Romy & Julio

פרק 12

רומי:
ישבתי על הפוף בחדרי והבטתי בידיי, לא מוכנה להביט בפנים שלו. הוא התיישב לידי והחזיק בסנטרי, מכריח אותי להביט בפניו. הוא הביט בי בשאלה ודאגה, ואני נשמתי עמוק. זה מה שאני צריכה לעשות. ״ליאו אני... אני רוצה שניפרד״ אמרתי במהירות מביטה בעיניו. הוא הביט בי המום, ופיו ניפשק מעט, מבט המום וכאוב על פניו. באותו רגע רק רציתי לנשק אותו ולהגיד שצחקתי, אבל זה לא נכון. אני חייבת לעזוב אותו כדי שלא יפגע. הוא הביט בי כשגבותיו מתכווצות. ״ל-למה?״ הוא שאל המום. ״אני... אני... אני מרגישה שזה סתם. אני יודעת שאתה אומר שאתה אוהב אותי, אבל אני לא. אני מרגישה שאני סתם איתך״ שיקרתי במצח נחושה. נואשת שהוא ישנא אותי על מה שאמרתי עכשיו. הוא הביט בי המום ופגוע. רואים שהמילים שלי גרמו לו פיזית להירתע אחורה. הוא הביט בי בכאב וקם מהפוף. הוא במהירות לקח את הג׳קט שלו מהמיטה שלי והתקדם למרפסת. שנייה לפני שירד מהמרפסת הוא הביט בי בעיניים כאובות ונענע את ראשו לשלילה. הוא השפיל את מבטו לירידה וירד במהירות. כששמעתי את דלת מכוניתו נטרקת יצאתי החוצה למרפסת כשדמעות ממלאות את עיניי. ראיתי אותו משעין את ראשו על ההגה ודמעות יורדות מעיניו. כשראיתי את זה, נשברתי והנחתי את ידי על פי כשדמעות כבר יוצאות בחופשיות מעיניי. רצתי פנימה לפני שישים לב אליי וקרסתי על מיטתי. בכיתי כמו שלא בכיתי מאז שנודע לי שאמא בקומה. ״רומי! שכחתי כאן את הטלפו- רומי!״ אלי קראה כשנכנסה לחדרי והשכבה על ידי במיטה מלטפת את גבי. ״רומי יפה שלי מה קרה?״ היא שאלה דואגת. ״אני.. א-אני נפרדתי מ-ממנו״ התייפחתי והדמעות שלי זלגו יותר מהר. ״מה?! למה?!״ היא שאלה המומה ״א-אני לא יכולה לסכן אותו אלי״ אמרתי וניגבתי את דמעותיי. ״תגידי לי את מפגרת?! את ראית בכלל איך הוא גרם לך להתנהג?! אני ידעתי בדיוק מתי התחלתם לצאת בגלל שפתאום נהיית קורנת! יפה שלי את לא יכולה לעשות את זה לעצמך! אני ראיתי כמה שהוא עשה לך טוב!״ היא אמרה כאילו אני חייזר. ניגבתי את הדמעות ונשענתי בראשי. הרבה יותר טוב לו בלעדיי.

כעבור יומיים:
״אבא, דורי, אני מבטיחה שאני בסדר אני פשוט לא מרגישה טוב. זה בסדר אתם יכולים ללכת להמשיך בעבודה. דורי, נו החיילים מחכים לכם.״ אמרתי מנסה כמה שיותר להסוות את הקול השבור שלי. שניהם הביטו בי בדאגה מטורפת ולבסוף נאנחו בתבוסה. ״את בטוחה?״ דורי שאל ״כן. לך יא חתיך אני בסדר״ אמרתי ודחפתי את כתפו. נראיתי נורא. העיניים שלי היו אדומות וסביב עיניי היו עיגולים שחורים. כשהם הנהנו, עדיין בדאגה ויצאו, הרשיתי לעצמי להתפרק שוב ולבכות. כמו שעשיתי ביומיים שעברו עכשיו. זה כאב כמו הגיהנום, הייתי צריכה אותו איתי. והיינו רק שבועיים ביחד. איך נהייתי כל כך תלותית? המשכת לבכות וחשבתי על מה שהוא עושה עכשיו, או אם גם הוא בוכה כמוני עכשיו. מה שרק גרם לי לבכות יותר. זה יהיה פחות כואב מתישהו?

