"עבר כבר שבוע מאז שעידן עזב את הפנימייה.... אני דואגת לו, מתקשרת אליו כל בוקר, צוהוריים וערב!
כל פעם הוא אומר לי שהוא בסדר ושאני לא צריכה לדאוג, הוא נמצא במכון גמילה הזה והכל טוב פה... יש לו הרגשה שהוא כן יגמל מזה בסוף... פעם הוא עישן 2 קופסאות ביום ותוך שבוע הוא למד לעשן רק אחד וחצי! הסמים זאת עדיין בעיה.... אבל הוא למד שככל שיש לו פחות בעיות ולחץ... הוא יקח פחות סמים. בקיצור הוא אומר שאיתו הכל בסדר! אני לא יודעת אם להאמין לו או לא אבל זה כל מה שנשאר לי לעשות.
אני רואה את רואי מתרחק קצת מעדי. אבל באמת באמת שכבר לא כל כך אכפת לי ממנו וממנה...
אני רואה שהיא מתנשקת איתו בכוח... הוא לא נהנה במיוחד. זה אמור לעשות לי קצת שמח אבל זה לא... זה לא עושה לי כלום. עבר לי ממנו... כן! עבר לי ממנו....
אבל מה שכן משמח אותי, זאת העובדה ששרון ועדי רבו. הן היו החברות הכי טובות ועכשיו לשרון אין למי ללכת לבכות! וזה מצחיק אותי. כי היא עשתה את זה לעצמה, מה שקצת מעצבן אותי זה שעדי כן חברה של מיטל וכן יש לה למי ללכת לבכות אם קרה משהו, אבל אני מסתפקת בזה שכשהיא בוכה לרואי לא באמת אכפת לו.
יומני היקר... זה הדף הראשון שאני כותבת בך... אני רוצה שמישהו אחד לפחות ידע על רגשותיי כלפי כל אחד, על דאגותיי ועל המחשבות החופרות שלי. אני רוצה שאתה תדע! ויום אחד, אחרי 10 שנה, אולי אני יקרה שוב את מה שכתבתי פה.... אני יעבוד כעורכת דין! זה החלום שלי... למרות שאני לא בדיוק בכיוון, אני אשתדל! אני יקרא את מה שכתוב פה ואצחק על הכל! כל הדאגות הטיפשיות שלי שעכשיו נראות לי הכי קשות שיש. אני יצחק עליהם עם בעלי! שאני מקווה בנתיים שזה יהיה עידן...
אוי אני והפנטזיות הילדותיות שלי! איזה עידן ואיזה נעליים יהיו הבעל שלי?! מה אני חושבת על זה בכלל.... ילדה קטנה שכמוני... תתעסקי במה שיש עכשיו!
כנראה אני בורחת מהדברים הרעים שעוברים עליי... אסור לי... אני חייבת להתרכז! אני חייבת להתאפס... מה אני הולכת לעשות בזמן שעידן סובל במכון הזה.... לפחות זה מה שאני חושבת, שהוא סובל...
מצטערת שחפרתי עם הדאגות שחי אבל אפילו לאמא שלי אני פוחדת לספר.... היא בטח תוציא אותי מהפנימייה אבל אני לא רוצה... אני לא רוצה לעזוב את עידן לבד. למרות שהוא לה פה אני רוצה לעזור לו. אין לי כל כך עוד מה לכתוב כי כבר חפרתי מספיק.
וזהו. אלה הם החיים שלי פה.
יומן שלי! תשמור את זה בסוד..."
תצביעו ותגיבו ❤
YOU ARE READING
רואה ואינה נראת
Ficção Adolescenteהעבר שלה מלא בבדידות, היא הייתה רגילה שלא שמים לב אליה בגלל איך שהיא נראת ומה שהיא אוהבת. אנה לווין, ילדה קצת שונה מכולם, נשלחה לפנימיה על ידי הוריה בטענה שהיא סובלת מבדידות בבית ספרה. היא חשבה שהכל ישאר אותו דבר, לא יהיו חברים, לא ידידים, רק דמעות...
