Romy & Julio

פרק 4

נקודת מבט רומי:
כשדורי סיים עם הווייט הזה, שלחתי מישהו לאשפז אותו. ואז וידאתי שהמודיעין של ווייט קיבל את הדיווח, כי אני יודעת שיש להם רישומים של האנשים שמתאפזים בבתי חולים והם עוקבים אחרי הקורבנות שלי. אחרי שווידאתי שהם מודעים, חזרתי לסלון וישבתי על הספה כשאני בודקת מסמכים ומעקבים ששליח מהמודיעין נתן לי. לפתע קפצתי מהספה בגלל משקל שנחת מצדדי. הרמתי מבט מובהל לשלושת הפרצופים המחייכים באופן מפחיד.
״היי רומ״ אלנה אמרה כשהחיוך המפחיד עדיין על הפנים שלה ״מה קרה עכשיו? דורי, מת׳, אלנה, מה עשיתם?״ שאלתי בעיניים מוצרות מסתכלת על כל אחד בתורו ״את מודעת לזה שאת האחות הכי טובה בעולם?״ אלנה אמרה לי ״אוקיי כמה אבא כועס עליכם ומה אתם רוצים שאני אגיד לטובתכם?״ שאלתי ״היי רק שאלתי את אבא אם אנחנו יכולים לעשות אצלך גם התמחות, ואז הוא אמר שזה תלוי עד כמה את רוצה עוזרים, ושאם את לא רוצה אז הוא צריך אותנו בתור מפקדים״ מת׳יו אמר ואלנה חייכה, כשדורי נשען על הספה. מה הוא רוצה ״אני סתם פה כי את אחותי המושלמת, פלוס אני רוצה לראות איך את צוחקת לשני אלה בפרצוף״ הוא אמר קורא את מחשבותיי. גיככתי והחזרתי את עיני לשני האחים הקטנים והמתחננים שלי. ״הו באמת חשבתם שאני אסכים?״ אחרי שסיימתי לומר את זה, בטון מתפלא, פרצתי בצחוק מתגלגל, ונשכבתי על הגב מרוב צחוק. ״אוי, זאת בדיחה טובה״ אמרתי בין הנשימות שלי, תוך כדי שאני מוחאת דמעות צחוק. הם שניהם הביטו עליי בפרצוף כועס ״מה באמת חשבתם שאני אתן לכם לענות ביחד איתי? בחלומות שלכם תינוקות שלי״ אמרתי צוחקת וחוזרת למסמכים שלי ״אתם יודעים טוב מאד מה הסיבות״ אמרתי שקועה כבר במסמכים ״כן...1. זה המפלט שלך ואנחנו סתם נדחפים 2. זה האגו שלך 3. אבא צריך עזרה בפיקוד 4. אנחנו התינוקות שלך, ואת רוצה להשאיר אותנו מחוץ לזה״ הם דיקלמו בטון מזלזל, ואת האחרון הם אמרו בטון מזלזל אף יותר ״היי! אל תזלזלו! אתם התינוקות שלי ואתם ממש אבל ממש לא הולכים לענות ביחד איתי!״ אמרתי ״בסדר משתגידי. אגב, את מודעת לזה שאבא צריך לדבר איתך, כדי שתפקדי על פלוגה חדשה?״ אלנה אמרה לי ״אה כן? טוב אני הולכת. דורי, מסמכים״ אמרתי והושטתי לו את המסמכים. הוא סקר אותם במהירות, וכשהבחין על מה מדובר הוא הנהן לי, והלכתי לכיוון המדרגות ולמשרד של אבא. ״היי אבוש״ אמרתי כשהכנסתי למשרד והאנשים שם מיהרו לצאת. ״היי חומד. שלחתי אלייך את אלנה ומת׳. דיברת איתם?