סיפור האהבה בשומרת הערים האבודות❤️

פשוט תהרגו אותי וזהו

~נ.מ סופי~
יש לי בחילה.
קיוויתי שאני לא נראית ירוקה  גם מבחוץ.
מכל הבתים שהיינו יכולים ללכת אליהם, דווקא לאחד של הביאנה הזאת? ( ביאנה? ביאנקה? עוד לא בדיוק הבנתי ) מבט קצר בביאנה יכל להגיד לי שהיא לא מרוצה לראות אותי גם.
אולדן לחץ ידיים עם ההורים שלי.
"בואו, אשתי דלה הכינה ארוחה נפלאה " הוא אמר והוביל אותנו לחדר אוכל ענקי.
ואז- נזכרתי. היא אחות של הילד החמוד! חייכתי לרגע. לפחות זה.
התיישבנו על השולחן, וצעדים נשמעו במסדרון.
ליבי קיפץ. ( איזה מטומטמת אני... מתרגשת ככה מילד ) "אהה! בנים הגעתם! " אולדן קרא בשמחה.
רגע, בנים? יש לפיץ וביאנה עוד אח?
ליבי דמם.
"כולם תכירו, זה הבן שלי פיץ, והחבר הכי טוב שלו
קיף "
לעזאזל
הנער הבלונדיני נראה מופתע לראות אותי. אולי אפילו מודאג. אבל זה נמשך שניה. אחרי רגע הוא חייך אלי וקרץ.
אוף למה הבנים הכי מעצבנים נראים הכי טוב?
כמובן שאחרי הארוחה המבוגרים גירשו אותנו להסתדר לבד, ואחותי נטשה אותי בשביל הטלפון שלה.
ישבנו באחד החדרים הענקיים.
ביאנה הביטה בי בעוד היא מדברת איתם בכוונה על דברים שבהם אני לא מבינה.
אפשר להגיד שעבד לה.
אף פעם לא הרגשתי לא שייכת יותר.
"בואו נשחק אמת או חובה! " קרא הנער הבלונדיני. קיף, תיקנתי את עצמי.
"אתה בטוח שאתה רוצה לשחק אמת או חובה? כי פעם קודמת היית צריך לחשוף את כל הסודות על תקרית הגולון הגדולה!" גיחך פיץ .
תקרית הגולון הגדולה? מה זה?
"תתחילי סופי" קרא קיף ודחף לידי את הבקבוק.
"לא תודה" אמרתי ודחפתי את עצמי החוצה מהמעגל.
"מצטער, אתם שמעתם פה שאלה? כי אני לא" צחק קיף .
קיללתי את הנער וסובבתי ברעד את הבקבוק.
הוא נחת עלי ועל ביאנה.
"אוווו אני שואלת! " היא צחקקה.
"אמת או חובה סופי?" היא שאלה, ורוע נגלה מעיניה.
"חובה" מלמלתי ברעד.
"חובה עלייך לנשק את הבן הכי חמוד פה" היא קראה ברשעות.
בלעתי רוק.
אין מצב שאני עושה את זה
פיץ הביט בי במבט מודאג, בעוד שקיף גיחך.
הבטתי באחותי בתקווה שתעזור לי, אבל היא אפילו לא הסתכלה לעברי.
חרא.
תהיתי אם הם יכריחו אותי, ומה יקרה אם אברח.
"טוב תעזבו את סופי, היא לא חייבת לעשות את זה אם היא לא רוצה. בכל מקרה המשחק הזה מטופש"
אמר פיץ, והביט בי בחצי חיוך.