- MY MAN -

3

- פרק מספר 3 -
| נ.מ - פליקס |

היה לי לילה מזעזע.. הסיוטים החלו להופיע שוב ושוב בחלומות שלי ואני נשבע שנמאס לי.
התעוררתי בזרועותיו של היונגין כשחלקתי איתו את אותה המיטה. נזכרתי באירועי אמש וחיוך קטן נחשף בפניי.
אני כל כך מודה לו על שעזר לי , הלילה הרגשתי בטוח יותר מאי פעם בין זרועותיו.
״בוקר טוב..״ היונגין מלמל והידק את אחיזתו בי ומוציא אותי ממחשבותיי.
״בוקר טוב..״ החזרתי כשניסיתי להשתחרר מהסיטואציה המביכה..
״אה היונגין?״ קראתי.
״מממ?״ הוא ממלמל מתוך שינה.
״תודה״ אמרתי בלחש והסטתי את מבטי.
״תודה על מה?״ היונגין שאל כשהתעורר לאט לאט.
״שעזרת לי הלילה..״ השבתי.
״בשביל זה יש חברים.. זה קורה לך הרבה?״ הוא שאל וליטף את שיערי.
הוא אמר שאנחנו רק חברים.. זה נכון? התחלתי לחשוב אבל מיד השתלטתי על עצמי והגבתי בכנות.
״כן זה קורה לי די הרבה ואני אף פעם לא מצליח להתמודד עם זה , אבל איכשהו הלילה זה עבר מהר״ אמרתי וחייכתי קלות.
היונגין חייך והתכוון לקום מהמיטה.
החיוך שלו כל כך יפה , השיער השופע שלו שהספקתי לשים לב שהוא אוהב לקשור בקוקו , הכל בו כזה יפה אבל משום מה הדבר היחיד שבולט אצלו אלו השפתיים האדומות והעסיסיות שלו.
בכל פעם שעיניי מביטות בהן אני מתאפק , וזאת התחושה הכי מוזרה שיצא לי לחוות.
הרי אני גבר וגם הוא. מעולם לא הייתה לי מערכת יחסים עם גבר.
אבל אנחנו בסך הכל חברים ללהקה ולא יותר מזה.
אז למה יש בי צורך לקבל אותו? ולמה הוא בעצמו נותן לי להרגיש ככה כשהוא מדגיש שאנחנו רק חברים?
נהיה לי כאב ראש.
צאן צעק לנו לרדת למטה והיונגין מיד יצא מהחדר ואני בעקבותיו.

״אז ככה , בגלל העבודה הקשה לאורך כל החודש המטורף שהיה לנו   הוחלט לפנק את כולנו בארוחה במסעדה , לכן כולנו נצא בשעה שמונה. תהיו מוכנים בזמן , אין איחורים.״ אמר צאן בחיוך וכולנו שמחנו והלכנו להתארגן.

יצאנו לכיוון הוואן השחור שחיכה לנו מחוץ לבית ונסענו אל המסעדה. ישבתי ליד האן , הוא הראשון שקיבל אותי והוא כל כך מצחיק.. נראה לי שלגמרי נתחבר.

התיישבנו במסעדה וצאן הזמין בשביל כולנו מנות מרכזיות לשולחן.
דיברנו וצחקנו אין סוף , חיכינו עד שהאוכל יגיע.
לאחר כמה דקות המלצרית הגיעה עם מגשים בידה , היא סידרה את האוכל במרכז השולחן וכשהסתובבה ללכת העבירה ליטוף בידו של היונגין וקרצה בחיוך.
היונגין חייך כאילו היה רגיל לדברים האלו והחל לאכול.
התעצבנתי. אני מודה. אני לא יודע מה קורה.
מצד אחד הוא אומר שאנחנו רק חברים אבל מלטף את ראשי , מחבק אותי בבוקר ומתקרב אליי ומצד שני אני מרגיש מבולבל.
אני מרגיש שאני רוצה להיות בסביבתו ואפילו נמשך אליו אבל זה כל כך מוזר.. מעולם לא הרגשתי ככה.
זה לא משנה , הוא פשוט משחק ומתגרה בי.
זה מעצבן ואני צריך להתרחק מהבחור הזה. אנחנו רק חברים.
חשבתי לעצמי כשמינהו נוגע בכתפי ושואל: ״למה אתה לא אוכל?״.
״כי אני חושב יותר מידי״ רציתי לענות.
אבל מה שיצא היה: ״אני צריך לשירותים״ ומיד הסתלקתי מהשולחן.