התנקנו מהנשיקה והסתכלנו אחת אל השני:
"ואוו אנה אני... לא... כאילו... אני... מופתע!!" הוא אמר לי
"חחח ת'אמת גם אני..." עניתי לו בחזרה
"אמממ... אז..."
"יומולדת שמח!!!! מזל טוב יפה שלי!!"
"חח... את לא מריכה לאחל לי מזל טוב... יש לי כבר מזל טוב!"
"אני המזל הטוב שלך?"
"זאת שאלה בכלל?!"
ניראה לי הסמקתי כמו עגבנייה!!! זה היה פשוט מדהים!! ואני כבר לא מדברת על זה שהוא מנשק טוב, ניראה טוב, מריח טוב וכל זה... אני מדברת על היחס שלו אליי!! איך כל זה קרה?? אני לא מבינה... יש לו לב טוב... זהו... זה הכל... הוא פשוט.... טוב!! באותו רגע רציתי פשוט לחבק אותו, להידבק אליו עם דבק נצחי!! ולא להיפרד ממנו....
נזכרתי שבערך עכשיו המנהלת אמרה לי ללכת לחדר החדש שלי... לתמיד! אז הוא ליווה אותה עד לדלת... נתן לי נשיקה וחיבוק והלך לחדר שלו... פתחתי את הדלת באיטיות, וידיתי שזה באמת חדר מספר 33! באמת שמממש התרגשתי... קיוויתי שהכל יהיה טוב, אבל אז... נכנסתי אל החדר, וחשכו עיני!!!
...
...
...
...
...
...
...
...
...
...
...
...
...
...
ראיתי 3 בנות, במהרה הבנתי שאלה שרון, עדי ומיטל!!! אלה ששונאות אותי, במיוחד אחות של רואי! שהיא ניראה לי כמו המחליטה הראשית בחבורה.... מותר לה להגיד מה שבאלה וברור שהם יסכימו איתה חזרה... גם אם היא תגיד שכרישים חיים בג'ונגל הם יסכימו איתה על זה... הן לא באמת מקשיבות לה, עדי עסוקה בפאלפון שלה וככל הנראה היא נתה על עצמה! כל היום עושה פוזות מול המראה. מיטל, לעומתה הכי סבבה בחבורה שלהן... אם לא נזכיר את זה שרואי סיפר לי שכל הבנים השחורים בפנימייה, מט' עד יב' כבר היו חברים שלה ויש מצב שהיא כבר... בוא נגיד... לא בתולה, אז הכל סבבה לגמרי!! אבל אין מה לעשות! כולן יפות בצורה יוצאת דופן אבל סנוביות להפליא! במיוחד אחות של רואי.. היא ממש ממש ממש ממש שונאת אותי....
אז ראיתי 3 בנות... וכרגיל כפי שציפיתי מהן ואין שום הפתעות.... שרון יושבת לה על כורסה אדומה ומקושטת שככל הנראה הביאה איתה מהבית וגרליה מונחות על כיסא ישן.. כנראה מהפנימיה.. היא עסוקה בפאלפון שלה ונראה שהיא נדפדפת בתמונות ומתעצבנת כל פעם! בזמן הזה עדי יושבת על הרצפה ועושה פדיקור לשרון ומציצה לפעמים במראה הקטנה שלה לראות שגם אם היא עושה למישהי ציפורניים היא נראת טוב! וכמובן ששרון מבחינה בזה ומתעצבנת! מיטל בנתיים שוכבת על המיטה ומדברת עם מישהו כנראה על זה שהיא מנש עסוקה ביום שבת והיא לא יכולה לבוא איתו בערב למסיבת בריכה כי יש לסבתא שלה יום הולדת בזמן ששרון צוחקת ואומרת בקול רם שלסבתא של מיטל יש יום הולדת עוד 6 חודשים! ומיטל מנתקת במהרה!
כשאני נכנסת כמובן המבט אליי ושרון מתחילה לדבר:
"תראו תראו מי כאן... הכבשה של רואי! מה שלומך.. איבדת את רואי עם המזוודה?"
"אמממ.... אני... זה החדר החדש שלי"
"פשיי החדר החדש שלך מה את אומרת? פשוט לא יודעתי שבחדר אנחנו מגדלים כבשים!"
היא אמרה שכהבנות צחקקו בקטנה ודמעות עולות בעיניי!
"ואיי כבשה חמודה תקשיבי..." עדי אמרה "שמעת אי פעם על המטשג דאודורנט, בושם, מקלחת סבון, על זה שמעת?"
"אמממ אממממ" לא ידעתי מה לענות
"אם את רוצה אני יעביר לך קורס על זה פשוט לא נראה לי שאת מכירה את לא רק נראת את גם מריחה כמו כיבשה עופי למקלחת אבל לא פה... המקלחת הציבורית פשוט... איך להגיד... את כל כך מסריחה שאפילו המקלחת תסריח אחריך!"
"טוב אחותייי!!!" מיטל צחקקה ואמרה לעדי ונתנה לה כיף!
"סתמו בנות! אתן לא רואות מה עשיתן?" אני עדיין עומדת מבוישת בקצה החדר "העלבתן אותה באמת!! חמודה... את רוצה שאני יביא לך מיץ של כבשים?" והן צחקו....
לא יכולתי לסבול את זה יותר!!!!! יצאתי מהחדר כשדמעותי כבר הפכו לים המלח על השטיח שלהן והלכתי למנהלת לבקש לעבור חדר! אבל נחשו מה היא אמרה לי: "שרון, מיטל ועדי הן בנות מקסימות! אנע בטוחה שתתיחברי אליהן לאט לאט!" והיא שלחה אותי בחזרה אל החדר בטענה שכבר מאוחר ועוד שעה יש כיבוי אורות....
טוב, עכשיו נתקעתי בחדר הזה!! ואין לי ברירה... ברגע הזה פשוט חשבתי על כמה אני מתגעגעת לאמא, אבא ורואי!
YOU ARE READING
רואה ואינה נראת
Teen Fictionהעבר שלה מלא בבדידות, היא הייתה רגילה שלא שמים לב אליה בגלל איך שהיא נראת ומה שהיא אוהבת. אנה לווין, ילדה קצת שונה מכולם, נשלחה לפנימיה על ידי הוריה בטענה שהיא סובלת מבדידות בבית ספרה. היא חשבה שהכל ישאר אותו דבר, לא יהיו חברים, לא ידידים, רק דמעות...
