26: פיפיל אוילר

1.2K 71 83
                                    

*פיפיל*

נכנסנו לתוך החדר כשקאם מאחוריי, רגליי רעדו וליבי פעם
בצורה מהירה ומפחידה. אני רואה את ויקטור קשור לקיר מברזלים בידיים וברגליים.

חיוך פרוס על פניו כשמבטו עליי ואני כבר מרגישה את הבחילה. ״שלא תעז להסתכל עליה!״ קאם נוהם וידו נתפסה על מותני ברכושניות.

״אה אני רואה שהמכשפה הקטנה עשתה את קסמיה״ הוא צוחק ואז תוך שניה פניו מתעוות בכאב כשהסכין ׳בטעות׳ עף מידיי אל ידו ונעץ בבשר .

״חתיכת זונה מלוכלכת״ ירק ועיניו נהפכו לאש. קאם נשק לראשי ולחש לי ״זאת הנקמה שלך ורק שלך״ הנהנתי כהוקרת תודה ולרגע ראיתי ניצוץ בעיניו.

צחוק דוחה נשמע שקטע את הרגע. ״משהו מצחיק״ קאם שאל בקול מסוכן, ועיניו עזבו את עיניי. ״בחייך, אני לא נגעתי באחותך הקטנה אז בוא נעשה טובה לשנינו ותשחרר אותי״

״המקום היחיד שאני ישחרר אותך זה יהיה בקבר שלך! ואל פאקינג תעז להזכיר את אחותי הקטנה!״ קאם נהם והרגשתי את גופו משתגע לידי.

נירו עדיין היה עם מיאן אני מניחה, ממה שהבנתי ממנה היא אף פעם לא החזיקה אקדח או משהו מהסוג כנראה היא נבהלה ממה שהלך שם.

״אתה יכול לצאת?״ שאלתי את קאם בשקט, זה משהו שאני צריכה לעשות לבד. ״את בטוחה בזה מון ביז׳ו?״ שאל ואני הנהנתי, קאם נשק לראשי ויצא מהחדר.

ראיתי שהוא היסס לשניה אבל בחר להקשיב לי. בימים האחרונים אני וקאם לא הכי מובנים. הוא החוטף שלי ובמקרה גם המשפחה שלי לא מחבבת אותו בכלל.

אבל מה יכולתי לעשות?

״למה?״ שאלתי כשנשארנו רק אני וויקטור בחדר. ״למה לעזעזל היית חייב להרוס לילדה בת 11 את החיים״ הוא הסתכל עליי במבט שלא הבנתי, בחיוך המפגר שרודף אותי כמעט כל לילה.

הוא שתק.

הוא פשוט שתק.

כאילו אני ילדה מטומטמת.

״למה?!״ צרחתי ונעצתי בו את אחד הסכינים שהיו בחדר.
הוא צרח, נפלטה ממנו צרחה קטנה שידעתי שאני לא אסתפק בזה.

״אבא שלך״ הוא נהם. ״האבא הבן זונה שלך לקח את הדבר היחיד שהיה שלי״ הוא נהם שוב והסתכל לתוך עיניי. ״יש לך את העיינים שלה״

״אמא שלי לא הייתה פאקינג חפץ שאתה יכול להשוויץ בו״ צעקתי והרגשתי שאני מוכנה לרצוח יותר ממיליוני אנשים באותו הרגע. ״ואני אשאל שוב, למה?״

״בשביל לנקום באבא שלי?״ שאלתי ודמעה בוגדנית ירדה במורד לחיי. הוא לא ענה אבל ידעתי שזאת התשובה המזויינת.
כול המשפחה שלי ידעה שזאת התשובה.

״אני רוצה להכאיב לך כמו שהכאבת לי!״

״אני רוצה לראות אותך מתחנן למוות שלך!״

״אני רוצה שאתה תסבול כל יום ויום שתיהיה כלוא כאן!״

אמרתי ויצאתי מהחדר. קאם עמד מחוץ לדלת מבטו לא אמר דבר, הוא רק פתח את זרועתיו לחיבוק. התפרקתי על חזהו. הרבה דמעות ירדו מעייני והוא רק שתק וידו עלתה וירדה במורד גבי.

״אני רוצה שהוא ימות״ לחשתי וקאם הנהן. ״אני רוצה לגרום לו לסבל״ לחשתי שוב וקאם נשק לראשי והנהן. ״בואי מון ביז׳ו״ הוא אמר וניתק את החיבוק.

ידו עברה על מותני ברכושניות שוב הייתי בסערת רגשות, בקושי הצלחתי להזיז את הרגל. קאם כמובן קלט את זה שלא הצלחתי לעלות על מדרגה אחת והרים אותי כמו כלה.

הוא לקח אותנו לחדר שינה ובעדינות הניח את ראשי עליה לא זיהיתי את החדר הזה אבל הנחתי שזה שלו. הוא הוריד לי את הנעליים ונשק לראשי. קאם בא לצאת מהחדר אך קראתי לו.

*קאם*

״קאם אתה יכול להישאר לישון איתי?״ שאלה פיפיל. היססתי לרגע, זה לא בדיוק הרעיון הכי חכם לעשות ובטח שבטח לא עם ה׳אוייב׳ שלך.

״כן, בטח״ אמרתי והתקדמתי לעבר המיטה. הורדתי נעליים וחולצה ונכנסתי מבעד השמיכות. פיפיל תוך שניה שמה את ראשה על חזי וגם את ידה.

נחירות קטנות ומתוקות נשמעו ממנה וכך הבנתי שהיא נרדמה לגמרי.

פיפיל אוילר מה את עושה לי לעזעזל.

________
היוש מתוקיםם💋
פרק חדש לכבוד שבוע חדש🤍
אני ממש מתנצלת על זה שהפרקים לא יוצאים מהר יותר🥲
כעיקרון מהפרק הזה הדברים מתחילים להיות קצת יותר
ספייסי😉
מקווה שלא נימאס לכם ממני❤️

 you helped me {2}Where stories live. Discover now