״ הוא שאל בחיוך. הנהנתי בחיוך שניסיתי להסתיר ״צחקת להם בפרצוף נכון?״ הוא שאל והחיוך יצא כבר ״כן״ עניתי ״אחח ידעתי. טוב זה מעולה שזה מה שענית להם את יודעת שאני צריך אותם מפקדים. מת׳יו יכול להיות המפקד הכי טוב פה, ואלנה, כולם פה יקשיבו לה, אני רק מקווה שהם יסתכלו על העיניים שלה ולא על מקומות אחרים, ראית איך היא כושלת להיות בחורה יפה, ועוד בחורה עם מדים...״ אבא אמר וראיתי דאגה בעיניו. חייכתי. אחותי בחורה מהממת. שיער בלונדיני, שזה מהצד של אבא, ועיניים בצבע טורקיז עמוק כמו של אמא. יש לה גוף של דוגמנית, עם חזה שופע, גזרה מושלמת, רגליים ארוכות, תחת לא קטן ולא גדול, ועם המדים שלנו, שכוללים גופיית רשת כמעט שקופה צמודה, ומכנסי חאקי... הבחורה מושלמת. הגנים שלה הם הגנים של אמא, כמוני. כולנו במשפחה גבוהים עם רגליים ארוכות, שריריים, וכמובן עם חזית מאיימת. כמובן שאנחנו הבנות נראות כמו ילדות קטנות ותמימות, אך כשחוקרים לעומק... ״צודק אבוש. טוב אז הם יהיו מפקדים. לשלוח מאמן?״ שאלתי את אבי ״כן חומד אני צריך שתשלחי מאמן. אגב, את חוזרת לפקד?״ הוא שאל ״אני לא יודעת זה תלוי בקבוצה שלי. אם יש קבוצות פנויות, אז כן.״ אמרתי ״אוקיי חומד. יש לנו שלוש קבוצות חדשות של מגוייסים, אני צריך שתמני מפקדים לכולם. יש גם את דורי, אז קחי אותו בחשבון. חוץ מזה, אני רוצה שתגיבי לאחת מהן את אלנה ומת׳. את מוכנה לזה? אני אביא לך מסמכים של כולם עם יכולות גופניות, גילאים, ומצב בריאותי. אני צריך שתמייני, תציבי ותאמני.״ הוא אמר והנהנתי. כבר עשיתי את זה בעבר עם הרבה יותר פלוגות וחיילים. (ה.ה- אני לא מבינה שום דבר במה שקשור לצבא, אז בעצם כשאני מתכוונת לפלוגה, אני מתכוונת לקבוצה של אנשים, שהיא צריכה למיין. סליחה אם המידע מוטעה) ״אוקיי, בכמה חיילים מדובר?״ ״סך הכל יש מגוייסים 50 חדשים, ובתוכם יש גם שלוש בחורות בגיל של אלנה בערך, מצב גופני טוב, אם את יכולה אני רוצה שתחלקי אותם לשתי קבוצות, ככה שאת ודורי תאמנו אותם. אני רוצה שתגיעו איתם למקסימום יכולות גופניות, שהם ייכנסו לכושר חזק, ושיהיו מוכנים לקרבות״ הוא אמר והנהנתי. ״ברור אבא. יש לך כאן את המסמכים של כל אחד מהם?