תאוריית התשוקה

פרק עשירי 》 נשיקה לוהטת

♡ היילי ♡

"ערב טוב מלאך, מוכנה לדייט שלנו?" הלב שלי מפרפר ומיד ידי נשלחת לכיס המכנס לשלוף את הפלאפון ולהתקשר למשטרה. אפתח את הפתקים בפלאפון על פתקי חירום ואז-
אקסל חטף את הפלאפון מהיד שלי, מצקצק בסקסיות מושכת ומנמיך את קולו, "דבר ראשון נסיר את החסימה של הילדה הקטנה מהמספר שלי."
ידי נשלחת קדימה לקחת את הפלאפון ממנו אבל הוא מסתובב עם הגב אלי, אני מסתובבת סביבו ושולחת את היד קדימה לפלאפון.
אקסל מרים את היד שלו למעלה הרבה הרבה מעבר לגובה שלי ואני מנסה בכל זאת להגיע אליו בקפיצות קטנות עיניי מקובעות על הפלאפון שלי שעוד קצת אגיע אליו.
"קדימה עוד קצת, מלאך." הוא מצחקק ואני מביטה בפניו שלפתע קרובות יותר מידי לפנים שלי, לא שמתי לב אפילו שנצמדתי לגופו הלחזק כדי להגיע למעלה.

אני מתרחקת צעד מושכת את החולצה מטה ומושיטה את יד קדימה בבקשה, אך אקסל מסרב בראשו. "לא. עד שנסיים את הדייט לא תקבלי את הטלפון בחזרה."
אוף! בסדר תשמור אותו. אני מסתובבת להיכנס לבית ובמדרגה הראשונה ידיו מסובבת אותי אליו וזורקות אותי על כתף כשראשי נופל מטה וריח בושם באפי.
נשימת הלם קטנה בורחת מפי והוא מצחקק, " תעשי את זה שוב." הפנים שלי בוערות, הגוף שלי מזמזם והבטן שלי נמחצת לכתפו הרחבה.
אני מכה את הגב שלו והוא מקפיץ את כתפו, "מלאך תכי אותי שוב ואסטור לתחת הקטן שלך." הוא מתחיל לצעוד לכיוון הרכב. רגע הוא צועד לרכב? ממש לא. אני לא נכנסת איתו לשם! אני לא יוצאת איתו לדייט.

אני אפילו לא יכולה לצעוק לעזרה וראשי עולה מעלה לחפש מי מהשכנים מביט לפחות לכיוון שלנו, "אקסל?" נשמע קולה של לוסי השכנה שלנו מהצד.
יש! היא תעזור לי. אני מנופפת לה בידיים, אבל הוא מסובב אותי עם הגב אליה וצועק בצחוק נמוך, "אנחנו יוצאים לדייט, תודה על העזרה השבוע." מה? היא עזרה לו? איך היא עזרה לו? ומה הוא אמר לה בדיוק שגרם לה לעזור לו?!

אקסל מגיע לפרארי אדומה ונמוכה ומוריד אותי לקרקע בינו לבין הרכב, פותח את הדלת ומצביע בראשו עליו.
"כנסי מלאך." גבותיי מתכווצות בכעס, ידיי נסגרות לאגרופים ושפתיי נמתחות. אני לא נכנסת לרכב! הוא רוכן מטה עד ששפתיו כמעט נוגעות בקשת העליונה של אוזני ולוחש, "דייט אחד זה כל מה שאני מבקש, בבקשה מלאך שלי." זרם עובר מקודקוד ראשי ועד לאיברי. הוא לא מתכוון לוותר, הוא רוצה דייט.
בסדר אני אתן לו דייט.

אני נכנסת לרכב והוא סוגר את הדלת בחיוך שרמנטי וממיס, הולך מסביב ונכנס למושב הנהג. "ילדה טובה." הקול הנמוך והמשבח שלו מרטיט את ליבי ובכל זאת ראשי נע לצד ואני מניחה את כובע הקפוצ'ון על הראש, מהדקת את החוט ומביטה בחלון.
צחוק גס נשמע מפיו וכמעט ששפתיי נמתחות לחיוך, אני נראית מגוחך עם הכובע שסוגר כמעט על כל הפנים שלי חוץ מהעיניים, האף והפה.
לוח מחיק של ילדים נח על הברכיים שלי עם טוש מחיק עטוף בניילון, "דברי אלי קטנה שלי." תפסיק לקרוא לי שלך! אני לא שלך! הלב שלי בוגד בי ופועם במהירות כשאתה קורא לי שלך.
"קורן טס ללונדון היום נכון?" איך הוא יודע? אולי אמה סיפרה לו? אני אתפוס אותה מחר ואחסום את המספר שלו מהטלפון שלה.
"יש לי קשרים טובים שם, אני יכול לסדר לו מקום קבוע בנבחרת." עיניי נעות אליו, אקסל מסובב את מבטו אלי מהכביש זווית פיו עולה לחיוך ממזרי. "אם את רוצה אני יכול לסדר את זה עכשיו בשיחת טלפון אחת." הוא עד כדי כך מקושר?
אני פותחת את הניילון וכותבת על הלוח, 'לך תזדיין.' הוא רואה שכתבתי את זה על הלוח ומצחקק, "את רוצה להזדיין?" ידו הקשה תופסת בסנטרי ומסובבת אותו שאפנה אליו, העיניים הכחולות והבהירות זוהרות בחושך.