Epilogue

5.8K 524 97
                                        

דבר הכותבת- באפילוג שהועלה שנה שעברה...

ביום חג מולד אחד, הסיפור הזה עלה למעל מיליון צפיות. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שלקח את הזמן לקרוא, להצביע, להגיב, או אפילו לשים לב לסיפור שלי. זאת באמת מתנת חג המולד הכי טובה שיכולתי לבקש.

אני אוהבת את כולכם כל כך, ואני מקווה שתהנו מהפרק האחרון של Yes,sir.

אז, כל מה שכתוב פה למעלה תקף גם לגביכן. אני רוצה באמת להגיד לכולכן תודה על כל התמיכה והאהבה שאתן מראות לסיפור, לדמויות, לכותבת, לי ולמאמץ שאני משקיעה פה :)
אני יותר משמחה לדעת שיש אנשים שבאמת מרוצים ממה שאני עושה,
תודה!

אוהבת המון, מקווה שתהנו ❤

------------------------------------------------------

דברים השתנו אחרי זה. הארי ואני עדיין רבים, זה בלתי אפשרי לא, אבל אנחנו לא רבים הרבה בדרך כלל. הוא עזר לי לנקות את המשרד שלי ואז עזר לי להקים את העסק החדש שלי. שלושה חודשים לאחר מכן, הוצאתי למכירה את קו הייצור הראשון שלי לעוגיות. באותו היום בדיוק, הארי ביקש ממני לעבור לגור איתו. אני מופתעת שהוא חיכה זמן רב כל כך כדי לבקש זאת.

אדוארד לא גר באחוזה הענקית של הארי יותר כי הוא עובר לגור עם סבתא שלי. כשאני מבקרת אותם, שלושתינו מכרסמים את הקו החדש של העוגיות שלי ורוז מסיימת בבכי על כתפי כי היא כל כך גאה בי. אני מלטפת את גבה בהתרגשות ואדוארד צופה בנו בעיניים דומעות.

שישה חודשים עוברים ולפתע אני כל כך עסוקה שאני בקושי יכולה לנשום. לגלגל עסק משלך זו ברכה וקללה. אני רואה את הארי בקושי מאז שהוא תקוע במשרד שלו לעיתים קרובות ואני נמצאת תמיד בטלפון, מדברת עם לקוחות ומנהלי מכירות וכל האנשים שצריך בשביל שהעסק הזה ירוץ.

אחרי זמן מסויים, הארי מתחיל לכעוס כי אנחנו לא רואים אחד את השני יותר אפילו שאנחנו חיים מתחת לאותה קורת גג. ערב אחד כשסוף סוף הפסקתי לדבר בטלפון והתחלתי לדבר איתו, סיימנו בצעקות אחד על השני ולפתע דמעות זורמות במורד לחיי. בגלל שזה הריב הכי גרוע שהיה בינינו אי פעם, פי אלף גרוע יותר מכל הריבים הטיפשיים וחסרי המשמעות שהיו לנו לפני כן.

האוויר קר בערב הזה אבל הוא יותר מזמין מהבית של הארי באותו הרגע, אז לפני שאני יכולה לאסוף את עצמי ביחד התיקים שלי ארוזים ואני עומדת בחוץ בקור, חותכת את האוויר. אני יכולה לשמוע את הארי עדיין צועק מבפנים, צועק על עצמו עכשיו, והדמעות שלי קופאות על עורי. אני עומדת להיכנס למכונית שלי כשהוא רץ מחוץ לדלת ואני מופתעת לראות אותו בוכה גם כן.

באותו הלילה, בלילה הכי גרוע בחיי, שהתברר להיות גם הכי טוב כשהארי כורע למטה על ברכו, מוציא טבעת, ומבקש ממני להינשא לו. ישנה שנייה אחת שבה אני חושבת שהוא צוחק אבל אז אני מביטה לתוך עיניו הירוקות היפות, העיניים שהתאהבתי בהן, אני יודעת שהוא רציני. אז אני מתחילה לבכות חזק יותר משבכיתי אי פעם לפני שאני מחבקת ומנשקת אותו וממלמלת, "כמובן שאני אנשא לך, גבר מטורף שכמותך."

"מבטיחה שלעולם לא תעזבי אותי?" הארי לוחש לצאוורי ואני צוחקת כי אלוהים, אני כל כך מאוהבת בו. אחרי כל הדברים הנוראיים שעשינו אחד לשנייה אני לא מאמינה שהגענו עד לפה. אני לא מאמינה שאנחנו מתארסים כשלפני דקות אחדות עמדתי לעזוב אותו. אבל אז שוב, הסוג הכי טוב של אהבה הוא הסוג שגורם לך להשתגע.

"אני מבטיחה שאני אשאר איתך לתמיד, הארי." זזתי מידיו לשנייה כדי שאוכל להביט בעיניו. "כן, אני מבטיחה. כן."

עיניו מצמצו יחדיו. וזאת כל התשובה שהוא היה צריך אי פעם.

--------------------------------------------------

אוקי!

אז מה דעתכן??

אתן מרוצות מהסוף? מי הדמות שהכי אהבתן? ואמ מה יש לכן להוסיף עוד?

המתכון לאשכולות יעלה ממש בקרוב אז הישארו צמודות והסוף האישי שלי כבר חצי מוכן אז תתכוננו גם אליו וזהו להיום מקווה שאתן מרוצות מהסוף למרות שכולנו עצובות שהסיפור נגמר :(

אל תשכחו להגיב ולהצביע אוהבת המון

Yes ,Sir. |H.S| HebrewWhere stories live. Discover now