״ שאלתי ״כן חומד. אגב כל המגוייסים החדשים מגיעים עוד יומיים. אז תוציאי מהארון את המדים חומד. ותני את אלה לאחים שלך״ הוא אמר והגיש לי שני זוגות של מדים לכל אחד, בשני שקיות עם שמות, באחת מדים לאלנה ובשנייה מדים למת׳יו. הוא הגיש לי גם תיקייה משרדית, שנראית עמוסה ביותר. הנהנתי ויצאתי מהמשרד עם השקיות והתיקייה. חזרתי לסלון, כשאני רואה את מת׳יו יושב ליד המשענת של הספה, כך שהגב שלו מוצמד למשענת, ואלנה צמודה לחזה שלו, כשהיא בין הרגליים שלו והוא מחבק אותה, והיא מניחה את הרגליים על דורי שרואה טלוויזיה ביחד עם מת׳יו, ואלנה מסמסת בטלפון. חייכתי למראה הזה ודורי ראה אותי הוא זז הצידה לכיוון המשענת השנייה ותפח על המקום לידו, הלכתי בחיוך והתיישבתי ככה, שהרגליים של אלנה עליי, אני מחובקת עם דורי כמו אלנה ומת׳יו, והרגליים שלי ושל מת׳יו תודות אחת לשנייה ״אז מה אבא אמר? הוא אמר לך לשנות את דעתך?״ אלנה שאלה אותי בעיניים מקוות ״לא חומד. הוא אמר משהו הרבה יותר טוב. תתחדשו״ אמרתי והגשתי לכל אחד את המדים שלו. הסתכלתי על דורי והרמתי את התיקייה. הוא חייך. הוא כבר הבין מה קורה ״יש... קיבלנו מדים...״ מת׳יו אמר ״הפתעה חמודונים! אני ודורי הולכים לפקד על קבוצת המגוייסים החדשה!״ אמרתי שמחה ״ואתם הולכים להיות חלק מהם!״ אמרתי והחיוך שלי גדל כששניהם הרימו אלינו מבטים המומים ומפוחדים. אני ודורי לא ידועים ברחמנות שלנו כלפיי מגוייסים חדשים ״תתכוננו כי עוד יומיים מתחילים האימונים. אוקיי דורי, אני ואתה הולכים למיין עכשיו לשתי קבוצות. אבא אמר יש שלוש בחורות פלוס אלי, אנחנו ממיינים לפי יכולות גופניות. אתה הולך על הקבוצה החלשה יותר, למרות שאבא אמר שהיכולות הגופניות של כולם די דומות, כי אתה צריך לשפר להם את הכושר, ואני אלך על החזקים, ולשבור אותם עוד יותר״ אמרתי מחייכת חיוך זומם. הסטתי את מבטי לאלנה ומת׳יו, שהמבטים שלהם הפכו לייתר מפוחדים. הם יודעים שהם יהיו בקבוצה שלי. ״דורי! בבקשה תעשה שנהיה בקבוצה שלך! בבקשה דורי!״ הם אמרו שניהם ביחד ואני צחקתי צחוק מרושע והוא חייך ״אוי חמודים אתם יודעים בדיוק במי זה תלוי״ הוא אמר מנשק את ראשי. חייכתי. ״טוב בוא נתחיל.״ אמרתי והוצאתי את בחבילת דפים של החייל הראשון, דפדפת, ועט.
