פרק 2 - פנימיה??

1.3K 69 4
                                    

בוקר- 9:00 יום שבת...
אני שומעת את ההורים שלי מתווכחים ביניהם: "היא הולכת לפנימייה וגמרנו את הסיפור אני לא יכול לסבול את זה שאין לה חברים פה בכלל!"
"אולי ננסה להעביר אותה בית ספר איך היא תסתדר בפנימיה?"
"אני לא יודע, לדעתי בפנימייה היא תלמד איך להיות עם אנשים אחרים... ולא רק לחזור הביתה ולבכות...
"טוב איך שאתה רוצה, אבל אתה מדבר איתה"
"אנההההההה" נשמע כאילו אבא שלי קורא לי
ניגשתי לסלון והתיישבתי. לפני שהספקתי להגיד משהו שמעתי את המילה: "פנימייה", יוצאת מהפה של אמא כשפניה עצובות.
אבא שלי מסביר לי: "אנה יקרה שלנו, אני ואמא... זאת אומרת אני החלטתי שממחר את עוברת לפנימייה שבנתניה... בערך שעתיים נסיעה מעפולה. מה את אומרת?
"מה אני אומרת?"..... שתקתי לרגע והתאפקתי כדי לא להתחיל לבכות. "אני אומרת ש....."
ופשוט פרצתי בבכי ורצתי לחדר שלי. נעלתי על מנעול ובכיתי את כל החיים שלי!
חשבתי לעצמי: אני לא רוצה לפנימייה!!!!!!!! אני גם ככה לא מסתדרת בבית ספר!!!!
איך אני יהיה שבוע לבד בלי ההורים שלי בפנימייה כשאני לא מכירה שם אף אחד?!
אני שונאת את החיים שלייייי.....
"אנה".... אבא שלי דופק בדלת
לא פתחתי....
"אנה".... אמא שלי קוראת לי: "תפתחי בבקשה"...
פתחתי את הדלת בתנאי שרק אמא שלי תיכנס...
התיישבנו על המיטה שלי ודיברנו:
"תקשיבי, אני מבינה אותך מאוד, כשאני הייתי בגילך גם אותי שלחו לפנימייה, הייתי ילדה בעייתית"...
"ואיך היה?"
"בכנות? היה בסדר גמור... נכון, אני הייתי ילדה מאוד בעייתית, לפני הפנימיה הסתובבתי עם הילדים הרעים בשכונה, הם רצו שאני ידרדר לדברים שרק יזיקו לי, פניתי אל ההורים שלי והם שלחו אותי לפנימייה. לא רציתי, באמת, אבל במהלך השנה שלי בפנימיה הכרתי כמה ילדים שלימדו אותי איך להנות באמת, בלי להידרדר לשטויות. מאוד התחברתי אליהם! הם היו נהדרים"...
"אז את אומרת שאת רוצה שאני ילך לפנימיה?!"
"לא, אני אישית מתנגדת לזה, אבל אבא שלך דואג לך, הוא רוצה שתיהיה בפנימייה בכדי שתלמדי איך להסתדר עם ילדים, כי לא תיהיה לך שם ברירה, את תצתרכי ללמוד להתחבר...
לא היה לי מה להגיד, הלכתי למטבח ואכלתי שניצל עם צ'יפס- האוכל הטעים של ימי שבת...
יום למחרת- 6:00 בבוקר
קשה לקום כל בוקר ולדעת שהיום לא יהיה שום שינוי, שאני הולכת לבלות עם עצמי, לבד כמו תמיד. אבל היום, עוד יותר קשה לקום, אני נפרדת מההורים שלי וצריכה ללמוד להתחבר. אף אחד לא מבין אותי! אני לא יודעת איך להתחבר... אני הולכת לבלות את השבוע שלי לבד, ועוד בפנימיה בנתניה...
קמתי, שטפתי פנים, צחצחתי שיניים. שמתי את החולצה השחורה הרופפת האהובה עליי, את הג'ינס הקרוע שלי- החלטתי לגוון והוא היה בצבע כחול בהיר. לבשתי את האולסטאר השחורות שלי, שמתאימות לחוצלה וללק השחור שיש לי על הידיים. התאפרתי בקטנה: איילינר שחור ומסקרה, עיפרון שחור ואודם כהה. סירקתי את השיער החלק שלי ואת הפוני זלי שמכסה עין אחת. לבשתי את העגילים הצמודים שלי- יש לי 3 חורים באוזן אחת ו2 באוזן השנייה (כל אחד והטעם שלו...)
לבשתי את הג'קט שלי השחור שאני מתה עליו. הלכתי לאכול ארוחת בוקר קטנה: קוראסון עם שוקולד וקפה חזק- כן אני אוהבת קפה חזק לפעמים. לקחתי את המזוודה שלי, ואת האוזניות שמתי כבר עליי. אני וההורים שלי פסענו לעבר האוטו- נסענו לנתניה.

רואה ואינה נראתWhere stories live. Discover now