28: יום הולדת שמח

1.2K 77 154
                                    

*קאם*

״את לא תחזרי למשפחה שלך עד שאני החליט אחרת!״ צעקתי, פניה של פיפיל נהפכו למבולבלות. ״למה? למה לעזעזל שלא תחזיר אותי לשם?!״

בום.

ישר הוצאתי את האקדח וזרקתי את השני לפיפיל. הסתכלתי לה בעיניים וסימנתי לה להתקדם איתי. היא הנהנה, והתחלנו לרדת למטה.

ירדנו לקומה הראשית. אנחנו מתקדמים לעבר הסלון שם אני רואה את נירו ואת מיאן יושבים על הספה וצופים בריכוז בטלויזיה בזמן שמופיע שם קרב יריות.

פיפיל מגלגלת את עינה ונאנחת. היא מחזירה לי את האקדח ועולה לחדר שלה. מיאן לא מסתכלת עליי בכלל, ואני פאקינג לא יודע למה.

״קאם״ נירו אומר וגורם לי להזיז את עיניי אליו. המבט בעיניו אומר לי את כל מה שאני צריך לדעת. אני מהנהן עליו כהוקרת תודה ועולה לחדר.

~~~

*פיפיל*

התארגנתי לכבוד היום הולדת של מיאן שאותה נחגוג במסעדה. לבשתי את אחת השמלות שמיאן נתנה לי להיום, השמלה הייתה מיני ובצבע אדום בורדו שישתלב יפה במיוחד עם האודם הבוהק שעל שפתיי.

את שיערי השארתי פזור כמו שאני אוהבת ועשיתי בייביליס לקראת קצוות השיער. מיאן לבשה שמלה שחורה מבד סטן שהייתה נראת כאילו השמלה נתפרה במיוחד בשבילה.

למען האמת לא כלכך רציתי היום לצאת למקום ולחגוג בגלל הריב שהיה לי עם קאם, אבל מיאן אמרה שזה ממש חשוב לה ושאולי נראה כמה חתיכים ונאכל את האוכל הכי טוב בצרפת אז מה כבר יש להפסיד?

״ואוו! אם הייתי גבר כלכך היה עומד לי עכשיו!״ מיאן צווחה שאני די בטוחה שאפילו השומרים הצליחו לשמוע אותה. ״מי שמדברת, כאילו החיילים פה בכלל לא מסתכלים עלייך״

״שיסתכלו כמה שבא להם, דרך אגב יש כאן חייל חדש...אלפרדו אם אני לא טועה״ אמרה מיאן וסידרה את השיער שלה במראה. ״אלפרדו? הוא ספרדי במקרה?״ שאלתי ומיאן הסתכלה עליי בהתרגשות. ״כן!! אני גם די בטוחה שהוא החייל של המאפיה הספרדית, ושהוא בא לאסוף מידע עלייך״

״רגע למה לעזעזל את חושבת שהוא שייך למאפיה הספרדית?״ שאלתי, מנסה להבין מה היה חשוד בו כלכך שהיא חושדת בו. ״אה כי הוא אמר לי״ אמרה במשיכת כתפיים כאילו זה כלום.

״מה את הולכת להגיד לאחים שלך?״ שאלתי בסקרנות ״מי אמר שאני הולכת להגיד משהו לשניי המפגרים האלה?״ צחקה והסתכלה עליי דרך המראה כאילו אני משוגעת.

״את פשוט לא הולכת לספר להם שיש להם חייל שהוא פועל נגדם בתוך השטח שלהם?״ זלזלתי כשאמרתי את המילה חייל. ״לא, הוא חתיך אמיתי והקוביות שלו בבטן״ אמרה ועצרה כשהמחשבה הזאת הייתה בראשה. ״-נראה כאילו אלוהים יצר אותו מרוב שהוא חתיך״

״את רשמית הבחורה הכי משוגעת שאני מכירה!״ צחקקתי ומיאן הצטרפה. ״בנות, אנחנו ממש לא מחכים לכן אז אל תרגישו צורך גם לבוא!״ נירו צעק ואני ומיאן נאנחנו וירדנו למטה.

המבט של קאם נח עליי וסרק את כולי אך התעלמתי ממנו. ״טוב לפחות הפעם לבשת משהו הגיוני״ נירו גיחך מהצד ״אני עדיין יכולה ללבוש סטרפלס לבן וחצאית מיני ולעשות אופס נשפך עליי מים ואני בלי חזייה״ מיאן אמרה בקול תינוקי לעבר נירו וגלגלה לו עיניים.

״כן בטח, ומתי שזה יקרה אני יתלוש את העיינים מכל הגברים שיהיו במקום!״ קאם נהם והיה בעיניו אזהרה לגבי מיאן. ״שונאת אותכם״ מיאן גלגלה את עיניה ומשכה אותי אל הרכב שמחכה לנו.

״גם אנחנו אוהבים אותך אחות קטנה״ נירו גיחך והלך מאחורינו. נכנסו לרכב הגדול ולא יכולתי להפסיק לחשוב על מה שמיאן אמרה קודם.

שקעתי במחשבות שלי יותר מידי זמן מסתבר כי כשהסתכלתי בחלון ראיתי שאנחנו בדיוק חונים, קאם ונירו יצאו ראשונים ופתחו לי ולמיאן את הדלת של הרכב.

מיליוני צלמים ואנשים התנפלו ברגע שרגלי יצאה מהרכב, במזל השומרים שבאו איתנו הדפו את כל האנשים האלה. לפני שהבנתי מה קורה קאם אחז במותני ברכושניות כאילו לא רבנו.

כל הצלמים שהיו ניהיו בשוק ישר מלא אנשים ניסו לדחוף את המצלמה המזויינת שלהם בפנים שלי. אני כבר רואה את העצבים שאבא, לאונרדו ויואי הולכים לחטוף מהתמונות האלה.

אנחנו מתיישבים בתוך אזור די בודד של המסעדה. המלצרית הביאה לנו תפריטים תוך כדי שהיא מנסה להבליט את החזה שלה שבתכלס רואים שאין לה שם כלום.

״אני הולכת לשירותים דקה״ מיאן ממלמלת ורצה לשירותים תוך כדי שנירו רץ אחריה. אני מסתכלת בתפריט בזמן שאני מרגישה את מבטו של קאם עליי.

המלצרית מתקדמת עלינו עם פנקס קטן. ״תרצו להזמין?״ היא שואלת ומבטה מופנה רק כלפי קאם, אני נאנחת כשקאם מסתכל עליי מחכה שאני יתחיל.

״אנ-״ ״זה שוד כלום לרצפה או שתפגשו את המוות שלכם״ אני מגחכת כשאני רואה את כמעט כולם יורדים לרצפה חוץ מקאם שמסמן לי לרדת גם, אני פוערת את עיניי מזה שהוא באמת חושב שזה יקרה.

אני זורקת את הסכין החדה לעבר אותו בנאדם שפוגע בדיוק בין עיניו מה שנקרא אף פעם לא מפספסת. הוא נופל לרצפה ואני מגלגלת את עיניי ואז מעבירה את מבטי לעבר המלצרית שעדיין על הרצפה ״אני אשמח ליין לבן, תודה״



________
היוש מתוקיםם💋
מצטערת שלקח לי זמן לעלות את הפרק....
הראש שלי בזמן האחרון לא כאן, יש לי כמה בני משפחה שלקחו אותם למילואים.
מקווה שכל החיילים והחטופים יחזרו בשלום🤍

 you helped me {2}Where stories live. Discover now