כעבור שעתיים
״קבוצה ב׳. דופק לב מהיר יותר בבדיקת מאמץ. אחרי חמש דקות ריצה, במהירות של 7 קמ״ש, הדופק שלו הגיע ל-150 פעימות בדקה.״ אמרתי לדורי. הוא הנהן. אנחנו עשינו את אותן בדיקות המאמץ, והגענו לממוצע שלפיו אנחנו קובעים דירוג. ״אוקיי, תוסיפי אותו לקבוצה שלי. נו מת׳, אלי, תעלו כבר על ההליכון״ דורי אמר. כרגע אנחנו בחדר הכושר שלי, ליד עמדת ההליכונים שלי. בחדר כושר סך הכל יש: ארבע הליכונים, שלוש מכשירי סקי, שתי עמדות משקולות, עם שתי גלגלים לכל משקל בכפולות של חמש מ-5 עד 60, בכל אחד, שלושה מכשירי ספינינג, עמדת מתיחות, מכשירי התמתחות, ושתי מכשירי מתח. חדר כושר משפחתי. אלנה עלתה ראשונה והתקנתי עליה מכשיר דופק. כווננתי את המכשיר ל-7 קמ״ש, ושאלתי ״מוכנה? 3, 2, 1...״ והפעלתי את המכשיר יחד עם הסטופר. הדופק היה יציב. הבדיקה עצמה אמורה להיות ריצה של 7 קמ״ש לרבע שעה, וכדי להיות ברמה א׳ כעבור חמש דקות הדופק שלה צריך להיות בין 100 ל-130. דורי בדק באותו זמן את מת׳. לאחר רבע שעה, עצרתי את הסטופר, האטתי את ההליכון, ובדקתי את מד הדופק של אלנה. 110 פעימות לדקה. אוקיי היא בקבוצה א׳. הסתכלתי על דורי, שבחן את הסטופר של מת׳, והאט אותו גם כן. הוא בדק את הדופק שלו ורשם מספר בדף שלו. הם התנשפו לבערך חצי דקה, ואז הנשימה שלהם חזרה לקדמותה. אוקיי הם בכושר טוב. הלכתי לכיוון דורי ״מת׳ הקבצה א׳. 115 פעימות בדקה״ הוא אמר ״גם אלי. 110 פעימות״ אמרתי. חזרנו לסלון, שם השארנו את המסמכים, והדפדפת עם הקבוצות. ״אוקיי, אז אלי ומת׳ קבוצה א׳״ אמרתי תוך כדי שרשמתי את השמות שלהם ברשימה של קבוצה א׳, הקבוצה שאני מאמנת. ״כמה נשארו לשבץ?״ דורי שאל תוך כדי שסימן את השמות שלהם ברשימת השמות. בדקתי בזריזות ״עוד חמישה, מתוכם שתי בחורות״ אמרתי. בדקתי את הממוצע של בדיקות המאמץ, המצב הבריאותי, יכולות פיזיות, והמשכתי לשבץ לפי כך. הוספתי לרשימות לפי מה שראיתי, ולפי הדירוגים של הממוצע שלנו, ובדקתי עם דוריאן ששיבץ גם הוא. סיימנו לשבץ, ורשמנו לכל אחד רשימות נוכחות. ״זהו!״ נאנחתי ונשענתי על החזה של דוריאן. ״תודה לאל״ הוא אמר ונישק את ראשי. ״טוב בוא נביא את הרשימות לאבא, שיאשר אותם, ויודיע לכל החיילים לבוא מחר, וש מתחילים האימונים״ אמרתי וקמתי מושכת יחד איתי את דורי, ואת ערימת הדפים. רשמנו לכל אחד רשימת נוכחות, לכל חייל לפי הקבצה רשימת מעקב, כדי שנוכל לעקוב כמו שצריך על ההישגים והשיפור. נכנסנו למשרד של אבא בלי לדפוק, ושוב האנשים מהרו לפנות את החדר. ״סיימנו לשבץ אבא. שיבצנו את כולם, ואלי ומת׳ בקבוצה שלי.