ליאו:
בכיתי. איך? ראו בעיניים שלה שכאב לה. ראו שהיא אהבה אותי. למה? למה היא עשתה את זה? למה זה כל כך כואב?
״ליאו יאללה נו קום אתה כבר יומיים ככה!״ טובי אמר והביט בי בדאגה בזמן שהתיישב עליי. ״אתה יודע מה? אני לא שואל אותך! אני ואתה יוצאים לבלות היום! קום עכשיו אנחנו יוצאים להשיג לך איזה כוסית שלא לובשת כלום!״ הוא אמר וקם ממני מושך אותי מהמיטה. ״טובי די לא״ אמרתי והתנתקתי ממנו, חוזר למיטה. ״די נו! אני לא יכול לראות אותך ככה! אנדי משתחררת שבוע הבא ואתה ממש לא רוצה שהיא תראה אותך מצב הזה ובקצב הזה, היא תחטוף התקף לב מלראות אותך ככה! אני ואתה יוצאים עוד שעה אם אתה לא מתארגן אני לוקח אותך ככה!״ הוא איים וידעתי שהוא יעשה את זה. בשנייה שהוא טרק את הדלת כשיצא נאנחתי מנגב את הדמעות שלי וקם לכיוון המקלחת, גורר את הרגליים. נעמדתי מול המראה ונרתעתי לאחור מההשתקפות שלי. העיניים האפורות שלי היו אדומות ונפוחות, מסביב לעיניים שלי היו עיגולים שחורים, השיער שלי מבולגן והייתי נראה זוועה. נאנחתי וצחצחתי את שיניי. לאחר מכן שטפתי פנים ונכנסתי להתקלח. במקלחת סיכמתי עם עצמי שאני אבכה את מה שנשאר ואז אני ארגע ואצא להינות. כשיצאתי מהמקלחת הארוכה, הרגשתי משוחרר. התארגנתי במהירות ובדיוק שמתי בושם ונעליים כשטובי נכנס. ״הו יופי אתה מאורגן. בוא נצא״ הוא אמר זורק באוויר ותופס את מפתחות המכונית שלו.
לאחר שעתיים, מצאתי את עצמי מתנדנד צמוד לאיזה מישהי אקראית לאחר ששתיתי משהו כמו.... לא יודע הפסקתי לספור אחרי השוט העשירי.
לאחר עוד שעה, מצאתי את עצמי עם אותה אחת וחברה שלה במכונית עם טובי. כשהגענו הבייתה, הזוגות התפצלו, אני והבחורה שלא קלטתי את שמה עלינו לחדרי, וטובי והבחורה שלו ירדו לחדרו. התנשקנו בלהט על המדרגות, ולבסוף נראה לי התעלפתי כי אני לא זוכר כלום.
למחרת בבוקר, הבחורה המסתורית נעלמה, והשאירה על השידה פתק עם מספר טלפון. תתקשר כשאתה משועמם
גיחחתי ואז ההנגאובר הכה בי. אחזתי בראשי והוצאתי מהמגירה של שידת הלילה שלי כדור אדויל. ירדתי למטה למטבח ונעמדתי מול המקרר, מחפש מה לאכול. ״היי״ טובי אמר נשען על המשקוף. ״היי. איך היה לך אתמול?״ שאלתי הקול שלי נשמע זוועה. ״היה בסדר. אתה היית שפוך שתית לפחות חמש עשרה שוטים. ההנגאובר שלך בטח קשה.״ הוא אמר ואני הנהנתי מנסה להתעלם מהכאב ראש. ״תגיד אתמול אחרי כל ה... זה... הייתי במטבח ועוד איזה בחורה נכנסה לפה. אתה קראת לה?״ הוא שאל ואני קפאתי. ״איך היא נראתה?״ שאלתי במהירות. ״אמ... לא יודע היה חושך אבל השיער שלה היה אדום, והעיניים שלה היו ירוקות יפות כאלה. אמרתי לה שאתה למעלה כי עוד הייתי עם כאב ראש מטורף, אז.... היה חגיגה אתמול אה?״ הוא אמר ואני החוורתי. אוי ואבוי רומי הייתה פה.