פרק 3:
יכולתי להגיד שגם את זה דמיינתי אבל וואלה כמה אפשר? יש לה ניבים!
כולם הצביעו עליי ודיברו משום מה עליי הייתי גם חדשה וגם מוזרה. והיום הראשון עבר עליי די מוזר כולם הצביעו עליי אפילו לא מנסים להסתיר את זה אחלה פתיחות. ופגשתי גם כמה אנשים נחמדים אחד מהם מייקל מה זה חמוד וגם מצחיק הוא לומד איתי יחד היסטוריה. מה שהפתיע אותי זה שכולם דיברו על הקשר ביני לבין החבורה של זאק מי ישמע רק דיברתי איתם אבל פה גיליתי שלא ממעמדם לדבר איתנו הם מתעלמים מכל האנשים שמנסים לדבר איתם. והיום הם לא התעלמו ממני! אולי בגלל שאני חדשה. אבל סליחה מי הם חושבים שהם?! זה ממש לא רציני. אני מבינה הם יפים וחתיכים והם מאוד מקובלים ולאחת מהם יש ניבים ואולי לכולם וראיתי את זאק אתמול בלילה אבל עד כדי כך? טוב ממה שאני רואה הפסד שלהם. מייקל הזה ממש חמוד ואני אדייק. מ ד ה י ם! וסיוון גם היא מצחיקה היא חנונית כזאת. הם צירפו אותי לחבורה שלהם שזה אומר שהם מדהימים וגם החברים שלהן שקיבלו אותי. ותודה לאל שיש לי עם מי לשבת לאכול בימים הקרובים. שהיום הזה נגמר יצאתי לחנייה לאופנוע שלי. חיפשתי את האוזניות שלי. "היי תהל נתראה מהר!" אמר מייקל ונופף לי. הוא נסע משם במהירות מטורפת. חייכתי מסתובבת ונבהלתי לראות את זאק מולי. הוא הסתכל עלי לא אומר כלום והבטן שלי געשה כאילו עשיתי משהו לא נכון. הוא הושיט לי משהו. הטלפון שלי! אייך זה הגיע אליו? הוא היה בתיק וכשהרמתי את ראשי לשאול אותו הוא כבר נעלם. כולם בעצם כל החבורה שלהם. עכשוי יותר מתמיד הייתי צריכה את זה. אופנוע ואוויר. עליתי מתניעה ונוסעת במהירות מטורפת אהבתי את זה. הרוח מלטפת אותי ואני מרגישה שאני חופשייה אני מרגישה שאני חיה שאני קיימת. עצרתי ליד הבית משאירה את האופנוע ורצה ליער מחפשת חבר קרוב. נכנסתי עמוק ללב היער. טיפסתי על העץ הכי גבוה להרגיש יותר למעלה. את האוויר לראות הכל מגובה שונה וממרחק רב. שמתי רגל על הענף מחזיקה בגזע בין שני ידיי ועליתי על הענף אבל הוא נשבר ואבדתי אחיזה ונפלתי וכנראה שהמרחק מהאדמה הוא זה שנתן לי את הזמן לחשוב ושחיכתי להרגשה של הכאב זה לא קרה. אבל מה שקרה זה שהוא תפס אותי בזרועותיו. "אני לא מאמין! מה הבעיה שלך? את לא יכולה בלי להיכנס לבעיות?!" הוא צעק עליי מסתובב נותן מכות לעץ. אוקיי. ומה שהיה יותר מפתיע הוא זה שהעץ שקע לבפנים מהמכות שלו! אמאללה! הלכתי אחורה מבוהלת ובאתי ליפול אחורה ואז הוא פשוט הגיע לפה תופס אותי. ואז אני רק צרחתי!
YOU ARE READING
פעימות
Vampireהחזקתי חזק בתיק שעל גבי. שתי המזוודות שלי לצידי. המונית שהורידה אותי כאן כבר מזמן הסתלקה. ואני לא יודעת מה מונע ממני להיכנס ולהגיד "היי אמא אני פה." אולי בגלל שאני לא מכירה את אמא שלי ולא רגילה לקרוא למישהו אמא. או אולי בגלל כשעברתי פה ראיתי את...