"החופש שייך לאנשים הכי כלואים",
קמתי היום בצהריים וזה הכה בי,
החופש לא שייך לאלו ששוחים ובועטים,
הוא שייך תמיד לאלו ששוהים ומחכים,
זורמים יפה יפה עם האשליה של הים,
כלואים בתוך אקווריום שנראה להם עולם,
האקווריום שלי הסריח מזמן,
הכל נהיה כבר עובש, הדגים אוכלים את עצמם,
הרקע של הים במאחורה כבר נתלש,
כבר לא כל כך יפה כמו פעם אה?
החופש לא קיים,
האם היה זה חופש? אז למה אני מרגיש כל כך מת?
או שאני כלוא בגן עדן שנדמה לי באמת,
בכל מקרה עזוב אותי משטויות, נוח לי כאן, מקבל אוכל בכמות מוגבלת בכל יום בחינם,
כבר כינסתי סנפירים ושקעתי כמו כולם,
במקום שבו החרא שלי רק מתאסף ולא נעלם,
אני שוחה סביב אותו ארמון בלופ מתמשך,
ונראה לי שאשאיר ליום אחר את הים המושך,
אז תן לי לשחות במעגלים סביב עצמי,
במקום שבו הראש שלי רק חושב שהוא חופשי.
