וויל סולאס- וואנשוטים (מתורגם)

בריא ושלם

הערת הכותב: אני כל כך מצטער שלא עדכנתי! השיר הזה הוא של טיילור סוויפט ומלחמות האזרחים. אני אוהב את הפסקולים של משחקי הרעב.

וויל התעורר בזעקה חנוקה. הוא הזדקף וניסה לצאת מהמיטה, אבל הסדינים הסתבכו סביב רגליו, והוא פגע ברצפה בחבטה.

"וויל!" קיילה מיהרה, עיניים כחולות מלאות פחד. "וויל, מה לא בסדר?"

סצנות מהסיוט הבזיקו בראייתו, מדממת וגרפית. הוא התכרבל בכדור, וויל התייפח, הגוף רועד כשהצער התרסק דרכו.

אוסטין וקיילה כרעו לצדו, עוטפים זרועות ולוחשים מילות נחמה. תיעוב עצמי עלה בוויל - הוא היה אמור להיות החזק. הוא היה אמור להיות זה שינחם אותם בסיוטים שלהם. ובכל זאת הנה הוא, מתנפץ כמו חרסינה, בזמן שאחיו ניסו להחזיק אותו יחד.

וויל מצא את עצמו נשען עליהם כשהדמעות זולגות על פניו. לבסוף, זכר הסיוט נסוג ממוחו. הצער התנקז ממנו, והותיר אותו חלול וחסר תחושה.

לרגע גחה דממה בין השלושה כשכרעו ברך על הרצפה. ואז אוסטין שבר את זה. בשקט, הוא התחיל לשיר.

אני זוכרת דמעות זולגות על פניך כשאמרתי, "לעולם לא אתן לך ללכת"

כאשר כל הצללים האלה כמעט הרגו את האור שלך

אוסטין חייך לוויל חיוך מתוק. הקול שלו היה מקסים - עשיר וצלול, מהדהד מבעד לבקתה.

אני זוכרת שאמרת, "אל תשאירי אותי כאן לבד"

אבל כל זה מת ונעלם ועבר הלילה

בשקט, קיילה שרה איתו.

רק תעצום את העיניים, השמש שוקעת ואתה תהיה בסדר, אף אחד לא יכול לפגוע בך עכשיו

בוא אור הבוקר, אתה ואני נהיה בריאים ושלמים

וויל תהה אם אחרים רואים אותם מבעד לחלון, תהה מה הם חושבים על השלושה הכורעים על הרצפה, הגדול עם שמיכה כרוכה סביבו. המחשבות התפזרו כשקיילה שרה.

שלא תעז להסתכל מהחלון שלך, יקירי הכל בוער המלחמה מחוץ לדלת שלנו לא מפסיקה להשתולל

החזיק את שיר הערש הזה גם כשהמוזיקה נעלמת, נעלמת

רק תעצום עיניים, השמש שוקעת אתה תהיה בסדר, אף אחד לא יכול לפגוע בך עכשיו

בוא אור בוקר, אתה ואני נהיה בריאים ושלמים

קיילה ואוסטין שרו את הבית השלישי. וויל מצא את עצמו מצטרף אליהם, קולו שברירי ורועד לצד החזקים והיפים שלהם. נראה היה שהקולות שלהם נשזרים יחד, ויצרו שטיח של פחד ואהבה וצער.

דמעות זלגו בעיניו הכחולות של וויל - לא של צער, אלא של אהבה. אהבה שהוא חש כלפי שני המלאכים שלצדו, קולותיהם המקסימים מרגיעים אותו.

פשוט תעצום את העיניים

ילדי אפולו התקרבו, כורכים את זרועותיהם זה סביב זה, מחליפים חיוכים חמים.

אתה תהיה בסדר

וויל נשם נשימה עמוקה, ממצמץ דמעות של שמחה מעיניו.

בוא אור בוקר, אתה ואני נהיה בריאים ושלמים

הם שרו בשקט את השירה, מתנדנדים אחד עם השני, קולות קופצים מהקירות. סוף סוף השיר הגיע לסיומו.

השלושה עמדו מהרצפה. בחיוך, אוסטין תפס את השמיכה של וויל, כורך אותה סביב אחיו. ממעמקי השמיכה, סולאס צחק, הצליל מוזר בפנים הדממה הפתאומית.

בדחיפה עדינה, אוסטין וקיילה הובילו את וויל למיטתו. הוא זחל בצייתנות פנימה, הציץ מתוך קפלי השמיכה, תחושה קלילה ושמחה שוטפת אותו.

"לילה טוב אחי," לחשה קיילה. וויל חייך, ואז עצם את עיניו.

לא היו לו סיוטים למשך שארית הלילה.