19: מקום שקט

1.3K 86 38
                                    

*קאם*

״אתם פאקינג חטפתם אותה?!״ מיאן מתפרצת לחדר באמצע שיחה שלי ושל נירו במשרד. ״כמה לא שפויים אתם יכולים להיות לעזעזל!״

״אל תקללי״ אני אומר ומבין שהולך להיות חרא של יום היום. ״אוי סליחה אבא״ מיאן אומרת ואני מרגיש כאילו כל הגוף שלי נעצר. הלב, זרימת הדם, גם קצת חם פה.

״סליחה לא התכוונתי לזה ככה״ היא מייד מבינה את מה שהיא אמרה ומתנצלת. אני יוצא מהחדר ישר ועולה לכיוון החדר שלי. אני מנסה שלא לחשוב יותר מידי מה שקורה הפוך לגמרי.

אני מחליף בגדים לוקח את המפתחות ויוצא לנשום קצת אוויר. בדרך אני נתקל בפיפיל. ״מה יש לך אתה ככה?״ היא שואלת כשסורקת אותי מכף רגל ועד ראש.

״תעשי טובה ותעזבי אותי בשקט״ אני אומר וממשיך בדרכי. ״מגניב יוצאים לטיול״ היא ממלמלת והולכת אחרי. אני נאנח מבין שאין לי כוח אפילו להתווכח.

אני נכנס למגרש החניה הפרטית של הבית ומתלבט באיזה רכב לקחת. ״היא יפה״ אני שומע מאחוריי את פיפיל ורואה שהיא מתלהבת בלמבוגיני האדומה.


בחירה טובה.


אני פותח את דלת המכונית לאחר שפתחתי אותה וכך גם פיפיל.
״אז גנטלמן אתה לא״ היא ממלמלת וחוגרת חגורה תוך כדי. ״לא ידעתי שנסיכת המאפיה צריכה גבר שיפתח לה את הדלת״ אני מצחקק מה שגורם גם לה.


״לאן לעזעזל אנחנו נוסעים?״ היא שואלת, ומנסה להשיג רמזים מהשלטים שנמצאים בדרך. ״למקום שקט״ אני עונה לה.


~~~

״ואוו״ פיפיל אומרת כשאנחנו יוצאים מהמכונית. ״כן, ואוו״ אני מגחך לעצמי והולך לקחת את הציוד. ״אתה מתחרה כאן?״ פיפיל הולכת אחרי ואפשר לראות שזאת הפעם הראשונה שלה בדבר כזה.

״עם עצמי״

״זה היה נשמע די עצוב״ היא אומרת ונעצרת במקומה. ״למה באת פיפיל?״ אני נאנח ומסתובב אליה. ״לא ידעתי שזה כזה סבל להיות איתי תקוע ברכב לעשר דקות״

״שיט פיפיל לא התכוונתי-״ אני אומר עד שהיא קוטעת אותי. ״זה בסדר קאם״ היא מהנהנת במקומה. ״קחי״ אני זורק את המפתחות בדיוק לידה.

היא תופסת את המפתחות ומביטה בי בסימן שאלה. ״את יודעת לנהוג כן?״ אני שואל את המובן מעליו, או שלא? ״ל-לא״ היא צוחקת.

״איך לעזעזל את לא יודעת לנהוג?״ אני שואל ומתקדם לעברה. ״מה אתה חושב שיצאתי מהבטן של אמא שלי עם מכונית״ היא אומרת ואני מגלגל את העיניים.

״את יודעת לירות בכל אקדח שקיים, לעשות תיכנונים על פריצה לאויבים,לכוון ממש טוב, לעשות עסקאות שמבוגרים ששנים במאפיה לא יחשבו עליו מרוב שזה גאוני, להשיג מידע על כל דבר אפשרי. אבל לנהוג? דווקא את הדבר הכי קל את לא יודעת?״

״טוב כמו שאתה רואה עם כל הלוז הזה לא היה לי זמן״ היא עונה ומתקדמת לכיוון המכונית. היא נכנסת למושב הנהיגה ומתניעה את הרכב.

״פיפיל שלא תעזי לע- פיפיל לא!״ אני רץ לכיוון האוטו אבל הכי כבר התחילה בנסיעה. ״עכשיו אני אלמד!״ היא צועקת ובתור אחת שפעם ראשונה עושה את זה זה נראה די טוב.

לא משנה. אני לוקח את המילים שלי בחזרה. פיפיל נתקעת בעמוד שבטוח ישאיר סימן לרכב. ״אני בסדר!״ היא צועקת ואני מתחיל להתקדם.

״אבל האוטו לא נראלי״ היא צועקת שוב כדי שאני אשמע. ברגע שאני מגיע לרכב אני פותח את דלת המושב ומוציא את פיפיל משם. ״פאק!״ אני נוהם כשאני רואה את המצב של הרכב.


״סליחה״ פיפיל אומרת עם חצי חיוך בפניה.

________
היוש מתוקיםם💋
מצטערת על הזמן עד שהפרק יצא
נרדמתי בזמן שכתבתי אותו🥲
שיהיה לכם יום טוב/לילה טוב💐

 you helped me {2}Where stories live. Discover now