היי בננות!
איך עובר החג?
הנה לכן פרק, מעניין הייתי אומרת,
תהנו!
-------------------------------------------------------
פרק 39:
בהיתי בריקנות בטלפון שבידי דקות אחדות לאחר שהארי ניתק לי. כמה שונה שיחת הטלפון הזאת הייתה מזו שהייתה לי עם נייל לפני כמה שעות. בזמן שנראה שחיי העבודה שלי הם תחת שליטה, חיי האהבה שלי בדיוק התנפצו למיליון חתיכות.
למרות זאת אני רגועה לדעת שסוף שוף סיפרתי להארי על הדיסק המטומטם, והאידיוטי. מיליותיו האכזריות של הארי ממשיכות להתנגן בראשי. חשבתי שהיית אחרת, ליאה איוונס. אבל זה נראה כאילו התגלית כמישהי בדיוק כמו כל כלבה אחרת שאי פעם היה לי אכפת ממנה.
....כל כלבה אחרת שאי פעם היה לי אכפת ממנה.
אצבעותיי עטפו בחוזקה את ההגה עד שפרקי אצבעותיי הפכו ללבנים. לחצתי על דוושת הגז בחוסר סבלנות, לא אכפת לי אם אני עוברת את המהירות המותרת. כל מה שאני יודעת הוא שאני חייבת לצאת מהמכונית הזאת כמה שיותר מהר. למרות שזו רק אני והמחשבות שלי, אני מרגישה כאילו אני נחנקת.
כשסוף סוף הגעתי לביתה של רוז, שחררתי אנחה והתקדמתי במורד שביל הגישה, דופקת קלות על הדלת. היא נפתחה כמעט מיד, והאישה המבוגרת חייכה אליי.
"שלום, מתוקה. את נראית כמו גיהנום," היא בירכה את פניי.
"אני מרגישה ככה, גם כן,," ניסיתי להתבדח חזרה, אבל קולי נקטע ולפתע אני מרגישה שאני עומדת לבכות.
סבתא שלי מושכת אותי לחיבוק הדוק. "בואי נכין קצת עוגיות, אם כך. זה תמיד גורם לי להרגיש יותר טוב."
שעה אחת לאחר מכן, רוז ואני שנינו במטבח שלה עם ידיים מלוכלכות ומגש עוגיות בתנור. החולצה שלי מקומחת קלות, אבל לא היה אכפת לי. במקום, אני מתחילה למלא את כוס הסודה לשתייה לסיבוב הבא של העוגיות.
"אז, איך הולך עם אדוארד?" שאלתי אותה. זה הדבר הרציני הראשון שאחת מאיתנו אמרה מאז שהגעתי לכאן. אני חושבת שרוז יותר רגישה כלפי עכשיו, ואני יודעת שהיא חושדת שהסיבה שבגללה אני עצובה קשורה איכשהו להארי. כל מה שהיא דיברה עליו איתי במשך שלושים הדקות האחרונות הוא מקומות שונים לקנות בהם פצפוצים.
רוז עצרה את הבחישה שלה לשנייה לםני שענתה. "לא הולך. אני לא נפגשת איתו יותר."
"מה? למה לא?" לגלגתי. "למען השם, סבתא, הבן אדם רוצה להתחתן איתך. איך את יכולה לסרב לו?"
"זה קל," היא זעפה, הבחישה שלה נהיית יותר אגרסיבית כשהיא מדברת. "כל מה שאני צריכה לעשות זה להסתכל במראה. כל הבית שלי הוא הגודל של אחד מעשרת חדרי האורחים של אדוארד. אני אוכלת צ'יריוס לארוחת בוקר כל בוקר בעוד לו יש שף מקצועי שמכין לו 'אגז בנדיקט'. אנחנו יותר מדי שונים אחד בשביל השני, ואני יותר מדי זקנה כדי לשנות את זה."
YOU ARE READING
Yes ,Sir. |H.S| Hebrew
Fanfiction**בעריכה** ליאה אוונס היא ההגדרה לאשת עסקים: חזקה, חכמה, ובדרכה להפוך למנכ"לית הגדולה ביותר של אחת החברות הטובות ביותר בניו יורק. עם זאת, כאשר שום דבר לא קורה כמתוכנן, היא מפוטרת ועוזבת לחפש את עצמה בעיר הגדולה. בתזמון מושלם, בעודה נואשת, היא מקבלת...
