- MY MAN -

15

- פרק מספר 15 -
| נ.מ - היונגין |

״פאק..״ מלמלתי כשקלטתי את פליקס רץ אל תוך הבית.
רצתי אחריו ומצאתי אותו יושב לבדו במיטה.
״פליקס..״ התקרבתי ללטף את פניו הדומעות.
״בבקשה אל תבכה ממה שהוא אמר.. הוא קנאי מסריח״ הוספתי ומחיתי את דמעותיו.
הוא סוף סוף הביט בעיניי.
״אתה חושב שאני בוכה בגלל צאנגבין?״ הוא כיווץ את גבותיו.
״אתה לא? אז למה אתה בוכה פליקס..?״ שאלתי מבולבל.
״היונגין הוא דפק לך אגרוף. תסתכל על הכחול שעל הלחי שלך. המבט שלו היה מאיים וכל כך פחדתי כשנפלת ל-״ הוא הסביר בדמעות וקטעתי אותו בנשיקה עמוקה.
״אתה בוכה כי דאגת שיקרה לי משהו?״ לחשתי לא מתנתק ממנו לשניה.
״היונגין כל כך פחדתי. באמת״ הוא השיב ובכה עוד יותר.
אני לא מסוגל. הלב שלי לא מכיל את זה יותר.
״אוו אהוב שלי.. אבל אני בסדר , הכל בסדר״ חייכתי לעצמי וחיבקתי אותו בחוזקה.
״זה קרה בגללי.. והלחי שלך..״ הוא לחש וסרק את הלחי שלי עם אצבעותיו הקטנות.
״זה לא בגללך. זה בגלל הדיבור המסריח שלו , והלחי שלי? זה אפילו לא כואב בייבי.״ השבתי ונשקתי לשפתיו.
פליקס קם והביא פולידין ומדבקת תחבושת מהמגירה.
״תן לי לטפל בך.״ הוא ביקש ונכנעתי בקלות.
אין לי מה לריב איתו, זה אבוד מראש כשהוא מסתכל עליי ככה.
פליקס חיטא את המקום כששאלתי: ״לגבי צאנגבין.. אתה לא מתייחס לשטויות המזוינות שהוא אמר נכון?״.
״הוא די צודק היונגין.. אני מתכוון, אני חדש פה. אני לא מספיק טוב כמוכם ולא למדתי להופיע. לפעמים אני תוהה לעצמי למה אני פה בכלל״ הוא השיב ודמי רתח.
״לי פאקינג יונגבוק״ קראתי בעצבים.
״אתה משתמש ב׳יונגבוק׳.. אתה כועס?״ הוא פיענח בשיטותיו את תחושותיי. הילד הזה גאון , הוא שם לב להכל.
״ועוד איך. איך אתה יכול להגיד שאתה לא מבין למה אתה כאן? או שאתה לא מוכשר או טוב כמונו? אתה יודע כמה אנשים ניסו להתקבל בעוד שאתה היחיד שבאמת הצליח? אתה טוב יותר מכולם פה. אתה רוקד מדהים ואני יכול לשמוע את הקול המלאכי והעמוק שלך לנצח. סביר להניח שאם לא היית מצטרף לא היינו נפגשים. אז תתעשת על עצמך לי יונגבוק ותבין שאתה פאקינג מצוין.״ הטחתי בו אצבע מאשימה. הוא בוכה.
״פאק.. פליקס לא התכוונ-״ התנצלותי נקטעה כשהוא חפן את פניי בידיו , נישק אותי עמוקות והתיישב עליי כקואלה.
אחזתי בגופו הקטן ונתתי לפיו לסרוק את פי.
הוא התנתק מהנשיקה כשהוא מביט צמוד בעיניי ואומר: ״אני אוהב אותך הוואנג היונגין״.
״תגיד את זה שוב״ ביקשתי במהירות.
״אני אוהב אותך״ הוא חזר על עצמו עדיין בוכה.
להגיד שהלב שלי עם דופק סדיר.. לא. לא ממש.
״פאק פליקס חשבתי שפגעתי בך. אתה בוכה כי אתה אוהב אותי?״ שאלתי והזזתי את שיערו אל מאחורי אוזנו. הוא חייך במבוכה.
״אני משוגע עלייך אלוהים..״ מלמלתי והפלתי אותנו למצב שכיבה כשמחצתי אותו בחיבוק.
״מה אתה ממלמל שם? אה?״ הוא צחקק וקירב אליי את פרצופו הקטן.
״אני אוהב אותך״ אמרתי בלחש וחיכחתי את אפי באפו.
״בוא נלך לישון.. היה יום ארוך״ קבעתי והצמדתי אותו אליי.
״מממ..״ פליקס מלמל בהסכמה כשקבר את ראשו בחזי ועצם את עיניו.