אנשים כמונו (חלק 1)

50 10 12
                                    

הערת הכותב: זו AU שבה וויל הוא טרנס FTM (שוב) ולומד במכללה דתית.

וויל יצא מחנות האוניברסיטה, רוכס את מעיל הסקי שלו נגד הקור. הוא הכניס את האוזניות שלו, ירד במדרגות ויצא מערבה לקמפוס, שם היה השיעור הבא שלו.

זה היה כמה שבועות לתוך הסמסטר הראשון, והפעם הראשונה של וויל בקולג'. הוא היה עצבני והתגעגע הביתה, אבל התמודד טוב במידה ניכרת.

וויל מיהר לחצות את מעבר החציה, מביט לשני הכיוונים. לבסוף הוא הגיע לבניין. הקלה על כך שהוא לא הלך לאיבוד הפעם (הוא לא היה הכי טוב עם כיוונים), הוא מיהר לכניסה.

הטלפון שלו זמזם. הוא הזעיף את מצחו לעבר המסך, קורא את הטקסט ונעצר מת בדרכו.

זה היה הודעת טקסט משותפתו לדירה, פייפר. יש הערב מפגש מועדון LGBTQ+. אין אישור מבית הספר, כמובן.

וויל בהה בטלפון שלו, נדהם. היותו טרנס והומו במכללה דתית גרמה לו להרגיש מבודד. לעזאזל, לפעמים הוא הרגיש כאילו הוא היה בשנת 1984. עצם המחשבה על מועדון  LGBTQ+ מעולם לא חלפה בראשו.

בידיים רועדות הוא שלח הודעה לפייפר בחזרה. איפה ומתי?

פייפר יכלה לתת רק את שם הבניין והערכה גסה של מתי, אבל זה הספיק לעת עתה. שלח הודעה במהירות שהוא חייב ללכת, וויל מיהר לתוך הבניין לכיתה שלו.

☀️☀️

וויל היה גבר טרנסג'נדר, והיה כבר כמה שנים, אבל רק אנשים בודדים ידעו: אמו, קומץ חברים, ושותפיו לדירה, פייפר ולו והייזל. כשזה הגיע לאנשים שלא ידעו, הוא קרא בשם המת שלו והכינויים היא/את למען ביטחונו.

המחשבות הללו חלפו בראשו כשהוא עומד מול המראה, מביט עמוק לתוך הזכוכית. הוא נאבק לנשום מעבר ללחץ בחזה הכבול, מעבר לתיעוב העצמי שחנק אותו. דיספוריה לא הייתה חביבה היום.

הוא בהה בפניו, בגופו. מוחו העלה פזמון קבוע. לא בסדר. לא נכון לא נכון. האדם הזה במראה זה לא אתה. הם לא יכולים להיות אתה. הגוף הזה לא שלך. לא בסדר. כל כך לא בסדר. הוא לחץ יד שזופה על הזכוכית, צופה בדמעות ממלאות את עיניו בניתוק מוזר.

"האם אתה מוכן?"

הוא קפץ, מצליף ומצא את פייפר במעילה. "ר-מוכן למה?" הוא הצליח לשאול.

"הפגישה."

העיף מבט בשעונו, מיהר לעבר ולבש את מעילו ונעליו, מקלל תחת נשימתו. כמה זמן הוא היה אבוד במראה הארורה הזה? הוא תפס את הטלפון והארנק שלו, ואז יצא בעקבות פייפר מהדלת.

☀️☀️

פייפר קימטה את מצחה לעבר הבניין, ואז הטלפון שלה, רגליות לבושות נעלי ספורט נקשו על המדרכה. "ניקו אמר שהפגישה תהיה כאן."

וויל סולאס- וואנשוטים (מתורגם)Where stories live. Discover now