פרק 16

410 51 7
                                    

ליאו
״רומי חכי!!!״ צעקתי אחרי שרצתי אחריה במסדרון. היא הלכה במהירות, מתמרנת בין כל האנשים. ״בייב!!״ צעקתי ותפסתי את מפרק כף ידה. היא השתחררה מאחיזתו במהירות כאילו מגעי שרף אותה והסתובבה אליי. שיערי היה מפוזר, ובגדי היו מבולגנים. ״תתרחק ממני.״ היא לחשה בין שיניים שחוקות.

כל כך הרבה כעס נטף מקולה שכמעט נחנקתי שם. ״בייב תקשיבי שנייה״ לחשתי לה מנסה להתקרב, אבל היא התרחקה. ״שלא. תעיז״ היא אמרה לאט. ״תעצרי רגע. אני יכול להסביר״ אמרתי מתחנן. ״מה יש להסביר?! מה לעזאזל יש להסביר?! אתה שכבת עם הזונה הזו שוב מול העיניים שלי!!! תתרחק ממני! האודם שלה עדיין מרוח לך על כל הפרצוף״ היא צעקה, ואת החלק האחרון היא אמרה בארסיות מצביעה על לורן שעמדה מסדרת את השמלה המקומטת והחשופה להחריד שלה על גופה עם חיוך שטני.

יכולתי לראות את העיניים הדומעות שלה, ואת הדמעות השחורות מהמסקרה שזלגו על פניה מבעד למסיכה. ״אני כל כך מצטער״ לחשתי והיא נענעה את ראשה לשלילה והתחילה לצחוק. צחוק שהפחיד את כל הקבל שכבר הקשיב לנו ממזמן. ״שלא תעיז להתקרב אליי שוב״ היא אמרה בארס.

ארבע שעות קודם

במשך כל ההופעה לא יכולתי להפסיק לבהות בה. היא הייתה פשוט מהממת ומשוחררת שם. לורן נמרחה עליי, ורקדנו כמעט כל הערב על הרחבה. ״תגיד... אולי בא לך לשתות קצת? אני יודעת שאני צמאה ממש״ היא אמרה בחיוך.

חייכתי חזרה כשהרגשתי את מבטה של רומי עלינו. ״בטח. וודקה חמוציות עדיין נכון?״ שאלתי בחיוך פלרטטני. ״אתה מכיר אותי כל כך טוב״ היא אמרה, כנראה שיכורה אם היא שכחה שהיא בגדה בי.

ביקשתי מהמלצר שעבר לידנו והוא אמר שהוא יביא את ההזמנה לכאן, ובינתיים המשכתי לרקוד צמוד מאד עם לורן. הבטתי לשנייה על רומי, וראיתי שהיא מביטה בנו בכעס, שניתן היה להבחין בו אפילו מבעד למסיכה. לפתע, קייל נצמד אליה בחיוך, והגיש לה משקה כלשהו. קייל.

הזבל הזה, הוא חרא אמיתי. הוא פעם אחת ניסה לסמם את אנדי בסם אונס. מזל שהוא אמר שזה וודקה, והיה לזה צבע מוזר שאנדי יכלה להבחין בזה. הוא נכנס לכלא לשלוש שנים. ועכשיו הוא השתחרר כנראה. איך לא ידעתי שהוא השתחרר?!

הוא הציע לה את ידו והיא צחקקה ואחזה בה, והוא משך אותה לרקוד. שניהם רקדו ריקוד צמוד מאד, שבקושי יכולתי לסבול. ידיה של לורן החזירו אותי למציאות כאשר מצאתי אותן יורדות במורד בטני.

היא חייכה אליי חיוך פלרטטני והמשיכה בדרכה. הזזתי את ידיה כמה שיותר וסובבתי אותה כך שגבה אליי וידי על ירכיה. היא חייכה והשעינה את ראשה על כתפי.

רקדנו ככה, רבע שעה במן מלחמה כזאת, עד שקייל סובב את רומי אליו ככה שפניה קרובים לשלו. היא חייכה אליו, מתנשפת בבירור. הם דיברו קצת ואז היא משכה את ידו בחיוך מתגרה בין האנשים. כעסתי כל כך, מה שגרם לי לעשות את המעשה הכי חסר התחשבות שהיה קיים.

Romy & JulioWhere stories live. Discover now