האל בעזרנו והירח הדקיק אף הוא נסוג אל מאחורי העננים ומותיר את העולם בערפול אפור.
הראשונים לעלות על החומות אלו כיילס ודיאל. הם זזים על קיר החומות במהירות. הצלליות שלהם מתמזגות עם האבן בחשכה.
מייד אחריהם עלו שאר הזוגות ורק אחרי שוידאתי שכולם נמצאים מעבר לחומות התחלתי לטפס גם כן.
"שי," כיילס לוחש לעברי מאחד החרכין בקיר. הוא מססתר שם מפני החיילים שכמו שחשבתיצכולם מתכנסים סביב לבבות המדורה שמחממת אותם. כיילס תמיד ערני, סורק את הצללים. "עוקבים אחרינו," הוא מטה את ראשו לכיוון קבוצת חיילים בכירים של מלך כנען. הם לובשים את מדי הלוחמים של יריחו. "הצופים שלהם קרובים." דיאל מוסיף. אני מסתכל על שאר הלוחמים שלי ורואה שכולם מצאו מקומות מסתור.
אני מהנהן. האויב ערמומי. הם ידעו שנבוא.
אבל יש לנו יתרון, היהירות שלהם.
הם האמינו שהחומות שלהם בלתי חדירות. הם לא ציפו שנסתנן בקלות כזאת ללב ליבה של יריחו. "תמתינו במסתור שלכם עד שתתחיל הסערה." אני מרים את פניי ורואה את העננים מתעבים מעליי. סיוע של האל בכבודו ובעצמו. אנחנו לא מחכים הרבה עד שגשם מתחיל לרדת. הוא מתחזק במהירות וזה הסימן שלנו לצאת לדרך.
*
קצת אחרי הזריחה הגשם שירד כל הלילה בעוצמה נחלש. כל הלילה הייתי עסוק בלהכיר את החומות עצמן. שלחתי את כולם ליעדים שלהם אבל לפני שאני יכול להגיע ליעד שלי הייתי חייב ללמוד את החומות של העיר. אני מסתכל קדימה על מסלול האספקה ליריחו, זהו שביל צר המתפתל בין אלונים עתיקים. ארגזים היו מוערמים, נשמרים על ידי חיילי המלך. הקשת שלי מתוחה, חץ מוכן לירייה במידה ואצטרך להשתמש בה במהירות. אבל כלום לא קורה ואני מחליט להמשיך את הסיור שלי על החומות ולכיוון בית הזונות הגדול שם כיילס מחכה לי כדי שנמשיך לכיוון הארמון של המלך שנמצא במרכז יריחו.
שם נוכל לשאוב הרבה מאד מידע. אבל בדרכי לשם אני שומע שיח בין שני חיילים של משמר המלך. אני מעט את הקצב כדי להקשיב אבל לא עוצר כדי לא לעורר את חשדם.
"לא יודעים בדיוק אבל השמועה אומרת שמדובר בלפחות חמישה מרגלים שנכנסו לארץ." אחד מהחיילים אומר לשני. "מישהו זיהה אותם מטפסים על החומות אתמול בלילה."
"זה יהיה מעשה טיפשי מבחינתם להיכנס לכאן. הם לא מכירים את הארץ והם יתפסו בקלות רבה." השני משיב בזמן שהוא זולל מאכל קריספי כלשהו שאני לא מזהה.
אני יודע שעכשיו אנחנו חייבים להיות זהירים יותר מהרגיל. הם יודעים שאנחנו כאן ומחפשים אותנו.
אנחנו גם צריכים להזדרז ולצאת מכאן במהירות האפשרית.
"היי, אתה שם." אני שומע קריאה מאחוריי ומבין שמשכתי את תשומת ליבם.
YOU ARE READING
רהב
Storie d'amore. "אני בסך הכל זונ-" אני לא מספיקה להשלים את המשפט והוא תופס במותניי ומושך אותי אליו. צעקת הפתעה נפלטת ממני ואני מחזיקה בכתפיו. "תפסיקי לקרוא לעצמך ככה." הוא פוקד. "אבל זה מה שאני!" "לעזאזל רהב!" הוא ממש צועק ואני מסיטה מבט ממנו, לא מסוגלת לפגוש א...
