Baby Doll - H.S

Chapter 14 - Decisions

השעה הייתה שתיים בלילה.

מנורת המטבח הקטנה הייתה מקור האור היחידי בבית. עמדתי על יד הדלפק. חושך הקיף אותי, מעודד אותי לעשות את מה שחשבתי עליו באותו הרגע. הייתי אבודה. לא יכלתי לחשוב בבירור. הדיכאון השתלט על מחשבותי.

הבטתי בידיי. אף פעם לא הבנתי למה נולדתי כל כך חיוורת. אצבעותי החלו לרעוד כשהן הוציאו את הסכין מהמגירה.

כל היסורים, כל הכאב יעלמו אחרי זה, חשבתי. את יכולה לעשות את זה, ליה. את תיהי עם אבא.

דמעות זלגו מעיניי ללא שליטה, משאירות מסלולים רטובים על לחיי. העיניים שלי נפתחו לרווחה כאשר הרגשתי את קצה הסכין חודר אל הסוודר שלי ונוגע בבטני. עצרתי, מחזיקה אותו שם. זה אמיתי.

״טליה?״ עוד ירייה של המציאות. ״מה לעזאזל את עושה?״ הקול היה חזק יותר עכשיו.

הסכין נחטפה מהידיים שלי והושלחה על אריחי רצפת המטבח. ידיים גדולות אחזו בזרועותי, מסובבות אותי הישר אל פניו של הארי. ראיתי כפול. לא יכולתי לעכל את מה שקרה, אבל הרגשתי בטוחה באותו רגע.

הראייה שלי הפכה למטושטשת ועם כל שניה שעברה הכאב בראשי הפך לבלתי נסבל יותר ויותר. ״ליה,״ שמעתי את שמי פעמים רבות, ובכל פעם קולו של הארי היה חזק יותר.

פתאום הברכיים שלי הרגישו חלשות. לא הייתי מסוגלת להחזיק את עצמי יותר, לכן פשוט וויתרתי. אבל במקום ליפול על הרצפה, מצאתי את עצמי מורמת למעלה.

***

הכבדות שהרגשתי בעפעפיי גרמה לי להבין שחוויתי לילה קשה וארוך מאוד. מה קרה? שאלתי את עצמי שוב ושוב.

ידיי אחזו בחוזקה בקצות השמיכה הגדולה שכיסתה אותי. מעליי הייתה תלויה מנורה ענקית וריח של בושם גברי מילא את החדר. זה לא היה החדר שלי.

התיישבתי במהירות, פעולה שהזכירה לי את הכאב בראשי. נזכרתי איך ריצ׳ארד הכה אותי. נגעתי בראשי והרגשתי שתחבושת בד הייתה כרוכה סביבו.

לאחר כמה דקות, כשמחשבותי הצטללו, הבנתי שאני נמצאת בחדרו של הארי. נזכרתי במה שניסיתי לעשות בלילה הקודם.

הצטמררתי מהמחשבה על כמה שזה היה לא רק מטופש וחסר הגיון, אלא גם אנוכי לחלוטין. לא חשבתי על ההשלכות. התעלמתי מהגורל שהיה נקבע למשפחתי אילו הייתי הורגת את עצמי.

פשוט הרגשתי לכודה, אבודה ובודדה. הרגשתי שאני נמצאת במשחק שחמט שבו לא חשוב אילו מהלכים אעשה, אני בכל זאת אפסיד. ולרגע רציתי פשוט לפרוש, לוותר.