bad revenge[1]

רייצ'ל דלה רוביה13

"אופסי" אמרתי לו כשהפלתי אותו אל תוך המים,
הוא הרים את ראשו מתוך המים.
"אופסי?!"
הוא שאל והניד בראשו,
הסתכלתי עליו במבט תמים.
"פאק לא כדי לך להמשיך לעמוד ככה ולבהות בי, כי אני בסוף אתפוס אותך וזה לא היה טוב." הוא אמר ואז סמתי לב שלאונרדו התחיל להוריד את הג'קט החולצה?!.
הוא התחיל שחות לעברי במהירות,
אבל למזלי אני יודעת לשחות טוב,
אבל אני מרגישה שהוא יותר,
שחיתי כמה שיותר מהר כדי שהוא לא יוכל לתפוס אותי, שחיתי את נפשי,
אבל אז הרגשתי יד מושחת לי את הקרסול ברגל.
שיט נתפסתי
הוא משך אותי אליו כך שגבי היה מוצמד לבטן שלו או יותר נכון לקיר לבנים שלו,
"את יודעת שמה שעשית לא היה טוב?" הוא שאל,
הננתי לכן ברואשי,
אני שבורה ואין לי מה לעשות אז... אם אני סובלת אז למה שהוא לא יסבול?
החלטתי לגרום לביצים שלו להתפוצץ.
אוי אני כל כך רעה אבל הוא יותר.
התחלתי להוזיז את הישבן שלי עליו טיפה והרגשתי את איברו מתקשה יותר,
"פאק תפסיקי לזוז ככה פרינצ'יפסה"
הוא אמר תוך כדי שהוא נלחם אם עצמו,
"למה? כיף לי" שאלתי אותו בתמימות,
"פאק את יודעת שאת צריכה לקבל עונש על זה?" הוא שאל אותי והסתובבתי אילו,
"מה העונ-" לפני שהספקתי לגמור את המשפט הוא היסתער על שפתי.
התחלתי לנשק אותו בחזרה
הנחתי את ידי על השרירים שלו, הורדתי את היד אל הקוביות הקשות שלו.
והמשכתי איתה אל כיוון המכנס שלו ושיחקתי בו,
הוא המשיך לנשק אותי וידיו עברו על גופי.
התנתקתי ממנו, וישר ותיפסתי אל מחוץ לבריכה. ורצתי אל הקומה שלי מהמדרגות,
נכנסתי אל החדר שלי אל כיוון המקלחת, נכנסתי אל המקלחת ונעלתי את הדלת.
הורדתי את הבגד ים שלי וחפפתי את השיער וסיבנתי את הגוף.
יצאתי מהמקלחת ומרחתי קרם על גופי כדי לשמור על לחות,
סמתי פיג'מה בצבע ורוד ביבי מבד סאטן נעימה וירדתי למטה,
גוועתי מרעב והייתי חייבת להכניס משהו לפה.
כשירדתי ראיתי את טיאגו מתנשק או יותר נכון בולעה מישהי בהמצע המתבח,
"טיאגו שמעתה על המילה 'חדר'?, זה מקום כזה אם ארבע קירות ויש שם דלת וחלון, ככה שלא רואים ולא שומעים מה קורה בפנים."
אמרתי לו באיתיות וביאוש ובקול מתוק, כאילו לא קרה כלום.
הוא התנתק ממנה במהירות כששמע אותי, ולחש לבחורה משהו והיא עלתה ללמעלה בחיוך.
"דבר ראשון תשכחי ממה שראית, דבר שני אני יודע מה זה חדר." הוא אמר לי עם קצת שעשוע,
"אוף אני רעבההה." אמרתי לו והנחתי יד על ביטני,
"רוצה שאני אזמין לנו משהו לאכול?" הוא שאל אותי וישר קפצתי מאושר,
"כןןן! מה מזמינים?" שאלתי אותו,
"חשבתי על מקדונלדס?"
"אני מתה על מקדונלדס" אמרתי לו במשיכת כתף.
הוא נכנס לטלפון שלו ואז הוא שאל אותי "מה את רוצה?."
"אממ... ביג בורגר אם כול התוספות נאגטס ציפס, הרבה צ'יפס ונאגטס וגלידת פיצוץ!"
אמרתי בשמחה כשא נזכרתי בגלידה.
"וואו אישה חשבתי שאת רוצה רק סלט כמו כל הבנות?." הוא אמר מופטע,
"כן... אני לא כמו כל הבנות" אמרתי לו במעט עוקצנות,
"כן סמתי לב" הוא ענה.
"טוב זה אמור להגיע עוד חצי שעה בערך" הוא הוסיף.
"רוצה לראות סרט?" שאלתי אותו כי היה לי משעמם רצח.
"אין לי בעיה" הוא אמר בפשטות.
התיישבנו בספה והוא הפעיל את אחד מסרטי האקשן שהיו.
הנחתי את רואשי על כתפו כשצפיתי בסרט. ואמאל'ה לא הפסקנו להתבכח על איך צריך להחזיק את הנשק,
"אבל את חייבת להבין אם את תחזיקי ככה, את תפספסי את המטרה." הוא המשיך לומר
"אבל מתי תבין שאני לא מחזיקה ככה!" צעקתי עליו,
"זאת מטאפורה!" הוא אמר לי,
"זאת לא, נפגעתי אתה חושב שאני לא יודעת להשתמש באקדח בגלל שאני אישה?" אמרתי וזיפתי פרצוף עצוב.
"לא, אבל בנים יודעים להשתמש באקדח יותר טוב." הוא אמר. והרגשתי את העצבים נתפסים לאט לאט,
"מה שתגיד" אמרתי בגלגול עיניים,
שמענו את הצלצול של הפעמון,
וישר קמתי מהספה אל הדלת וטיאגו רץ ועקף אותי.
הוא פתח את הדלת וראינו מישהו מחזיק שקית של מקדונלדס, הוא הביא לנו את השקית בידיים רועדות מפחד,
לקחתי ממנו את השקית בחיוך והננתי לתודה,
טיאגו הוציא את הארנק שלו והביא לו מאה דולר, העיניים של המשלוחים זהרו.
ואני וטיאגו הלכנו אל כיוון הסלון, התיישבנו בספה והוצאנו את האוכל מהשקית על השולחן הקטן שבסלון,
התיישבתי על השתיח והתחלתי לאכול בביסים גדולים, ודחפתי לי צ'יפס לפה.
טיאגו הסתכל עלי במבט מוזר והתחלתי לצחוק,
דיברנו תוך כדי האכילה.
שמענו צעדים והרמנו את הראש,
וראינו את לאונרדו נכנס אל הסלון בחליפה כרגיל אם שיער מסודר ריח טוב וחתיך כרגיל. שיט לא חתיך תיתפסי על עצמך. והוא הסתכל עלי.
הייתי בעמצה הביס ובלעתי הכול.
"אז אני רואה שהזמנתם לכם אוכל?" הוא אמר כשהוא מסתכל על השולחן.
מורים את ראשו אלי,
"כן, למה אתה שואל?" שאלתי אותו כשהנחתי את המבוגר,
"ממה שזכור לי את חטופה, לא מעבר." הוא אמר לי את זה כאילו הוא מזכיר לי עובדה,
רק חבל שהיא אמיתית...
"אווץ'" טיאגו אמר,
"חבל שהוא לא כמוך" פניתי אל טיאגו,
"כן חבל שאתה לא כמוני" טיאגו אמר וציחקקתי בשקט,
וראיתי את לאונרדו מתחיל להתעצבן.
והוא גילגל את עיניו והלך אל כיוון הדלת ויצאה מהבית,

