*נקודת מבט רוסו*
אני קם בבוקר ואני מתחיל להתארגן .
כשאני מסיים להתארגן אני מתחיל לחושב על כל מה שקרה אתמול בלילה ואני מרגיש תחושת החרטה שמציפה אותי .
אני מתחיל לחשוב על כל קטע וקטע שקרה אתמול ואני מבין שיצאתי בן זונה אתמול .
אני התעצבנתי על אמילי בלי כוונה ונפלט מהפה שלי מילים שאני בכלל לא מתכוון עליהם אני לא יודע מה עבר עליי באותם רגעים אבל זה לא הייתי אני באותו זמן.
בגלל שאני התעצבנתי על הבן זונה שנגע באמילי אתמול אז אני פרקתי את העצבים שבי על אמילי.
באותם הרגעים שאני הייתי עצבני ושהייתי במצב שבו אני ראיתי שחור בתוך עיניי זה אותם הרגעים שבהם נכנס בי השד שבי .
ברגעים שאני באמת עצבני אני לא יודע לשלוט בעצמי , אני לא יודע איך לשלוט בעצמי .
ושאני מנסה להרגיע את עצמי אני רק עוד יותר מתחיל לכעוס על אנשים . ואני בעיקר פורק את זה על האנשים הקרובים עליי או על האנשים שנמצאים בקרבתי באותם רגעים .
אני שונא את זה שאני כועס על אנשים הקרובים עליי אני פאקינג שונא את זה אני פוגע בהם ואז אחר כך אני שם לב עד כמה רשע אני הייתי ועד כמה אני פגעתי בהם אבל זה תמיד מאוחר מידי .
ואז אין לי מה לעשות אם זה וזה מצער אותי .
אחרי שאני פלטתי מפי את המילים הנוראיות האלה שאמרתי לאמילי אתמול , אחרי שמצאתי אותה , ואחרי שראיתי שהיא באה לפגוע בעצמה , זה שחרר אותי להתעצבן עליה .
אני נרגעתי קצת אחרי שאני התעצבנתי על אמילי .
אבל אמילי , אמילי לא נהנתה ממה שאני אמרתי לה ואחרי שאני סיימתי להגיד לה את מה שאני אמרתי לה היא נרתעה ממילותי.
והתקף החרדה שלה שלא שמתי לב עליו לפני בגלל כל העצבים שלי רק התחיל להתחזק .
באותם שניות שאמילי מהירה לקום ולדחוף אותי בשביל להתחמק ממני ובשביל לרוץ לעבר היציאה של המועדון .
באותם שניות הבנתי שעשיתי טעות .
אני ישר קמתי אחריה והתחלתי לרוץ אחריה במהירות האור ושהגעתי עליה ראיתי אותה מקופלת לתוך עצמה .
ישר התכופפתי עליה ואמרתי לה
"סליחה סליחה אני מצטער אני סתום אמילי בבקשה תסלחי לי" ונסיתי לגעת בה בשביל לחבק אותה אבל היא לא נתנה לי והיא זזה אחורה .
שקלטתי כמה באמת פגעתי בה וכמה באמת המצב חמור הרגשתי כיוץ בלב וראיתי שאמילי עוד יותר נרתעת ממני ואז אני צרחתי "פאקקקקק אני פאקינג טיפש" .
כל מילה ממה שאמרתי באותם שניות היו פאקינג נכונות . אני באמת טיפש שאכפת לו רק מעצמו ברמה שלא שמתי לב שאני פוגע באמילי .
YOU ARE READING
אהבה אסורה
Romanceהספר השני מתוך סידרת הספרים אוהבות המאפיה התעללו בו בילדות והוא סבל מכל שניה ושניה בילדותו הוא היה הילד החלש,הפחדן, הילד שלא היה נלחם במי שהתעלל בו והרביץ לו ובגלל העבר שלו הוא הפך להיות בן אדם אכזרי,קר רוח וחזק הוא העוזר של הקאפו של המאפיה האיטלקי...