״ אמרתי ״אוקיי. אז דורי אתה מאמן כמובן את הקבוצה החלשה ומשפר את היכולות, וכשהם משתפרים ומגיעים לנקודת ההתחלה של רומ הם עוברים הקבצה. אני צודק?״ הוא שאל והנהנו ״כן. דורי מאמן את אלא שפחות בכושר, מכין אותם לקבוצה שלי, וכשהם מגיעים לנקודה מספיק טובה בכושר שלהם, הם מגיעים לקבוצה שלי. עכשיו הרוב מתחיל עם דורי. אצלי יש רק 15 חיילים, וכל השאר עובדים איתו. אז רצינו לשאול אם אפשר להעביר את האימונים במקום עוד יומיים מתחיל מחר״ אמרתי. אבא הנהן ״כן. אני אתקשר עכשיו למישהו שיודיע לכולם להתייצב פה בשמונה. תודיעו גם לאלי ומת׳״ הוא אמר חוזר למסמכים, שאף פעם לא ברור למה הם משמשים, ואנחנו יצאנו מהמשרד. הלכנו לכיוון החדר של מת׳יו, הוא ישב בחדר שלו, מנגן בגיטרה, וכותב תווים. למת׳יו יש חדר גדול, אז יש לו מיטה זוגית שחורה, עם מצעים כחולים, חלון עם פינת ישיבה, שהכריות עליה בצבעים שחור אפור כהה וכחול, שידה שחורה, שולחן מחשב אפור כהה, כוננית ספרים שחורה, פוף כחול כהה, ערכת תופים, 2 גיטרות חשמליות, וגיטרה רגילה. הוא כותב שירים, ומלחין אותם. הוא ממש מוכשר. ״מת׳״ קראתי לו ודוריאן התקדם והתיישב על יד ערכת התופים. ״תביא תווים״ דורי אמר, ומת׳ הושיט לו דפים עם תווים, ושניהם ניגנו ביחד, ומת׳יו שר את השיר שהוא כתב. ״אויש בנים...״ מלמלתי לעצמי וחייכתי נשענת על המשקוף. הקלטתי אותו בלי שהוא שם לב. מחאתי כפיים כשהשיר נגמר ״בראבו!!״ קראתי ושניהם חייכו ״תודה סיס״ הם אמרו ביחד וצחקו. הצטרפתי לצחוק שלהם וכשנרגענו כולנו אמרתי ״מת׳, אבא אמר שממחר מתחילים את האימונים. ואתה בקבוצה שלי״ אמרתי מחייכת והוא החוויר ״אויש איך את נהנית מזה״ הוא אמר ואני הנהנתי בחיוך ״בסדר. אני אארגן כבר את המדים שלי למחר. אבל את יודעת שאת תקבלי צעקות מאלי. היא לא תקבל את זה כמוני״ הוא אמר את החלק האחרון מגחך ״אוי אני יודעת״ אמרתי נאנחת. ״טוב את מודיעה לאלי? אני נשאר לנגן עם החתיך הקטן הזה.״ דורי אמר ופרע את השיער של מת׳יו. מת׳יו הוא חיקוי של אלי. הוא נראה כמו אל יווני, השיער הבלונדיני הקצר, שמסתיר קצת את העיניים בצבע טורקיז עמוק, ואת תווי הפנים הארוכים, והלסת המשורטטת, הגוף החסון והשרירי, והגזרה החטובה. שלא כמו דורי, שהשיער שלו אדום כמו שלי (ה.ה -שיניתי את זה עכשיו) עם עיניים ירוקות זוהרות יפות. כמובן שגם תווי הפנים שלו משורטטים, והוא גבוה ושרירי. שניהם חייכו והמשיכו לנגן ולפתע מת׳יו הפסיק, וכך גם דורי. ״תגידי לאלי כשהיא מסיימת לצעוק, שאנחנו מנגנים, ושתבוא לשיר איתנו״ מת׳יו אמר מחייך. הנהנתי ואמרתי ״בסדר. אני אגיד. חכו״ חייכתי והלכתי לכיוון החדר של אלי. הדלת הייתה סגורה ואני הרמתי גבה. פתחתי את הדלת, וראיתי את אלנה על המרפסת, ליד המעקה, כשלידה דרייק, כשהוא חוקר את הפה שלה מקרוב. שניהם היו כל כך צמודים, ששאלתי את עצמי איך הם עדיין שלמים. נשענתי על המעקה של המרפסת ״היי דרייק״ אמרתי ושניהם התנתקו בקפיצה. פתאום אלי נהייתה עגבנייה ומרחיק חיבק את המותניים שלה. היא בערה יותר. ״היי רומ. מה קורה?