Baby Doll - H.S

Chapter 11 - Dishonest

ישבתי במטבח יחד עם גברת בריפן, לועסת חתיכות קטנות של טוסט עם ביצה. ניצלתי את העובדה שבבית הזה יש אספקה אין סופית של אוכל טעים. זה היה משהו שאחי חלם עליו. למעשה, הוא עדיין חולם על זה.

גברת בריפן סיפרה לי על שני בניה בזמן שחתכה מלפפון לאורכו. הסכין העביר בי רעד בכל פעם שהיה קרוב לאצבעותיה השמנמנות.

ניסיתי להתרכז בדבריה של גברת בריפן, אבל זה נעשה קשה יותר ויותר עם הריח החזק שנכנס דרך הדלת אל המטבח. הוא היה מוכר והעלה בי זכרונות נוראיים.

הייתי מודעת לכך שהארי חזר מהמכללה, אבל חשבתי שהוא היה בקומה העליונה. ככה שאו שחלק מהבית עלה באש, או שהוא ירד לסלון.

רצתי לסלון ומצאתי אותו עושה בדיוק את מה שחשבתי. הריח היה מזעזע והאוויר היה מעורפל ומלא בעשן. הנחיריים שלי לא היו רגילות לריח הזה, והרגשתי את החזה שלי מתכווץ כשהעשן נכנס לגוף שלי. הידיים שלי עשו את דרכם אל האף והפה שלי, סותמים אותם ומגנים עליהם מפני הריח.

הארי ישב ברישול על הספה הגדולה, ידו מחזיקה את החומר הרעיל קרוב לפיו.

״מה אתה עושה?״ קולי היה מזועזע.

״ובכן, מה את חושבת שאני עושה?״ הוא חייך חיוך מאולץ, שנעלם במהירות.

״למה אתה עושה את זה לעצמך?״

״החיים שלי בכל מקרה הם חרא אחד גדול״ הוא אמר כבדרך אגב והחליק את הסיגרייה לפיו. ״יש לך בעיה עם זה?״

״א-אני לא יכולה לסבול את הריח הזה״ הצלחתי לומר לפני שהשיעול תקף אותי.

״אז תצאי החוצה או משהו״

הנדתי בראשי בחוסר אמון, סובבתי אליו את גבי והתחלתי ללכת משם. זה לא שדאגתי לשלומו, פשוט הריח הזכיר לי רגעים רעים ומצאתי את עצמי מסתובבת וחוזרת בחזרה להארי.

״אבא שלי מת בגלל שהוא עישן הרבה. אני לא יכולה לסבול את המחשבה שיש עוד אנשים כמוהו שמפנקים את עצמם בדברים שיודעים שיפגעו בהם. אתה צריך להפסיק״

״שאלת פעם את אבוש למה הוא עשה את זה?״ הארי נשען קדימה כשהסיגריה עדיין בין אצבעותיו.

״ובכן, אני הייתי ילדה ולא ממש הבנתי-״

״לא הבנת. ומותק, את גם לא תביני״ הוא פלט עשן מפיו ומשך בשיערו. ״אם עדיין לא הבנת, העולם לא כזה תמים כמו שאת חושבת. זה לא תמיד ארנבות מקפצות וקשת בענן. למעשה, זה אף פעם לא כל החרא הזה״