- MY MAN -

23

- פרק מספר 23 -
| נ.מ - היונגין |

״ארבעת הנערים התחילו להתקרב אליי.. אחד מהם התיישב עליי והתחיל לנוע.. שלושת האחרים התפזרו לחלקים שונים בגופי ו..״ הוא מתאר את האונס הקבוצתי המזוין והדם שלי רתח. הוא המשיך לבכות.
אני לא רוצה לשמוע עוד.
״זה בסדר.. זה בסדר. מספיק.״ עצרתי אותו כי אחרת הוא יתפרק לגמרי. אני עדיין בשוק , לא מעכל שהילד היפה שלי היה צריך לעבור דבר נוראי שכזה. עצבים זאת לא מילה לתחושה שאני מרגיש עכשיו.
משכתי אותו אליי והוא החל לבכות בהיסטריה.
״תוציא.. אני איתך..״ ניחמתי וליטפתי את גבו.
״אני מצטער..״ לחשתי באוזנו והוא הסתכל עליי במבט מבולבל.
״אני מצטער שלא ידעתי מזה , מצטער שעברת את זה , מצטער שקיימים אנשים כאלה בעולם. אני פשוט מצטער.״ אמרתי וחיבקתי אותו בחוזקה.
״תודה ששיתפת אותי..״ אמרתי בכנות.
״אני שמח שסיפרתי לך.. אתה עוזר לי כל כך להתמודד עם זה ומגיע לך לדעת מה קורה״ הוא ענה וחייך קלות.
״אני רוצה שתזכור משהו בסדר? תזכור שאני תמיד איתך. תזכור שתמיד אהיה בצד שלך לא משנה מה יקרה , תזכור שאין אדם שאוהב אותך יותר ממני בעולם , תזכור שלעולם לא אפגע בך , תזכור שאני המקום הבטוח שלך לנצח , רק תזכור שאתה כל החיים שלי.״ התוודתי ודמעות נפלו מפניי.
״אני אוהב אותך. אני כל כך שמח שפגשתי אותך , אתה מציל אותי ודואג לי תמיד. אף אחד לא עושה את זה טוב כמוך. אני לא אוותר עלינו אף פעם. אתה התיקון שלי , הסוף הטוב שלי.״ הוא השיב כשמחה את דמעותיי והתחיל לדמוע שוב בעצמו.
״אנחנו בכיינים..״ מלמלתי ושנינו צחקנו.
״תודה.״ הוא נרגע ונשק לשפתיי ברכות.
״היית עצבני כשסיפרתי את זה..״ הוא אומר לפתע. איך הוא קורא אותי כל כך טוב?
״בוודאי. הייתי עצבני , אני עדיין.״ לא הכחשתי. דמי בעבע.
״למה?״ הוא שאל בתמימות. ״זאת אומרת.. זה היה מזמן..״ הוא הוסיף.
״זה לא משנה , נגעו בך בלי רשותך , גרמו לך טראומה שגורמת לך לסבול כל לילה , גורמת לי לראות את הבן זוג שלי סובל. הדבר היחיד שבא לי לעשות זה לנקום באותם אנשים. והמזל שלהם , זה שאנחנו נמצאים במדינות שונות. אה , ועצם העובדה שמישהו נגע בגוף שלך לפניי. מרתיחה לי את הדם.״ הוספתי ואני נשבע שיצאתי קנאי להחריד.
״אני מצטער.. לא התכוונתי לצאת כל כך רכושני״ הודתי.
״אבל אני רכושני..״ הוא אמר ונשק לאפי.
״אתה רכושני? אליי?״ הופתעתי.
״בדיוק. נראה לך שאתן אותך למישהו? אתה שלי״ הוא אמר בבכיינות.
״אוקיי אוקיי , אני מבין״ אמרתי בצחקוק.
״כמו בפעם ההיא שהלכנו בפעם הראשונה כולנו למסעדה.. אתה לא זוכר איך המלצרית נגעה בך? ואתה פשוט חייכת!!״ הוא האשים ודחף אותי מעט.
״אתה רוצה להגיד לי שבגלל זה היית מבואס כל אותו יום??״ שאלתי בהתגרות.
״דיי!״ הוא צווח בחמידות ומשכתי אותו אליי.
״אתה לא צריך לקנא , באף אחד אף פעם. אני מצטער על אותו יום.. לא התכוונתי לעצבן אותך. אבל נחמד לדעת שקינאת ואפילו היית דלוק עליי אז!״ צעקתי ודגדגתי אותו.
״דייי היונגיןןן , זה מדגדגגג!״ הוא צעק בצחקוק.
״בסדד בסדר אני נכנע.. תעשה בי כרצונך״ אמרתי ונפלתי פרוס על המיטה. פליקס הצטרף , מטפס עליי ומחבק חזק.
אייש הוא כל כך חמוד אני לא מסוגל. ליטפתי את ראשו ונפלנו לשינה עמוקה.