פרק 23

663 34 2
                                    

נק' המבט של אלינור-


ישבנו בתור לרופא שנינו, ניסיתי לדבר איתו אבל הוא לא ענה.

פתאום שמעתי את שמי "אלינור רוז זה תורך עכשיו" קרא לי הרופא.

עמית ואני קמנו מהר אל החדר, נכנסנו וסגרנו את הדלת. הייתי לחוצה מאוד אבל ידעתי שעמית איתי אז אין לי מה לדאוג.

הרופא התחיל לשאול אותי כל מיני שאלות כמו בת כמה אני וממתי התחלתי להרגיש לא טוב.

ואז הוא שאל את עמית "אתה האבא?" ועמית הביט בי מבט קצר וענה לו שכן.

אוי כמה אני אוהבת אותו, אני חושבת שלא הייתי יכולה למצוא מישהו טוב יותר שממנו יהיה לי ילד.
ואז הגיע החלק של הבדיקה. הרופא הורה לי לשבת על הכיסא והרים לי מעט את החולצה ושם לי את הנוזל שבעזרתו יהיה אפשר לראות את העובר. עמית החזיק לי את היד והסתכלנו שנינו על הטלוויזיה שבה הראו מה יש לי בבטן. בהתחלה לא ממש הבנתי כלום אבל אז הרופא הצביע על חלק קטן מאוד בגודל של בוטן ואמר זה העובר והוא בקרוב גם יהיה הילד או הילדה שלך.

התרגשתי מאוד, לא האמנתי שזה יהיה כזה מרגש.

עמית היה שקוע בטלוויזיה ויכולתי לראות עד כמה גם הוא מתרגש.


נק' המבט של עמית

אני לא מאמין זה הילד שלי שנמצא בבטן הכי יפה בעולם. אני מסתכל ואני מתחיל להפסיק לכעוס אני מתרגש, לחוץ, אוהב, וכל זה ברגע אחד. אבל זהו החלטתי.


נק' המבט של אלינור

עמית פתאום הסתכל עלי ואמר לי "אלי שלי, זה התינוק שלנו, שלנו ביחד ואני לא אעזוב אותך עכשיו וגם לא אף פעם, אני מבטיח.


מאז הביקור שלנו אצל הרופא עברו חמישה חודשים של סבל והקאות אבל העיקר שאני ועמית ביחד.

הוא סלח לי אבל עדיין לא סלח לאסף, הוא מאוד נפגע ממנו. ניסיתי להגיד לו כבר כמה פעמים שינסה לדבר איתו אבל הוא היה מאוד עקשן ולא הסכים.

לאסף יש חברה חדשה שקוראים לה ליאן והם נפגשו בערך חודש אחרי אותו יום בבית החולים. אני וליאן נהינו חברות ממש טובות ואנחנו מדברות כול יום. היא חברה אמיתית והיא גם מאוד אוהבת את אסף.


גם אסף ומישל נהיו פתאום חברים ממש טובים הם נפגשים מלא ונראה כאילו הם ממש נהנים אחד עם השני.

האמת שגם אני דיי התחלתי להסתדר עם מישל בזמן האחרון, היא נהייתה הרבה יותר נחמדה, כנראה שמיהרתי להסיק מסקנות לגביה

וגם היום בבוקר היא התקשרה אלי להגיד לי שיש לה משהו דחוף להגיד לי. קבענו שניפגש בבית קפה ואני בדרך לשם.


נכנסתי לבית הקפה ופגשתי אותה.

התחלנו לדבר ושאלתי אותה על סבתא של עמית והיא אמרה לי שמצבה לא כל כך טוב.

המשכנו לדבר:

"תגידי מישל, ומה עם חבר? אין איזה מישהו בראש שלך ?"

"האמת שכן"

היא התקשתה לדבר אבל בסוף היא ענתה :

"יש בעיה.."
"מה.. מה קרה..?" שאלתי. הרגשתי שמשהו קורה.
"אני מאוהבת. לצערי.. כ"כ לצערי.."
"במי..?"
היא ענתה חד וחלק "באסף".

מפונקת מאוהבתWhere stories live. Discover now