״ הוא שאל מחייך. אחח אני אוהבת את הילד הזה. הוא ילד טוב, והוא אוהב את אחותי ולא יפגע בה, אחרת הוא יפגוש את משפחת בלאק. ״אני צריכה לשאול אותך את זה. אתה מודע לזה שעכשיו אבא מודע לזה שאתם זוג? אבא עוד יתפוס אותך״ אמרתי מחייכת ״אני מוכן לזה. אני לא אתן לו להפריד ביננו, לא משנה מה התפקיד שלו״ הוא ענה נחוש ״יופי. זה טוב שאתה לא נותן אפילו לאבא שלי להפריד ביניכם, כי אם אני אשמע שאיכשהו אתה פוגע באלי, אתה מודע לתפקיד שלי פה. אני ברורה?״ שאלתי ״כן. לא בתוכניות שלי בכלל לפגוע באלי. אני בחיים לא אפגע בה״ הוא אמר ואלי הביטה בו בהערצה. והוא נישק אותה. רואים בעיניים שלו שהוא אל משקר. ״טוב זוג יונים, באתי להודיע לך אלי, שממחר מתחילים האימונים, ואת בקבוצה שלי״ אמרתי והיא התנתקה מדרייק במהירות הבזק ״מה?! אויש אני התחננתי לדורי שאני אהיה בקבוצה שלו! אני ארצח אותו!״ היא אמרה ״היי תאשימי את היכולות החזיות שלך בובי. דרייק חומד, החברה שלך מושלמת״ אמרתי בחיוך ואלי חייכה אליי ״מודע לזה ביותר״ הוא אמר בחיוך מעריץ. דרייק הוא לא ילד מכוער. ממש לא. השיער השחור והעיניים הכחולות, יכולות להפנט כל אחת. גם זה שהוא גבוה ושרירי, לא מוריד. אך הוא אל שרירי כמו דורי או מת׳יו, והוא מודע לזה ביותר. ״אלי, מת׳יו ודורי מנגנים עכשיו. הם רוצים שנבוא ונשיר איתם. את רוצה לבוא?״ שאלתי והיא הסמיקה ״את שרה?״ דרייק שאל ״מה קרה לך?! היא שרה מדהים! היא כותבת ביחד עם מת׳יו״ אמרתי מחייכת שהיא שלחה לי מבטי רצח. ״את חייבת ללכת בייב״ הוא אמר מחייך מנשק את הלחי שלה ״טוב נו. אתה בא איתנו?״ היא שאלה ״ברור אני חייב לראות״ הוא אמר מחייך מתלהב ״טוב. בואו נלך״ היא אמרה מחייכת. הלכנו במסדרון עד לחדר של מת׳יו. מת׳יו ידע על דרייק, אבל בגלל שהוא ראה שאני עם אבא הוא היה חייב להלשין עליה. אח מגעיל יש לי. נכנסנו לחדר של מת׳יו והוא בדיוק כיוון את הגיטרה השנייה שלו. ״דרייק אחי! מה קורה?״ דורי קם לחבק את דרייק בצורה גברית, וראיתי שהוא היה טיפה בלחץ. הוא עדיין לא רגיל לאח הגדול והמגונן של אלי. היא החזיקה לו את היד בעידוד, חמודה. הלוואי שלי תהיה אהבה כזאת. גם מת׳יו קם לחבק את דרייק. עוד אח גדול מגונן. מת׳יו גדול מאלי בחמש דקות. הוא חייך אליהם, פחות לחוץ, כשראה שהחיוכים שלהם אמיתיים ולא מאיימים. כמעט. ״באת לראות את הלהקה של משפחת בלאק?