^פרק 10^
"שמעת את ההאזעקה הזאת????"
"כן מה זה??!!"
"שרפה בפנימיה!!!!!!!"
"אימלהההה איפה?"
"לא יודע בואי נחפש!!!!!!"
............ ......... ..... ....
"ואיי אני מריח עשן מהחדר של... בואי!!!!!"
..... ....... ........ ....... ......
"מהחדר של אנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
"עוד פעם אנה......, מה? לאן אתה רץ??!!"
"להביא מטף אולי!!!!!!!!!!!"
....... ....... ........ ......... ........
"הבאתי!!!!!!! רגע שרון? איפה את!!!???"
"לא משנה אנה את שם????!!!!! אני נכנס!!!!!!!!!"
........ ........ ....... ........... ....
"ואוווו אנהההההההההההה!!!!!!!!!!!!!! את חיה?????!!!! אני מכבה את האש!!!!!!!!!!!!"
"אנה? אנה תעני לי!!!!!!!!! אני לוקח אותך מפה!!!!!"
....... ...... ....... ..... ..... .... ......
"מה? מה? מה זה איפה אני? מי אתה?"
"אני רואי חבר שלך! ואת עכשיו במכונית של אמבולנס!"
"רואי זה אתה?"
"כן זה אני את זוכרת?!"
"נראה לי שכן, מה קרה לי?"
"את ישנת בחדר שנתנו לך ואז התחילה שם שרפה והתחלת להיחנק להשתעל ולהקיא ואז התעלפת!"
"וכאילו מה, אתה הצלת אותי?"
"משהו כזה, אם לכבות את האש ולקחת אותך מהחדר אל החדר של האחות לקרא לצוות להזעיק אמבולנס ולשבת פה איתך זה נקרא הצלה אז כן, אני הצלתי אותך חחחח..."
"ואיי אני לא זוכרת כלום... אבל אני מאמינה לך! אם אני כאן חיה אז אתה הצלת אותי כנראה..."
נתתי לו חיבוק, כל כך מגיע לו כל דבר טוב שיקרה לו, הוא מדהים אני מתה עליו! לא חשבתי שאי פעם אני כל כך יאהב מישהו...
"ואוו אני אפילו לא יודעת מה להגיד לך על זה! אתה פשוט...."
"את לא צריכה להגיד לי כלום..." הוא קטע אותי! "אל תגידי, פשוט תעשי!"
התקרבנו והתקרבנו, במקום המושלם בזמן המושלם, זה באמת קורה עכשיו? כשכולם פה על הרגליים בגללי?
המשכנו להתקרב, ולהתקרב ולהתקרב....
...... ...... ...... ....... ....... ......
ואז כשזה כמעט קרה, ממש ממש כמעט קרה, 0.0000000000000001 שניה לפני שזה קרה, פתאום האחות נגשת והורסת הכל:
"אנה, בואי איתי אני צריכה לעשות לך בדיקות דם ונשימה ואחרי זה תבואי איתנו לחדר יש פה אנשים שרוצים לבדוק את המקרה..."
הסתכלתי על רואי במבט עצוב וגם הוא... עד שזה כמעט קרה קטעו אותנו באמצע... זה ממש מעצבן! בלי ברירה הלכתי אם האחות, רואי עזב לי את היד לאט לאט וחייך אליי חיוך עצוב/שמח. הלכתי עם האחות לכל מיני בדיקות שלדעתי בכלל לא נחוצות! אז שריפה מה כבר קרה לי?! לי לא קרה כלום... לחדר כן!
YOU ARE READING
רואה ואינה נראת
Teen Fictionהעבר שלה מלא בבדידות, היא הייתה רגילה שלא שמים לב אליה בגלל איך שהיא נראת ומה שהיא אוהבת. אנה לווין, ילדה קצת שונה מכולם, נשלחה לפנימיה על ידי הוריה בטענה שהיא סובלת מבדידות בבית ספרה. היא חשבה שהכל ישאר אותו דבר, לא יהיו חברים, לא ידידים, רק דמעות...
