פרק 9

48 2 0
                                    


כעבור שעתיים של עבודה קשה הצליחה קאסי לפתור בהצלחה תרגיל במתמטיקה שלא הבינה, "הצלחתי!" קראה בשמחה וחיבקה את דילן שהחזיר לה חיבוק, "אתה גאון."

"אני יודע." מלמל קרוב לאוזנה. לאט, לאט הם התרחקו אבל לא עד הסוף וידיו ירדו אל מותניה. פניו היו קרובים לפניה של קאסי באופן מסוכן. "אני חושב שאני עומד לנשק." לחש קרוב לפיה.

"ואני חושבת שאני הולכת להחזיר לך נשיקה." אמרה קאסי בחיוך קטן שנייה לפני ששפתיו נחתו על שפתיה. הנשיקה הייתה מתוקה אבל לא עשתה לקאסי כלום. היא לא הרגישה פרפרים בבטן כמו שהרגישה שקייל היה מנשק אותה. מישהו כחכח בגרונו וקאסי מיהרה להתנתק מדילן. היא הסמיקה וסובבה את ראשה כדי לא להסתכל לא על דילן ולא על מי שנכנס לספרייה ותפס אותם.

"אה, היי אחי." היא שמעה את דילן מלמל "מה אתה עושה פה בשעה כזאת?"

"מריאן אמרה לי לקחת את קאסי הביתה." אמר אלכס בקול קר, וקאסי הרגישה עוד יותר נבוכה ומשום מה גם קצת אשמה. היא נשמה עמוק וסובבה את מבטה לכיוונו של אלכס. הדבר הראשון שנתקלה בו שסובבה את מבטה היו עיניו הזועמות של אלכס. קאסי לא הצליחה להבין למה הוא כועס. "חשבתי שאתה אמור ללמד אותה מקצועות בבית ספר." מלמל אלכס בקול קר "לא נשיקות צרפתיות."

"אחי, מה הבעיה שלך?" שאל דילן את אלכס.

"בואי." אמר אלכס לקאסי מבלי להסתכל עליה "אנחנו צריכים להתחיל לזוז כבר מאוד מאוחר."

קאסי הנהנה, כי לא ידעה מה עוד לעשות ואספה את חפציה.

"נדבר מחר?" שאל דילן את קאסי בחיוך שנייה לפני שהיא ואלכס יצאו מהספרייה.

"בטח." אמרה והחזירה לו חיוך.

כעבור כמה דקות מצאה את עצמה קאסי כמעט רצה אחרי אלכס, "אתה יכול להאט קצת?" שאלה מתנשפת.

הוא לא ענה. הוא פשוט המשיך ללכת מבלי להאט. "היי, אלכס!" אמרה קאסי וממש רצה כדי לתפוס את ידו ולהכריח אותו לעצור. "למה את מתנהג ככה?" שאלה כשהעיף ממנו את ידה. "מה יש לך?" הוסיפה.

הוא נעצר בפתאומיות מה שהכריח את קאסי גם לעצור כדי לא להתנגש בו. הוא הסתובב אליה ונעץ בה מבט זועם ונבגד, "למה נישקת את דילן?" שאל בכעס.

"זה לא עניינך." אמרה בכעס. היא לא הבינה מה הבעיה שלו. הם הרי לא היו זוג והיא ודילן לא עשו משהו לא בסדר. "אז כמה זמן אתה וטורקיז זוג?" שאלה במין טון מאשים שלא הבינה. לא היה לה מושג למה היא מתנהגת ככה או למה היא מרגישה אשמה על זה שהחזירה לדילן נשיקה.

"זה לא עניינך." החזיר לה במילים שלה והמשיך ללכת בכעס. שניהם המשיכו ללכת בשתיקה למכונית וגם שאלכס התחיל לנסוע שניהם עדיין שתקו. זעם לא הגיוני ותחושת אשמה לא הגיונית היו הרגשות היחידים שקאסי הרגישה במהלך הנסיעה.

האקדמיה לעל טבעיWhere stories live. Discover now