״ מת׳יו שאל בגאווה ״ברור. איך אפשר שלדעת שיש למשפחת בלאק חברה ולא לרוץ לשמוע?״ הוא שאל ״אי אפשר״ אמרתי ולקחתי את הגיטרה מידו. לקחתי גם את דף התווים מידו של דורי, והמשכתי לכוון את הגיטרה. ה״להקה״ של משפחת בלאק, היא הלהקה של ארבעת האחים, כשדורי מנגן בתופים, מת׳יו על גיטרה חשמלית, אני על הגיטרה השנייה, או לפעמים על הרגילה, ואלי שרה, כשכולנו עושים לה קול שני. מת׳יו ואלי אחראים על ההלחנה, וכולנו אחראים על כתיבת השירים. כל אחד מאיתנו כותב שירים לבד, ואז הוא שר אותם, ולפעמים אחד מאיתנו כותב שיר ואלי שרה אותו, ולפעמים כולם כותבים שיר יחד, ואז שרים כולנו, או שאלי שרה. כולם שרים, בין אם זה קול שני או סולו. אף אחד מאיתנו לא מעז ללמוד לנגן על פסנתר. ניגנו ושרנו את השירים, שמחים, ודרייק הביט במבט מעריץ באלי. ״וואו אתם חייבים להקליט את זה. אני אקנה את האלבום שלכם.״ חייכנו כולנו. זה החלום של האחים שלי. לעסוק במוזיקה. אני אוהבת לעסוק במוזיקה, זה נכון, אבל אבא מצפה ממני לירוש את כל האימפריה. וזה מה שאני אוהבת לעשות. יש לי כל מיני תחביבים, שלא קשורים לעבודה, אבל אני לא מפתחת אותם. כמו למשל, לצייר. בחדר שלי, יש מיטה זוגית בצבע לבן, כוננית ספרים בצבע אפור עכבר, שולחן בצבע לבן, פוף בצבע אדום, חלון גדול עם פינת ישיבה וכריות בצבעים לבן אפור ואדום, ושישה מלאה בכלי אומנות. כל הקירות בחדר שלי מקושטים בציורים שלי. יש לי ציורי פחם, ציורי שמן, ציורי עיפרון, ציורים בצבעי גואש... גם בחדרים של אלי ומת׳. אבל זה רק בזמן שאין עבודה, או שאני מחכה לקורבן. אני ממשיכה את הציור, ואז תולה אותו איפשהו. גם עם המוזיקה. אין לי זמן לכל זה. אני צריכה להתפקס בעבודה. כשאני עובדת, הראש שלי נעול על העבודה. זה מי שאני. דבקה במטרה. ״אני בטוחה. אבל אין לנו זמן בשביל להוציא אלבום״ אמרתי ״יש לנו עבודות לעשות. ואתם צריכים ללכת לישון כי כבר מאוחר, ומחר יש לכם יום ארוך״ אמרתי קורצת ושניהם נאנחו ״כן אנחנו יודעים״ אלנה אמרה ״טוב בוא נלך דרייק. לילה טוב״ אלי אמרה ונישקה את הלחי של דורי ואז התקרבה אליי ונישקה את הלחי שלי ״לילה טוב אלי. לילה טוב דרייק״ אמרתי ״לילה טוב כפיל״ היא אמרה מחייכת וחיבקה את מת׳יו ״לילה טוב כפילה״ הוא אמר מנשק את הראש שלה. היא התנתקה ממנו בחיוך, והחזיקה את היד של דרייק, ומשכה אותו לכיוון החדר שלה. ״לישון טלי! בלי שטויות!״ קראתי אחריה והיא הסתובבה מביטה בי בהלם וסמוקה כמו עגבנייה ״רומי!״ היא קראה בשיניים חשוקות. חייכתי ״מה?