אני אוהב אותך.
אוהב כל כך.
אני טובע בעיניים שלך,
מנסה לאזור כוחות, אבל שוקע.
אני שוקע בתוכך, בים שלך, שוקע עמוק,
ולפתע יד מושכת אותי בחזרה למעלה,
זו את, את עוזרת לי לצוף בחזרה,
בעצם לא לצוף, אפילו יותר מזה, אני מרחף כבר באוויר,
אני חי למענך מרגע זה, משועבד אלייך.
מרגיש חי יותר מאי פעם.
חב לך את חיי,
החיוך שלך ממלא אותי באדנרלין מטורף,
אני נמס מרוב חוסר יכולת להכיל אותו,
אני לא חושב שאי פעם אוכל להכיל אותו.
אני לא כלי מספיק עבורך,
לא כלי להכיל אותך,
אני מרגיש טיפש לידך,
מרגיש כמו ילד קטן,
זה לא מרגיש לי אמיתי.
מה הופך אותי לראוי לאהבה שלך?
הולך שני צעדים אחורה,
בזמן שאת הולכת צעד קדימה,
ושנינו מתרחקים.
