וויל סולאס- וואנשוטים (מתורגם)

מרגע זה ואילך

הערת הכותב: אני חושש שזה יהיה הפרק האחרון. אני מקווה שאתה נהנה.

נעמי סולאס נישאה, לאדם בשם סקיילר ג׳יימס. הם יצאו כמעט חמש שנים כשנעמי הציעה נישואים. לפני שהעלתה את השאלה, היא התייעצה עם וויל, שנתן את ברכתו.

יום ‏ החתונה היה כאן. נעמי וסקיילר היו אמורים להתחתן בקאנטרי קלאב בלו לייקס. כשוויל לבש את החליפה שלו, הוא ניסה להרגיע את עצביו. הוא ישיר שיר במהלך טקס החתונה ששמע לראשונה רק לפני שבוע; למרות שהאזין לו ושר אותו ללא הרף, הוא היה לחוץ מלזכור את המילים. הוא הציץ בבבואתו- חליפה פשוטה, עם שיערו הבלונדיני משוך לאחור בקוקו, עיניים כחולות פעורות ולחוצות. הוא התחמם, ואז יצא מהדלת.

התמונות צולמו עם כל המשפחות המורחבות של נעמי וסקיילר. השעות חלפו ולפני שוויל ידע זאת, הטקס עמד להתחיל. הוא נעמד בצד, הלב דופק, ידיים קפוצות ונפרשות.

הוא ראה את התהלוכה עושה את דרכה במורד המעבר, בזה אחר זה. נערת הפרחים, נושאת הטבעת. מבטו נדד, סורק את הקהל. פרצופים רבים היו מוכרים- סבו וסבתו, דודיו, דודותיו ואחיוניו ובני דודיו. הוא מצא את הצלם ודאג להעניק להם חיוך זוהר כשהמצלמה שלהם עצרה עליו.

פתאום הכל השתתק; יכולת לשמוע סיכה נופלת. ואז החלה המנגינה הידועה הזו להתנגן כשנעמי התקדמה במעבר.

היא הייתה יפהפיה - שערה הבלונדיני הבהיק באור השמש, נשפך אל כתפיה במסה של תלתלים. שמלתה הלבנה השתרכה מאחוריה, נעליה העדינות שותקות על הרצפה. מאחורי ההינומה שלה, פניה האירו בשמחה הטהורה ביותר. כשראה אותה כעת, וויל היה יכול להבין מדוע אפולו נפל בה לפני כל כך הרבה זמן. היא שידרה אהבה וחום.

נעמי הגיעה למזבח. הכומר התחיל את הטקס. וויל התנחם בקולו החזק. הוא צפה בנעמי ובסקיילר. האהבה בעיניהם גרמה ללב שלו לרפרף משמחה.

"עכשיו יהיה לנו שיר בביצוע של וויל סולאס, בנה של הכלה." וויל קם, לוקח נשימה עמוקה, ואז לקח בעדינות את המיקרופון מהכומר, נחוש לשמור על ידיו שלא ירעדו. המוזיקה מילאה את האוויר, פילסה את דרכה בין האנשים. וויל נשך את שפתו, ואז החל לשיר בשקט.

אני נשבע

שתמיד אהיה שם

אתן הכל והכל

ותמיד אדאג

דרך חולשה וכוח

אושר וצער

לטוב, לרע, אני אוהב אותך בכל פעימת ליבי

עיניו של וויל סרקו שוב את החדר, קולטות את משפחתו, כולם מחייכים בעידוד. הוא חייך שהמוזיקה האטה, ואז התחיל את הבית הראשון.

מרגע זה, החיים החלו

מרגע זה, אתה האחד

ממש לידך הוא המקום שבו אני שייך