you helped me {2}

33: מצלמות אבטחה

*פיפיל*

״פאק, אני אשרוף את כל השמלות האלה!״ קול מוכר נשמע שהעיר אותי. ״לאונרדו אמרתי לך ואני אומר שוב! רק תעז להסתכל על השמלות שלי בעין עקומה ויקרה משהו שאתה לא תואהב בכלל!״ קנדל? לאונרדו? אני בבית??

מצמצתי כמה פעמים ואז פקחתי את עיניי וראיתי את חדרי שנשאר אותו דבר. ״פאק נסיכה אפילו לא בצחוק!״ קולו של לאונרדו נשמע חזק יותר. ״אז תפסיק לחשוב שאני אתן למישהו לגעת בי!! לעזעזל יש לנו ילד ביחד״

אני קמה מהמיטה שלי ומתהלכת לכיוון הדלת ״פאק פיפיל״ יואי עומד מולי עם מגש אוכל בלי לחשוב פעמיים אני קופצת עליו לחיבוק מה שמעיף את כל מגש האוכל אבל לא אכפת לי.

אני כלכך התגעגעתי עליו שפאקינג לא אכפת לי מכלום. יואי כרך את זרועתיו סביבי בחוזקה. כלכך התגעגעתי לריח שלו, לריח של הבית.

״את בסדר, את בסדר״ יואי לוחש יותר לעצמו מאשר לי. ״אני בסדר״ אני מצחקקת לעצמי ואז מתנתקת מהחיבוק. ״איפה אבא ואמא?״ אני שואלת, יואי ממלמל בואי ומושך אותי למטה.

״ילדה שלי״ אבא הראשון להבחין בי וביואי. אני כמעט ורצה לחיבוק שלו. תמיד הייתי ילדה של אבא, מה שאף פעם על דגש אף פעם לא השתנה.

״מתוקה שלי״ אמא אומרת עם דמעות בעיינים. אני מתנתקת מאבא ואמא ישר מושכת אותי לחיבוק. ״תראה את הכתף שלך מה לעזעזל עשית ל-״ קולה של קנדל נשמע מהמדרגות.

אני מסתובבת לאחור ופוגשת את פניה של קנדל ואת פניו של לאונרדו, צווחה נשמעת מהפה של קנדל. ״אומייגד, פיפיל!!״ היא מגבירה את קצב ההליכה שלה וכורכת את זרועותיה סביבי, וכך גם אני.

אני שומעת את לאונרדו מגחך ואז מצטרף לחיבוק שלנו וכך גם יואי אמא ואבא.

~~~

״אוקיי תנו לי לראות אם הבנתי נכון-״ אני אומרת וכולם מהנהנים ״-אז כשאני הייתי חטופה, אבא פרש מלהיות קאפו ועכשיו לאונרדו הקאפו ויואי הקוניסליירי?״

״כן״

״אוקיי אז כל הזמן הזה כשאני הייתי חטופה וסבלתי פלוס, אתם פשוט התקדמתם והמשכתם כרגיל״ סיכמתי את הכל חייכתי חיוך קטן ועליתי לחדרי.

״פיפיל״ אמא נכנסה לחדרי וסגרה את הדלת. ״מתוקה, את יודעת כמה קשה היה לנו בלעדיך? אבא ויתר על הזכות להיות קאפו כי הרגיש שאיכזב אותך שוב״

״ופיפיל בואי ניהיה כנות, זה לא היה נראה שממש סבלת שם״ הוסיפה. ״מה זאת אומרת נראה?״ שאלתי בבלבול ״איך את חושבת שלאונרדו ידע בדיוק באיזה יום וזמן להיות במסעדה?״

״איך?״ שאלתי אמא גיחכה וליטפה את שערי. ״התחברתי למצלמות האבטחה של בית משפחת ז'רמן״ אמרה וישר חשבתי על משהו אחד, פאק הם בטח ראו אותי ואת קאם באותו לילה.

״אל תדאגי, אבא יואי ולאונרדו לא ראו אותך ואת קאם באותם הרגעים״ נשפתי אוויר והנהנתי. ״אבל איך?״ שאלתי שוב. אם כמה שאני אוהבת את המשפחה שלי הם לא בדיוק היו יודעים איך לפרוץ אבטחה כלכך כבדה.

״מאיפה את חושבת שקיבלת את המוח המבריק שלך?״ צחקה אמא ונישקה את ראשי. ״את יודעת כמה אנחנו אוהבים אותך נכון?״ שאלה והביטה בי בעיניים מלאות דאגה.

״כן, אני יודעת״

________
היוש מתוקיםם💋
סוף סוף פיפיל חוזרת הביתה🥳
לאונרדו הפך להיות קאפו🤭
חדשות טובות לכולם חוץ מל..........................קאם?
הפרק הבה יעלה ב33 כוכבים✨