His girl [1]

דומיניק (1)

הורדתי את כוס הוויסקי לשולחן לאחר שלגמתי ממנו ובחנתי את איידן.
"מה הסיפור?" שאלתי אותו. "אין סיפור."
"נו, בחייך, אתה נראה כאילו לא הזדיינת חצי שנה ושנינו יודעים שפעם אחרונה שעשית את זה, זה היה לפני שעה, מה קרה?"
"זיינתי את קיילי, אחי," הוא אמר ולגם מהוויסקי שלו גם.
"נו, אז מה הבעיה? היא אחת מהבנות הכי לוהטות במועדון," אמרתי.
קיילי ללא ספק אחת מהבנות הכי יפות במועדון.
השיער השחור והחלק שלה, העיניים הגדולות והירוקות שלה.. אין אישה אחת במועדון המזוין שיותר יפה ממנה.
זיינתי אותה יותר מפעם אחת וכנראה שגם איידן, אבל אני לא מבין מה הבעיה שהוא זיין אותה.
"היא מזיינת טוב, מה קרה?"
"היא כמו אחותי, דום, לזיין אותה זה כמו שתזיין את מיה."
"מי אמר שלא עשיתי את זה?" הוא הרים את גבותיו בבלבול וגיחכתי. "רק צוחק, איי, זה מגעיל."
זרקתי לעברו חמישים דולר והוא בחן אותי בבלבול. "התערבנו לא מזמן שאני לא אצליח יצליח להזרים את פיונה, אתה אמרת שאני לא אצליח, אני אמרתי שכן. אתה צדקת." הוא חייך ולקח את החמישים דולר.
מישהי נכנסה למועדון, לבושה בשמלה קצרה צמודה ושחורה.
היא יפהפייה.
יש לה שיער חום וארוך ועיניים חומות וגדולות.
מעניין.. לא ראיתי בנות כל כך יפות נכנסות למועדון מאז.. אני אפילו לא יודע.
בחנתי אותה והיא נעצה בי מבט.
"אתה תמיד נועץ מבטים?" שאלה והתקרבה אלינו. "רק בבנות לוהטות," קרצתי לה.
היא העבירה את מבטה אל איידן וחייכה חיוך פלרטטני.
"אף פעם לא ראיתי אותך כאן," אמרתי ובחנתי אותה. "חדשה בעיר?"
"משהו כזה," בחנתי אותה. "איך קוראים לך?"
"למה שאגיד לך?"
"למה לא?"
"כי אולי אתה פדופיל בן שלושים,"
"הגזמת, ילדה, אני בן עשרים ותשע." היא הנידה בראשה בחוסר אמון. "רגע, רוז, אלוהים, את הולכת מהר." מיה אמרה מאחוריה.
חייכתי אל מיה.
"אה, היי.. לא ידעתי שאתם כאן היום," אמרה. "את מכירה אותם?" רוז שאלה ובחנה אותה.
"זה אח שלי, דומיניק, ובן דוד שלי, איידן."
"אה." חייכתי אליה ולגמתי מהוויסקי בלי שאני מוריד ממנה את המבט.
"אז סיימתן מוקדם בבית יתומים היום?" מיה עובדת בבית היתומים, ואני יודע שעובדות איתה עוד בנות. אה, וגם מישהו בשם דין.
אני לא סובל את המזדיין, לא קשה כל כך להבין שהוא דלוק על מיה ואני לא אוהב את זה.
"כן, החלטנו לצאת, להשתחרר קצת.. אני יודעת שאתה לא אוהב שאני יוצאת למועדונים שלא שלנו אז באנו לכאן," הנהנתי.
"טוב, תהנו, בנות, אני צריך לעבוד.."
"גם אני," איידן אמר גם וקם מהכיסא.
עברתי אצל הברמן בדרך למשרד. "אחותי וחברה שלה כאן, אני לא צריך להזכיר שהכל בשבילן בחינם, נכון?"
"לא, מר לומברדי." הנהנתי והלכתי למשרד.

"היא לוהטת," איידן אמר. "היא בת עשרים ואחת." נהמתי.
אף על פי שלא ידעתי באמת בת כמה היא, אבל הנחתי שהיא בגיל של מיה.
"נו, זה רק שמונה שנים. הבנות שזיינת אתמול יותר קטנות,"
"לא הן לא. חוץ מזה, אני לא מתכוון לזיין את החברה הכי טובה של אחותי."
"טוב.. אם אתה לא תעשה את זה אני אעשה את זה," אמר ויצא מהמשרד.
פתחתי את המצלמות וראיתי שהוא התקרב על רוז.
גיחכתי לעצמי.
הוא אידיוט, האישה הזאת לא פרייארית. היא לא תתן לו להתנהג אליה כמו שהוא מתנהג אל רוב הבנות.
הוא לחש משהו לאוזנה ויכולתי לראות את הזעם מתפשט על פניה.
היא הסתובבה וסטרה לו.
לא יכולתי לשמוע מה היא אמרה, אבל אני מניח שזה משהו כמו 'לך תזדיין, מניאק'.
אני אוהב את הילדה הזאת. היא חכמה, ולא נראה שהיא מוותר בקלות.
ראיתי שמיה קמה מהבר והתקדמה לכיוון המשרד, כשהיא פתחה את הדלת והתחילה לצעוק לא הייתי מופתע.
"תדברי לאט, אחות קטנה,"
"תגיד לבן דוד המזדיין שלנו שיעזוב את רוז!"
"הממ, אני אחשוב על זה, אני פשוט נהנה מההצגה הקטנה."
"דום."
"מיה." החזרתי ובחנתי אותה.
"תקראי לה לכאן."
"לרוז?" שאלה בבלבול. "לא, לזונה ש- כן, לרוז, מיה!" היא הנהנה ויצאה החוצה.