״ שאלתי בתמימות והיא גלגלה עיניים והלכה יותר מהר. שמעתי את דרייק מצחקק ואז דלת נטרקת. ״טוב בוא מלך לישון דורי. יש יום ארוך מחר״ אמרתי ״כן. לילה טוב קטין״ הוא אמר למת׳יו ״לילה טוב בגיר לא בוגר שכמוך״ הוא החזיר ודורי חבט לו בכתף ומת׳יו צחקק. גם אני צחקתי והוא אמר ״אויש שתקי רומ״ צחקתי חזק יותר וכשנרגענו אמרתי למת׳יו ״לילה טוב חתיך״ וחיבקתי אותו ״לילה טוב גם לך כוסית״ הוא החזיר וצחקקתי מנשקת את הראש שלו ״טוב בוא כבר דורי״ אמרתי מושכת בידו החוצה מהחדר עמדנו ליד הדלת של החדר שלו ונכנסתי נשכבת על המיטה שלו באפיסת כוחות. ״אוקיי... אז את ישנה אצלי היום אני מבין״ הוא אמר. הנהנתי עם עיניים עצומות ״בסדר. לפחות תתקלחי ותחליפי בגדים שיהיה לך נוח בובי. מחר יש יום ארוך את צריכה לנוח כמו שצריך״ הוא אמר מנשק את המצח שלי. ״כן אני אלך. תתקלח גם אתה אני כבר חוזרת.״ אמרתי והלכתי לחדר שלי כדי להתקלח. כשסיימתי להתקלח, לצחצח שיניים, לאסוף את השיער, למרוח קרם וללבוש את הפיג׳מה, גיליתי שלקח לי רק 45 דקות. יחסית זריז. הלכתי חזרה לחדר של דורי, וראיתי אותו יושב בשולחן העבודה, וממלא מסמכים. ״תגיד אתה אמיתי? בשביל מה עכשיו התקלחת והחלפת בגדים?״ שאלתי ״כדי שיהיה לי נוח?״ הוא ענה בשאלה ״כן! וכדי שתרגע! ואתה עובד?!״ שאלתי לא מאמינה ״אממ... כן?״ הוא ספק ענה ספק שאל ״דוריאן תומסון בלאק תעזוב את זה עכשיו!״ קראתי בשמו המלא ״בסדר רומינאה אנדריאה בלאק״ הוא החזיר לי בשמי המלא ״וואו השם המלא שלך עוד בסדר, אבל שלי... איכס״ אמרתי ונכנסתי למיטה שלו. ״למה דווקא אני אוהב את זה. שם של אישה. לא סתם ׳רומי׳ שזה שם של ילדה״ הוא אמר ״זה לא שם של אישה, זה שם של זקנה״ אמרתי ״לא נכון. זה דווקא סקסי״ הוא אמר ״דוריאן. אתה אמרת שאני סקסית״ הרמתי גבה בשעשוע ״את כל הזמן סקסית סיס״ הוא ענה ״לא כמוך אחי החתיך״ החזרתי לו ונישקתי את הלחי שלו ״אויש אני יודע תמשיכי״ הוא חייך מחבק אותי. חייכתי אוהבת את החמימות שאחי מעניק לי. המשפחה שלי הם האור בחיי. ״מחר אחרי שהמסכנים יהיו סחוטים אחרי האימונים, נלך לבקר את אמא טוב?״ שאלתי את דוריאן ״בסדר. מזמן לא היינו אצלה״ הוא אמר ״כן. כבר חודש.״ אמרתי. כועסת על כך שהזנחנו את אמא. ״מחר נלך. אם יהיה להם כוח, אז גם מת׳ ואלי יבואו״ הוא אמר ״לא יהיה להם.״ אמרתי בחיוך. הוא הצמיד את שפתיו לנצח שלי ״אני אוהב אותך כפילה שלי״ הוא אמר ״גם אני אותך כפיל שלי״ החזרתי לו ונישקתי את הכתף שלו. הוא החצי השני שלי. המראה שלי. נרדמתי כשאני בזרועותיו של אחד מהגברים הכי חשובים בחיי, ועם חיוך גדול ואמיתי.

מקווה שאתם אהבתם!!
תצביעו ותגיבו! כל תגובה מתקבלת בברכה! גם תגובות בונות! מעריכה כל אחת מהן!