פעימות

פרק 14:

פרק 14:
נקודת מבט: תהל
"נו מה קרה? את מוכנה לספר לי?" סיוון שואלת אותי.
"כלום. הוא סתם תפס פתאום שכל. " אני אומרת מוציאה ספרים מהלוקר . היא תופסת אותי ופתאום יש לה מבט רציני..
"הוא פגע בך? הוא עשה לך משהו?" אני צוחקת.
"אני לא חושבת שאני הקטע שלו." היא מסתכלת עליי.
"מה זאת אומרת?"
"אני לא יודעת. פשוט תשאלי אותו." אני אומרת טורקת את הלוקר . אוף מה יש לי???!
"טוב, תרגעי." היא אומרת.
"אני מצטערת אני פשוט לא מוכנה לדבר."
"אני רק דואגת לך." כן כן כן .... שמענו עליכם. לכולם אכפת ממני פתאום? כהה זה הולך במקום הזה?.
"אני פשוט אלך." היא אומרת.
אוף אני כבר נהיית כלבה.
"היי." אני שומעת את הקול של שון .
"שמע - "
הוא קוטע אותי.
"מה עוד שיחה על זה שאת רוצה להתרחק ממני?"
"לא. דווקא ההפך. אני רוצה להתנצל. הייתי סתומה והייתי עצבנית אני מצטערת."
הוא מסתכל עליי.
"אוקיי. זה עבר לך חלק." הוא אמר.
"כן? "
"כן. די הגיוני שזה יקרה. אני מאיים. רק חשבתי שאת שונה."
"אני כן.!" אני אומרת אוטומטית מתגוננת. "טוב אני לא." הוא צוחק. וואו יש לו גומה!!! אני מתעלפת!
"נתחיל מהתחלה? " הוא שואל.
"כן." . "ואני לא חושב שיצאת כלבה. מי שלא אוהב אותך בעיה שלו." וואו חתיכת בן זונה!!! הוא קורא את המחשבות שלי!!!
"אם תבקשי יפה אני יכול להפסיק." הוא אומר מתגרה בי.
"טוב... אז חושבת על מישהו אה... "
"בסדר, בסדר אתה יכול בבקשה להפסיק." הוא מסתכל עליי מגחך. "אוו... נקודה רגישה.מישהו מיוחד? "
"כן. אתה מכיר את זה שאתה מתחיל להתאהב בבן אדם הלא נכון? "
"כן. זה קצת דפוק!" "קצת?" אני שואלת. "אוקיי אז זה חרא!" אני צוחקת. "את קולטת שלי זה יותר קשה. אני עוד שומע את המחשבות שלה."
"אווו . באסה לך." "באסה זה לא מילה." "יש לך סיגריה? משהו? שתייה? אני פשוט חייבת משהו." "אז את בעצם הילדה הרעה?" הוא שואל. "מנסה לא להיות."
"אוקיי. באד גירל. תבחרי באחד הכיסים ואם יש לך מזל... אז תזכי. " הוא אומר.
"רציני?" רק שלא יהיה מאלה שעושים לי משחקים.
"טוב קחי." הוא אומר מביא לי חפיסה שלמה. אוף כהה אני יודעת שהוא כן שומע את המחשבות שלי. אז מה גם עכשיו הוא שומע? אויי אני לגמרי סתומה. "יעיפו אותך אם תופסים אותך." הוא אומר . "זה לא מפחיד אותי עכשיו." "מצית?" אני שואלת אותו. "לא. " הוא אומר. "מה אתה נכה מסתובב רק עם סיגריות?" הוא צוחק. "טוב לי יש. " אני אומרת ומוציאה מהתיק. "מה את מפגרת מסתובבת רק עם מצית?" אני מחייכת.
"אהבתי."
אני מדליקה את הסיגריה.
מעשנת כמה פעמיים. . אני רואה את זאק מתקרב אלינו. "מה נראה לך שאת עושה?!!" הוא צועק עליי. "אה אליו התכוונת?" שון שואל ברוגע.
"אייך אתה? - " " תירגעי אני קורא את שלו. "
" מה את עושה??! " זאק שואל מעיף ממני את הסיגרה ודורך עלייה.
" אני רוצה להגיד לה שאני לא נגעל ממנה שאני כן בקטע שלה אני פשוט לא יודע מה לעשות גם אחותי הייתה כזאת והיה לה בעייה עם מגע. " שון אומר אני מסתכלת לא מבינה אותו. " יא בן זונה תפסיק לקרוא לי את המחשבות! " זאק צועק עליו. אווו אז זה הקטע.
" אז מה זה הקטע? זה מה שאתה חושב עליי?" אני שואלת אותו.
"מה אני אמור לחשוב?? אני לא רוצה לפגוע בך. תגידי לי מה לעשות.,"
שון אומר. אני מסתכלת על שון.
"בסדר אני עף. דברי איתי."
הוא אומר לי.
"אוו תודה באמת." זאק אומר. שון עובר פוגע בכתף של זאק. זאק מצקצק בלשונו.

אנחנו די נשארים לבד. וכל האווירה משתנה.
"אני רוצה אותך." הוא אומר בהכי אמתי שלו. אני מגכחת.
"אני אפילו לא מבין מאיפה הבאת את זה ואחרי דקה את הולכת להסתובב איתו ?"
אני מתקדמת במסדרון והוא אחריי. הוא מסובב אותי אליו. ". רק תגידי מה את רוצה!!!"
אני מסתכלת עליו.
"בסדר הבנתי. אבל רק דיברתי איתו ואתה חשבת דברים. אני רוצה אמון. " " תגידי מה את רצינית?? אמון זה משהו שבונים! אל תצאפי ממני לזה."
"אז למה כן? "
"פאק אני מרגיש כמו נקבה." הוא אומר בועט בקיר
"אני לא יודעת מה אנחנו עושים כאן אבל אפשר להגיד שאנחנו בסדר? "
הוא מסתכל עליי. " אז זה מה שאת אוהבת?? משחקים ומרדפים אחרייך? " הוא אומר כל כך קרוב אליי אבל הוא טיפה מפחיד אותי..
" את משגעת אותי."
אני מסתכלת עליו. והוא עליי. ואנחנו צוחקים. הוא ממש גבוהה!,,! או שאני נמוכה...
הוא מרים אותי ומנשק אותי. הוא מתקרב לאוזן שלי. "יש מצב שתורידי את החצאית שלך? היא ממש קצרה." אני מסתכלת עליו. "מה? אנשים מסתכלים." אני דוחפת אותו והוא עשה את עצמו כאילו באמת הצלחתי. חייכתי.
" אני אוהב אותך. "