💋המילים החשובות💋

פרק שביעי

סופיה

יום ההולדת של אוון.
כולנו התרגשנו ברמות.
זה היה היום הקבוע בשבוע שהוא היה מגיע לבית של ג'ון ככה שלא היינו צריכים מישהו שיקח אותו לשם.
הבית היה מאורגן והגיעו כמה אנשים שהוזמנו.
מהבית ספר ומהשכונה.
כולם התחבאו וחיכינו שהוא יגיע.
הדלת נפתחה.
"ג'ון?" שמעתי את הקול של אוון.
קיוויתי שהכל היה חשוך.
הסתכלתי על ג'ון.
עכשיו
כולנו יצאנו וקפצנו.
"מזל טוב!!"
אוון חייך חיוך קטן והסתכל עלינו.
"אוקיי, אז עכשיו המתנות!" מהר -אפילו מאוד אפשר להגיד- אמר ג'ון ולקח את אוון לכיסא מיוחד שהוא הכין.
כולם עמדו מאחורי הכיסא בזמן שג'ון עמד על הבמה המאולתרת בסלון.
ג'ון מחא כף כמו מלך וכמו משרתים נכנסו לחדר נבחרת הרוגבי של בית הספר.
אוון החוויר במובן הטוב.
"מזל טוב אוון ידידי" קרץ ג'ון.
נבחרת הרוגבי כל אחד בתורו לחץ ידיים עם אוון.
רובי ואני בינתיים הלכנו לסדר את החטיפים והשתייה במטבח.
"כן!!! ברור שהוא רוצה!!!" שמענו את ג'ון קורא מהסלון וחייכנו אחת לשניה.
מייד שמענו את המוסיקה נדלקת וסיימנו לסדר את האוכל.
נכנסנו לחדר ועוד לא הספקנו ללכת לשולחן וכבר פשטו עלינו ולקחו את כל החטיפים.
רקדנו, שרנו, שיחקנו משחקי קופסה, היה לנו ממש כיף.
בסוף המסיבה נשארנו אני, רובי ואוון לישון אצל ג'ון.
ישנו כולנו בסלון כי סבתא של ג'ון ואחותו לא היו בבית ככה שהיה עדיף לישון בסלון ולא בחדרים.
ג'ון ורובי בחרו סרט ואוון ואני סידרנו את החטיפים.
אני ורובי השארנו כמה שקיות פתוחות, למזלנו לא קרה להן כלום.
היינו שקטים כשסידרנו את החטיפים בקערות.
"סופי?" שאל לפתע אוון.
"כן?"
"מה את חושבת עלי?"
אה?
"מה?"
"מה את חושבת עלי, אני רוצה לדעת"
הוא עצר והסתובב אלי.
"אני.. אה לא יודעת"
ניסיתי להוריד את עיניי ממנו אבל זה היה קשה.
מה קורה כאן?
הכל היה מהיר כל כך.
"אנחנו ידידים" הסתובבתי חזרה אל החטיפים והרגשתי משהו בליבי.
הוא הסתובב חזרה והלך לסלון.
..מה..

ꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄꨄ

שיר שלדעתי מתאים לחלק הזה:
Space song by Beach House

אוון

"סופי?"
שאלתי, הייתי מוכן לעשות את זה.
"כן?"
היא לא הורידה את עיניה מהחטיפים.
"מה את חושבת עלי?"
"מה?" ראיתי בזווית עיני שהיא הסתובבה אלי.
"מה את חושבת עלי, אני רוצה לדעת"
הסתובבתי גם אני אליה.
"אני... אה לא יודעת"
קפאתי לרגע, אבל נתתי לה זמן.
"אנחנו ידידים" אמרה, והסתובבה חזרה.
הרגשתי צביטה בלב, הרגשתי פגיע.
מה חשבתי לעצמי?
טעות.
חזרנו עם החטיפים.
רובי וג'ון בחרו לראות את הטיטניק.
כמובן
הסרט שלהם
ישבתי ליד ג'ון שישב ליד רובי שישבה ליד סופי.
התחיל הסרט.
ראיתי בזווית העין שג'ון מסתכל עלי ולא על הסרט.
"מה אתה רוצה אחי?"
"כלום, אתה סתם, אממ נראה מצוברח?"
"נו?"
"בא לי לדעת למה. זה יום ההולדת שלך אתה לא יכול להיות במצב רוח קרבי"
"אני לא במצב רוח קרבי"
"מה שתגיד"
מה שתגיד
הנה הוא מתחיל
"זוכר שאמרת לי להגיד לסופי איך אני מרגיש? אבל לא הבנתי איך אני מרגיש אז"
"אהא" ענה ועיניו קרנו.
"אל תסתכל עלי ככה, בסך הכל שאלתי אותה מה היא חושבת עלי"
"ו?????"
"אנחנו ידידים, זה מה שהיא אמרה"
אוץ'
"אבל היא צדקה, אנחנו באמת רק ידידים"
"ואיך אתה מרגיש?"
"מה אתה הפסיכולוגית שלי??"
"סליחה אחי"
הוא חזר להסתכל על הסרט.
אני פשוט צריך להפסיק לחשוב עליה.
יש עוד הרבה.
לא כמוה
אמר הלב שלי.
לא כמוה..