Chapter 38: Expose

5.2K 499 211
                                    

שלום בנות!
החלטתי להעלות פרק לכבוד חנוכה!
נכון שאני מקסימה? :)
היכונו היכונו, פרק קיטשי לפניכם.
ללא מילים מיותרות,
תהנו!

-------------------------------------------------------

פרק 38:

נייל ואני דיברנו כמעט שעתיים שלמות, וכשלבסוף ניתקתי המוח שלי צפצץ. הרמתי את עצמי באיטיות מהרצפה והתמתחתי, מרגישה נוקשית מלשבת על רצפת הארון שלי במשך זמן רב כל כך.

עשיתי מקלחת מהירה ובעודי עוטפת במגבת את שיערי הרטוב אני שומעת דפיקה בדלת הקדמית שלי. התעכבתי רגע לפני שהסתובבתי ועטיתי חלוק על גופי העירום.

משכתי בידית והכנתי את עצמי לאלוהים יודע מה, אבל זה היה רק עובד משלוחים מהירים ומחזיק בחבילה קטנה וחומה באחת מידיו ולוח רישום בשנייה. צמצמתי את עיניי לחפצים בצורה מחשידה וכיסיתי את חלוק האמבטיה שלי עוד יותר באיזור חזי. אם האדם מופתע לראות אותי רעננה לאחר מקלחת הוא לא מראה זאת.

"יש לי חבילה עבור מיס ליאה איוונס," הוא הודיע לי בקול עייף. "בבקשה חתמי על הקו המקווקוו על מנת לאשר שקיבלת אותה."

"מה? לא הזמנתי שום דבר," אמרתי לו בקרירות, משלבת את ידיי על חזי.

"אני מאמין שזאת מתנה," אמר הבחור. "עכשיו, את יכולה בבקשה לחתום-"

"מתנה?" הפרעתי. "ממי?"

פניו התעוותו בצורה לא נעימה ואני יכולה להגיד שעצבנתי אותו איכשהו, אבל החזקתי את עצמי והוא דפדף בכמה ניירות.

הבחור עצר לרגע עם הדפים ואז הביט בי חזרה. "הקונה היה אדם בשם הארי סטיילס."

עיניי נעצמו. "כמובן שזה הוא."

הבחור עמד בחוסר סבלנות. "חתמי על הנייר, בבקשה," הוא חזר ואני נאנחתי אבל קיימתי את דבריו. זה לא כאילו אני יכולה לבקש ממנו לקחת את זה חזרה.

הוא מושיט לי את החבילה ואני סוגרת את הדלת, מפקפקת במידיות מה לעשות עם הקופסה החומה הקטנה. לבסוף אני מניחה אותה על שולחן המטבח שלי ובוהה בה ממקומי על הספה. אני מוכנה להודות שאני מלאת סקרנות, אבל אני עדיין לא יכולה להביא את עצמי לפתוח אותה.

החלטתי לצפות בסרט ולהתמקם על עלייתו של האביר האפל, אחד מהאהובים עליי. אבל אפילו בפעולה הכי מלהיבה וכריסטיאן בייל החתיך אני לא יכולה למנוע מעיניי להבזיק לעבר השולחן כל דקה. לאחר שעה מתישה של ניסיון להסיח את דעתי, אני לא יכולה לסבול את זה יותר.

"הו, לעזאזל עם זה," אמרתי בקול לפני השולחן וקרעתי את הקופסה. בפנים נחה לה עוד חבילה, קטנה ושחורה. אני מפחדת לראות מה יש בפנים.

פתחתי באיטיות את המכסה והוצאתי מפי השתנקות קטנה. על קטיפה רכה ושחורה נח לו הצמיד היפה ביותר שראיתי מעודי. הוצאתי אותו בזהירות מחוץ לקופסה והוא נצנץ באור באלף דרכים שונות. לפתע הרגשתי מסוחררת קלות והנחתי אותו חזרה בקופסה.

Yes ,Sir. |H.S| HebrewWhere stories live. Discover now