לברוח ממנו

פרק 11: לפגוש את המורדים

---------------------------
ובכן כן. .....זה פרק!
אבל זה רק ניסיוני.
כי אני באמת לא יודעת כמה הסיפור הזה טוב.
אז בואו נעשה דבר שאני לא עושה בדרך כלל אבל בהחלט נראה לי נחוץ עכשיו.
אז אני מבטיחה להמשיך את הסיפור אם יהיו יותר מ10 הצבעות! פחות....ואני לא אמשיך מכיוון שאני אבין שאין לזה הרבה בקשות.

לבנתיים תהנו מהפרק:)
-------------------------------------

תזכורת חשובה מהפרק הקודם:

לא! את לא יכולה לעצום עיניים ולסגור את האוזניים! תלחמי בתולעת שמחזיקה בך! תצעקי! תעשי משהו! כל דבר!
הקול השני צעק בתוכי, הקול הזה תמיד היה שם ותמיד דאגתי להשתיק אותו, מפחדת מהצרות שהוא יביא איתו. אבל הפעם הייתה לי הרגשה שאני לא יכולה להחזיק בו עוד וזה הזמן שלו לצאת.
הצרחות והצעקות נשמעו מלורן וממייקל ובמיוחד מאנה המפוחדת כשהחרב יצאה מחגורתו של אותו איש בשחור שאחז בה. וכאן הגעתי לנקודת השבירה שלי והתחלתי להשתולל בכל הכוח ואף להשתמש במעבר לו, בכוח שלעולם לא השתמשתי. צרחתי צרחה צורמת והאיש בשחור הניח לידיי מעט בגלל כל הכוח שהפעלתי עליו, ואני ניצלתי את זה כדי לצאת מאחיזתו לגמרי והתחלתי לרוץ לכיוון גזע העץ כשדמותה של אנה מולי ועיניה לא הביטו בי, הן היו מרוכזות בחרב המונפת באוויר וכרגע גם אני.
"תעזוב אותה עכשיו!" צעקתי בחוזקה והאיש בשחור סובב אליי את פניו ונראה לחוץ פתאום, רק אז הבנתי למה והפסקתי לרוץ עומדת כבר לידם. אני זוהרת!

האהן בשרשרת בהקה וזהרה על עורי בחוזקה וסינוורה אותי באורה, וכך גם את כל מי שהיה לצידי. נאבקתי באור והשטתי את ידי ליד של אנה שהייתה שרועה לפני רגע על הגזע, בתקווה שהיא עוד שם כי לא ראיתי כלום עכשיו. ואכן הרגשתי יד וכשניסיתי למשוך אותה הבחנתי בעוד יד שהחזיקה בידה בחוזקה ואני צבטתי את היד בחוזקה, מה שגרם לה להירתע ולעזוב את ידה הקטנה של אנה. עכשיו לא היו עוד הפרעות ותפסתי בידה של אנה, מושכת אותה אליי. אנה היא היחידה שאמרה משהו, היחידה שפתחה את פיה למה שקרה, בשביל בן אדם זר, בשבילי. עבר הרבה זמן מאז שלמישהו היה אכפת ממני ככה, בזמן שסבסטיאן רדף אחריי איבדתי קשר עם החברים שלי ועם העולם בכלל.

האור נחלש ואני הצמדתי את אנה אליי והיא לא התנגדה ואף התחפרה ברגלי יותר.
כשהאור נעלם וחזר לאבן בשרשרת כמו בשאיבה מבטים המומים הופיעו מכל עבר, ואני פשוט העברתי את מבטי לאנה והיא פשוט חייכה אליי.
"וואו פשוט וואו" קול נשמע ואני הפנתי את ראשי לקול המגעיל, סבסטיאן.
"אני שמח לראות שצדקתי, עכשיו אני יוכל באמת להביא למלך את האחת מהנבואה" הוא צחק ואני מצאתי את צחוקו כאילו יצא מסרט קומדיה מזוויע.
"בואי עכשיו" הוא פקד עליי ואני נערתי את ראשי לצדדים, אם הוא חושב שאבוא לבד למותי אז הוא ממש טיפש.