bad revenge[1]

רייצל דלה רוביה37 (חלק ב')

נקודת מבט עבר-
אני מסתכלת עליו בעיניים פרועות כשאני מרגישה את הכדור חודר אל בשרי.

ניסיתי לומר לו שלא ישאיר אותי כאן לבד, שהגופה שלי תקבר לפחות?

אני מנסה לקום ולהישען קדימה, אבל כשאני עושה את התנועה הזו הכאב תוקף אותי ואני נוחתת חזרה אל האדמה.

עיניי עדיין היו פורעות, אני רואה איך לאונרדו מסתובב אל כיוון הרכב שנמצא רחוק.

האישונים שלי עוקבים אחרי צעדיו כשהוא שולח לי מבט אחרון והולך.

סובבתי את ראשי אל כיפת השמים וכיוויתי לגרועה מכל, הכאב הבילתי ניסבל לא מפסיק לתקוף אותי, דמעות יורדות מעיניי בקצב אחיד ואני מנסה לנשום סדיר עד שאני מרגישה את עיניי מתחילות להעצם.

יכול להיות שאני אנצל, יכול להיות שלא.

יש לי מחלה, דקסטרוקרדיה... אף אחד לא יודע עליה. וגם אף אחד לא ידע.

זה לא משהו מסוכן פשוט הלב שלי... לא בצד ימין הוא נוטא לשמאל וכך מתי שהוא ירה בי זה לא היה בלב. אני חושבת, אבל זה לא נותן לי כל כך סיכוי לחיות.

אני רואה נקודות שחורות צצות מול עיניי, אני יודעת שאני עומדת לאבד את ההכרה או שאני אמות? ככה נראה לפני המוות?

הנקודות השחורות חוסמות את שדה הראייה שלי ואני נותנת לחשכה לקחת אותי.

אמא, אבא, הינה אני באה.

-----

מים, אני מרגישה טיפות מים.

הם נחתו על פני בחוזקה,
אני שומעת את קולו של האוויר הקר נשבר בסלסולים שהוא עושה, את רעש העצים כשהם מתנדנדים מהרוח.

אני קמה במהירות והכאב תקף אותי, "בן זונה מזויין אני עוד אנקום בך!" צעקתי ביער הגדול והאפל בשיניים חשוקות.

קמתי בזהירות מהאדמה ונשענתי על עץ שהיה לידי, נסיתי לסדר את נשימותי ולנשום סדיר, החזקתי בפצע שלי ונראה שהדימום טיפה פסק, אבל הכאב לא. הגשם שמכה היה מעט כואב, והייתי רטובה והבגדים שהיו עלי נהיו כבדים יותר, ושערי נחת על פני,

ירדתי מעט והרמתי את רגלי, החזקתי בשולי המכנס עם שתי ידי ומשכתי אותו בשניה שכל יד לצד השני ואני קורעת אותו.

לקחתי חתיכה ארוכה ונסיתי לעצור את הדם עם החתיכות בד הזו.

קשרתי על אזור היריה ונשמתי עמוק.

אוקי רייצ'ל להמשיך אין לך הרבה זמן עד שתמותי באמת.

הלכתי אל כיוון שאני משערת שרומא נמצאת. התחלתי ללכת וקולות של שועלים ותנים נשמעים, רייצ'ל תרגעי.

האני ממשיכה ללכת כשהקור חודר אל עצמותי.

רגלי דורכות על האדמה הקרה. קוצים, עלים, מה לא עליה? ואני הולכת על זה.