סיפור האהבה בשומרת הערים האבודות❤️

הפרידה

~נ.מ סופי~
אחרי שנתתי לקיף להתנצל על זה שלא הציל אותי בקפיטריה, המשכתי לחפש את פיץ, אבל הוא לא היה בשום מקום.
למעשה זה כבר היה מעט מוזר. הוא לא היה בכיתה, לא בהפסקות ואפילו לא בספרייה.
יכול להיות לזה רק הסבר אחד. הוא מתחמק ממני.
דקירה קטנה של כעס הכאיבה לי בחזה. זה בסך הכל ריב קטן, מי לוקח את זה כל כך ברצינות?
הוא אפילו לא נתן לי הזדמנות להסביר את עצמי, הוא אפילו לא נתן לי לדבר.
שנאתי את פיץ על זה.
איך הוא לא מבין שאם רק נדבר נוכל להשלים?
ישבתי בחדר שלי, בוהה בטלפון במבט ריקני.
להתקשר? לא להתקשר?
אם אני אתקשר הוא יענה? הוא חייב לענות.
אני מחליטה להתקשר, ולוחצת על המתג.
עכשיו אין דרך חזרה.
צלצול אחד, שניים,  שלושה, ארבעה, חמישה,
והוא לא עונה.
אני מחכה.
השיחה מתנתקת.
הוא בטח לא בטלפון עכשיו , אני חושבת.  הוא לא ראה.
הטלפון שלי רוטט.
קיבלתי הודעה.
אני פותחת, ומיד ההודעה גורמת לי לרצות לבכות.
היא מפיץ, וכתובות בה רק שתי מילים.
די סופי.
די סופי? מה זה אומר? זה אומר שהוא ראה את השיחות. זה בטוח.
אני מרגישה בחילה. בא לי להקיא.
ובעיקר, אני כועסת על עצמי.
כל כך שמחתי שהיה לי חבר, ועוד מישהו כמו פיץ, שנראה כמו שחקן קולנוע, ועם לב טהור. או לפחות כך חשבתי.
לא להאמין שרק לפני כמה שבועות ישבתי ככה, בחדר, ופיץ הציע לי לצאת, בדיוק בהודעה כזאת.
מצחיק איך שההודעות האלו משנות את החיים שלי כל הזמן.
שמעתי דפיקה בדלת, והלב שלי קפץ.
"כן?" אני קוראת.
זה פיץ? הלב שלי רועד.
אבל לא פיץ נכנס בדלת, אלא קיף.
"היי" הוא מחייך אלי.
"היי" אני עונה. אולי המצב רוח שלי ברצפה, אבל קיף לא צריך לסבול מזה.
"סופי..."
"זה בסדר קיף" אני קוטעת אותו. " כבר התנצלת"
"לא" הוא אומר, ומרים את מבטו כך שהעניים שלנו נפגשות. פתאום אני שמה לב לכמה יפות העיינים שלו, ונזכרת ברגע הזה שהחזיק בידי.
"תראי סופי.... עד כמה שקשה לי להגיד את זה כי את חשובה לי, אני יודע שפיץ מאוד אוהב אותך, ואם גם את אוהבת אותו" הוא מרים לרגע את גבותיו כאילו בשאלה " אז אני אולי יכול לעזור"
אני יודעת שמה שקיף אמר אמור לגרום לי לשמוח, אבל כל מה שאני מצליחה לזכור מדבריו זה רק דבר אחד. אני חשובה לו???
"זה... זה פשוט שהוא כאילו לא רוצה שניהיה זוג"
אני אומרת בעצב.
"אני לא מבין הרבה בזה, אבל אני יודע שאם למישהו באמת אכפת ממך, אתה יודע. אתה יודע להרגיש מתי זה אמיתי."
אני מביטה בו, ופתאום קולטת.
פיץ לא בא אלי, קיף כן.
פיץ לא שיתף אותי בדברים האישיים שלו, קיף כן.
פתאום הכל מתבהר, ורק דבר אחד ברור לי.
אני צריכה לגמור את זה.

***
היי רק שתדעו שיש עוד ממש כמה פרקים לפאנפיק :)

נ.ב
לא יודעת למה בכריכה שמתי את טאם ולין, הם בכלל לא בסיפור 😂😂