי לעבר אוזנה. פיה נפתח בהפתעה והתרגשות הופיעה על פניה. ״באמת?? איך זה היה״ שאלה בסקרנות והביטה לעברי עם עיניה הגדולות. ״בהתחלה קשה. אבל ניצחתי אותם!״ קרצתי לעברה בחיוך. היא צחקה. ״אני גם רוצה לכסח לבחורים רעים את הצורה!״ אמרה לעברי בחיוך ענק. ״כשאהיה גדולה, אסלק את כל הבחורים הרעים מהעולם!״ אמרה בביטחון. ציחקקתי לעברה והנהנתי. ״כמובן אנה״ אמרתי בחיוך. עיניה הגדולות זרחו מאושר. אנה היא בהחלט מישהו שתרצה איתך בסביבה. היא כל כך אנרגטית, חיובית, שמחה כל הזמן. פניה תמיד זוהרות בשמחה והתרגשות. כל כך הרבה מתיקות. מבט אחד בפרצוף המתוק שלה וכל היום שלך יכול להשתפר. ״יש פנקיקיים! מה דעתך שנרד לאכול?״ שאלתי לעבר אנה. היא הנהנה במהירות ויצאנו מהחדר. ״אלך לחפש את אליס ואקרא לו, בנתיים תלכי להתיישב בשולחן בסדר?״ שאלתי לעבר אנה בעדינות והיא הנהנה, יורדת למטה. התקדמתי לעבר משרדו של אליס. פתחתי את הדלת בעדינות, רואה את גבו של אליס על הכיסא. הוא סובב את גופו לכיווני וחיוך קטן עלה על פניו. הוא אחז בכמה ניירות והניח אותם על שולחן העבודה. ״היי״ אמרתי והתקדמתי לעברו. ״איך את מרגישה נסיכה?״ שאל וקם לעברי. ״הכל כואב״ אמרתי בגיחוך. ״אבל יעבור״ הוספתי מיד אחרי. הוא תפס במותניי והצמיד אותי לגופו, מגניב לי נשיקה קטנה. נשמעה דפיקה חלשה בדלת. אני ואליס סובבנו את מבטנו בבת אחת, מסתכלים לעבר אנה שהציצה מפתח החדר. ״ג'וליה, אליס!״ אמרה אנה בביישנות ונכנסה למשרד. ״יש מישהי למטה שאני לא מכירה״ אמרה והתקרבה לעברנו. ״מי זאת?״ שאלה אנה בביישנות. התכופפתי לכיוונה בחיוך קטן. ״זוכרת את החברה שלנו איזבל? זאת איזבל״ אמרתי בחיוך קטן. אנה הנהנה באיטיות. ״אני לא רוצה לרדת לבד.. תוכלי לרדת איתי?״ שאלה. ״כמובן״ אמרתי בחיוך קטן והתיישרתי. לקחתי את ידה הקטנה של אנה.
״אתה בא?״ שאלתי לכיוון אליס. הוא הנהן קלות. ״רק אסיים פה משהו״ אמר. הנהנתי ויצאתי ממשרדו עם אנה. ירדנו במורד המדרגות, מתקדמות לשולחן האוכל. אנה תפסה באחת מרגליי והסתתרה מאחוריי. התקדמתי לעבר השולחן. ״איזבל״ אמרתי לעבר איזבל, שכבר ישבה בשולחן. הסתכלתי לעבר כף היד שלה ושמתי לב שהיא כבר לא קשורה למתיאו. ״אני רוצה שתכירי מישהי״ אמרתי בחיוך קטן והורדתי את מבטי לעבר אנה. אנה הוציאה את ראשה בביישנות והסתכלה לעבר איזבל. ״איזבל, זאת אנה״ אמרתי בחיוך לעבר איזבל. איזבל הסיטה את מבטה לעבר אנה שהסתתרה מאחוריי רגליי. ״היי אנה״ אמרה איזבל בנחמדות. ״אני איזבל״ הוסיפה בחיוך קטן. אנה הציצה דרך אחת מרגליי וחייכה בביישנות. ״תגידי שלום אנה״ אמרתי לעבר אנה והתכופפתי. אנה נצמדה לגופי והסתירה את ראשה. ״שלום״ אמרה בביישנות. איזבל חייכה וחשפה את 2 גומותיה היפות. ״קדימה, בואי נאכל״ אמרתי לעבר אנה ולקחתי את ידה הקטנה. התיישבנו בשולחן מול איזבל ומזגתי לנו לאכול. התחלתי לאכול וחקרתי את מבטה של איזבל, שהייתה שקועה על משהו אחר. סובבתי את מבטי לכיוון המקום ושם הופיע מתיאו שמזג קפה. ״את נועצת מבטים״ לחשתי לעבר איזבל. היא הסיטה את מבטה במהירות וסומק עלה על לחייה. ״סליחה״ אמרה בביישנות. ״אני לא מאשימה אותך, מתיאו באמת נאה״ הודתי בגיחוך קטן. אליס הגיע והתיישב מצד אחד של איזבל, בזמן שבצד השני התיישב מתיאו. שניהם הסתכלו לעברה במבט נוקשה, לגמרי מוכנים לתקוף אם היא תחליט לנסות. גיחכתי לעבר המראה המשעשע. הילדה הזאת לא תפגע בזבוב. במשך הארוחה אנה הגניבה אין סוף מבטים מסוקרנים לעבר איזבל, שגם שמה לב למבטים.