נקמה מתוקה💋

פרק 10

ג'וליה-
הגענו למסעדה בערב והתיישבנו. כל אחד הזמין מה שהוא רוצה, וחיכינו לאוכל. ״למה הבחור הזה מסתכל עלייך ככה״ שאל מתיאו בטון תוקפני. ״מי?״ שאלתי בבילבול והסתכלתי לאיפה שמתיאו הסתכל. הופיע שם בחור די נאה, עם שיער שטני ועיניים ירוקות. קצת שרירי וגבוהה. ״לא יודעת״ אמרתי והחזרתי את מבטי לשולחן. ״יש לי שאלה״ שאלה אנה. ״תשאלי קטנטונת״ אמר אליס בזמן שהמלצר הביא לנו את האוכל. ״אתה וגוליה ביחד?״ שאלה אנה ואני נחנקתי מהמשקה שלי. למה שאנה תחשוב דבר כזה? האם אפילו ילדה קטנה שמה לב למה שקורה? אליס גיחך והסתכל לעבר אנה. ״לא אנה, אני ו'גוליה לא ביחד״ אמר בחיוך והתחיל לאכול. בהמשך הארוחה דיברנו על כל מיני דברים. למשל הילד החדש שאנה מחבבת. היא סיפרה למתיאו ואליס, ושניהם לא היו מרוצים במיוחד. דיברנו גם על היום הולדת של מתיאו שמתקרבת. הוא רוצה לעשות מסיבה. באמצע הארוחה הבחור שהסתכל עליי מקודם, ניגש לעברנו. ״היי״ אמר בחיוך וחשף 2 גומות גדולות ויפות. אני חייבת להודות שהוא מאוד נאה. ״היי״ אמרתי בחיוך בחזרה. ״אפשרי לקבל את המספר שלך? חשבתי שאת יפה״ אמר וסומק התפשט על לחיי. חמוד מצידו. באתי לענות אך אליס קטע אותי. ״יש לה חבר, טמבל. עכשיו עוף מפה לפני שאכרות לך את הראש״ אמר אליס בקרירות והסטתי את מבטי לעברו בבילבול. הבחור הלך במהירות וחזר לשולחן שלו. ״מה? למה עשית את זה?״ שאלתי בכעס. ״כי ככה באלי״ אמר אליס ברוגע והמשיך לאכול. כי ככה באלו? כעס התפשט בחזהי אך התעלמתי. לא אתווכח עם אליס מול אנה. המשכנו לאכול ואנה מתיאו ואליס המשיכו לדבר. חוץ ממני שעדיין כעסה על מה שאליס עשה.
בסוף הארוחה באה אלינו מלצרית והביאה חשבון. המלצרית לא הפסיקה להסתכל לעבר אליס ודפקה לו פלירטוטים עם המבטים שלה. אליס שם את הכסף על השולחן וקרץ לעברה. היא חייכה והלכה עם הכסף. רתחתי מזעם. כשבחור בא לבקש ממני את המספר בדרך הכי נחמדה שאפשר הוא מתעצבן ואומר שיש לי חבר, אבל כשמישהי באה ועוד שניה מזיינת אותה עם המבטים שלה מול המשפחה שלו זה בסדר? פאק. הוא הרתיח אותי מזעם. יצאנו מהמסעדה ונשארתי שקטה. אפילו לא הבטתי באליס מהסיכוי שאם אראה את הפנים שלו, אחטיף לו מכות. אליס בא לפתוח לנו את הדלת אך הקדמתי אותו ונכנסתי לבד, לגמרי מתעלמת מקיומו. רוב הנסיעה פשוט שתקתי ואליס החטיף לעברי מבטים מדי פעם. כשהגענו הביתה, מתיאו לקח את אנה למעלה כדי להשכיב אותה לישון, ורק אני ואליס נשארנו. התעלמתי ממנו לחלוטין וצפיתי בטלוויזיה. ״קרה משהו?״ שאל והתיישב לידי. בטח שקרה חתיכת מטומטם! ״לא״ אמרתי בקוצר רוח והמשכתי לצפות בטלוויזיה. ״את מקנאה שקרצתי למלצרית?״ שאל אליס בגיחוך. עד כמה שקוע בעצמו הוא יכול להיות? הסתובבתי לכיוונו ובאמת שקלתי להחטיף לו אגרוף. ״לא אליס. לא קינאתי״ אמרתי בכעס. ״אז מה קרה?״ שאל. ״למה כשמישהו בא להתחיל איתי, אתה ישר מעיף אותו באיומים אבל כשמלצרית מפלרטטת איתך זה בסדר?״ שאלתי בכעס. ״אה, זה״ אמר בנינוחות ושם רגליים על השולחן. אה? זה? כיווצתי את אגרופי, מתאפקת בכל הכוח לא להרביץ לו. ״אני פשוט לא רוצה שאף אחד יתקרב אלייך.״ אמר והסתכלתי עליו כלא מאמינה. ״אתה פשוט לא יאומן״ אמרתי בגיחוך נגעל. ״למה זה בכלל משנה לך?״ שאלתי אך הוא לא ענה. פשוט התעלם. ״אף אחד לא יתקרב אלייך ג'וליה. סוף הסיפור.״ אמר בקרות. קמתי מהספה בעצבים והוא הסתכל לכיווני. ״לך תזדיין״ אמרתי ועליתי לחדר. באיזה זכות הוא חושב שיש לו את הרשות להחליט מה אני עושה? כעס התפשט בכל גופי והרגשתי שאני עוד שניה מתפוצצת. חיוך עלה על פניי כשחשבתי על מה אעשה כדי להתנקם בו. החלטתי ללכת למועדון, ושם אצלם לו כמה תמונות שאני בטוחה שירגיזו אותו. השעה הייתה רק 10, אז מועדון בהחלט היה אופציה טובה. הלכתי במהירות לארון והתחלתי להתארגן. לבשתי את השמלה שאליס קנה לי ממזמן, ונעליי העקב שקנה לי ביחד איתם. חיכיתי שאליס יעלה לחדרו ורק אז ניגשתי לכיוון היציאה. אני הולכת להראות לו מה זה.