אני נמצאת במטבח כבר שעה, מנסה להכין עוגיות.
בזמן הזה המתבח כבר נראה כמו סדום ואמורה.
כמה נסיונות כושלים שניסיתי להכין את העוגיות.
התנור ציפצף והלכתי אילו, פתחתי אותו הוצאתי את התבנית אם העוגיות,
זה נראה לי יצא טוב?
זה הריח מושלם, נראה מושלם, ורק צריך לבדוק אם הטעם מושלם...
לקחתי עוגיה ונכנסתי אותה לפי. התחלתי לאכול אותה ואמאל'ה זה היה כל כך טעים.
הכנסתי את זה לתוך קופסה וסמתי את זה בארון,
ניקיתי את המתבח ושמעתי את הדלת נפתחת,
שמעתי ציחקוק של אישה צעדים מתקרבים.
ראיתי את לאונרדו ועוד אישה, האישה היתה צמודה אליו ולא הפסיקה לגעת בו.
הוא העיף אלי מבט כאילו אני כלום?
נמאס לי מהמשחקים שלו אוףףף אני מיואשת ממנו,
הוא עלה למעלה לחדר שלו...
הי רגע מה?! אני גם ישנה בו... איככ זה מה שחסר לי, שהגמירות שלו ושל הזונה היו לי על המיטה.
עליתי מהר ללמעלה אל החדר,
דפקתי על הדלת חזק, "לאונרדו אני נכנסת."
צעקתי כדי שהיה בידע,
פתחתי את הדלת וזאת היתה טעות,
איככ למה אני צריכה לראות את זה,
ראיתי את לאונרדו במיטה והזונה על ארבע בזמן שהוא מזיין אותה,
לא יודעת למה זה צבט לי מעט את הלב,
"איכככ!" צעקתי וכיסיתי את עיני.
הסתובבתי לאחור,
"מה את עושה כאן?" הוא שאל,
"דבר ראשון אתה איימתה עלי שאני אשן בחדר הזה, דבר שני אל תעשה את הצרכים שלך על המיטה שאני אחר כך ישנה עליה." אמרתי לו כדי שהוא יבין קצת,
"למה לי?" הוא שאל, "מה,? רגע לא הבנתה מה אמרתי לפני רגע?, אתה חרש? קשה אבנה? משהו? מה לא מובן במה שאמרתי, שאני אחר כך ישנה על זה."
"לא פאקינג אכפתי לי, ואם תעזי עוד פעם אחת לדבר אלי ככה את לא תצפי למה שיגיע." הוא אמר בקול עצבני ובשיניים חשוקות,
היתי עדיין אם הגב אליו,
הסתובבתי ולא היה אכפת לי כבר שהוא ערום.
התקרבתי אליו ככה שהינו במרחק סנטימטר,
"שלא תעז לאים עלי, ולא אכפת לי שאני פאקינג חטפה שלך." זרקתי לעברו בזעם,
"יש לך הרבה חדרים באחוזה הענקית הזו, אתה יכול ללכת אל אחד מהם." אמרתי לו
והסתובבתי חזרה, לפני שהוא הספיק להגיד לי משהו ויצאתי.

------------------
מה אתם חושבות על הפרק?
תצביעו אם אהבתם🙏🏼❤️
אוהבת אותכם😘