השבויה הקווקזית הסדרה 2: אהבה זה רק משחק

פרק 1: איחור או ניצחון פרק בכורה!!!

נטשה P.O.V
הגשם הכה על החלון זה היה בוקר חורפי רגיל. הטיפות הכו להם על רצפת המרפסת בחדרי, שכבתי עייפה ומותשת מחוסר שינה כל הלילה. כל הלילה תקף אותי אותו חלום עקוב בדם. אני נמצאת שוב באותו מקום קריר בחוץ. גופי רועד מקור שאהבתי חושך מכסה את המקום שמיים שחורים ללא ירח. הרחוב ריק מאנשים אין שם אדם, צעדתי בתוך האפלה אני בסך הכל רציתי לנשום אוויר קר, הלכתי בחושך הזה שומעת קולות בני אדם קול ירייה נשמע לה. ״הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה ישראל!״ הקול נשמע בעוצמה ופתאום גבר לבוש בברנדס הופיעה קולות נוספים אמרו ״מקודשת מקודשת מקודשת.״ לא הבנתי מה קורה פה עד שנשמע קול ירייה גופי היה מכוסה בדם. נפלתי על אדמה הקפואה הרגשתי כאב חזק ממשי בחזה ונשמעו קולות ומלמולים שלא הבנתי אותם. ולאט אט איבדתי את האור.
התעוררתי מתנשפת מזיעה כל זה נראה כל כך ממשי בימים האחרונים חלמתי יותר מדי על זה.
קמתי בחוסר רצון כששמתי לב שנותרו לי עשרים דקות. התקדמתי אל שירותים בחדרי שטפתי את פניי וצחצחתי את שיניי, והלכתי ארוני מוציאה ג'ינס סקיני כחול כהה צמוד קרעים, וחולצה דקיקה לבנה ומעליה לבשתי סריג לבן. אספתי את שיערי החום שתני שנצבע לבלונד בקצוות לקוקו גבוה שחור. עורי היה חיוור מתמיד אולי מחוסר שינה, עשיתי עיפרון שחור מדגישה את עיניי השחורות כפנינים כהים. הוספתי מסקרה וויתרתי על האודם שפתיי היו אדומות מספיק ללא האודם ונפוחות לבשתי מעיל עור שחור וגפיים שחורים נמוכים. ויצאתי מהבית כשהתיק שלי מוכן, הוריי יצאו כבר מזמן לעבודה אז כנראה שלא אראה אותם הבוקר. התקדמתי אל האופנוע שלי שעבדתי עבורו לילות וימים על מנת לקנות אותו. הוא היה בצבע שחור נוצץ. שמתי קסדה שמתי לב שהגשם מעט הפסיק. נסעתי לכיוון המכללה לבינתחומי בהרצליה. אתם שואלים בטח איך נערה פשוטה כמוני עומדת מול הסכומים המטורפים של בינתחומי הרצליה כשגודל שכר הלימוד ארבעים אלף לשנה? הרוב מלגות שנלחמתי עליהם ועבודה קשה שבא אני קורעת את התחת. אני לומדת רפואה בבינתחומי הבנתי שזה התחום של חיי מטרתי להפוך לאחת הרופאות הכי טובות בארץ. נסעתי לשם במהירות גבוה כוסעמק אני עומדת לאחר הכל בגלל הסיוט הזה יש לי עשרים דקות להגיע מנתניה להרצליה. כאילו מה אני מכונה?! אסור לי לאחר אחרת אני אפספס חומר. טסתי מהשכונה שלי אזורים בטיל לכיוון הכביש המהיר טסה כמו מטורפת בכביש הלח. למזלי יש לי רומן גדול עם אופנועים התחיל בזה החבר הכי טוב שלי שייקה (שי) לקח אותי למרוצים. והתחלתי להשתתף על מנת להרוויח מההימורים ששם כסף זה עוד מקור פרנסה שלי. אז עכשיו קבלו במחיאות כפיים אני עומדת לנסות לשבור את השיא שלי תוך רבע שעה נטשה דוידוב תגיע אל שערי הבינתחומי. טסתי על הכביש עוקפת בפקקים אחד ההיתרונות באופנועים היא שאתה עוקף בקלות כל אחד. טסתי בפראות עוברת במהירות את רמזורים טסה לבינתחומי ודקה התשעים הייתי בחנייה מורידה את הקסדה כשהיא איתי. ורצתי אל בית הספר לרפואה טסה על טיל לכיתה קפצתי על המדרגות בפראות עוקפת את כולם כשרובם מביטים בי בהלם. כאילו לא ראו פעלולנית בפעולה נכנסתי אל הכיתה מתיישבת עם המחשב הנייד שלי מול המורה בשורה הראשונה בחיוך מול המורה.
״בוקר טוב לכולם,״ הוא התחיל בשיעור בזמן שכולם מתארגנים לשיעור. ״היום אנחנו נמשיך ללמוד מאיפה שהפסקנו...״ הוא התחיל להסביר בזמן שאני מחברת את המחשב שלי. ״נתחיל מהנוכחות הדיקן דרש ממני למסור שמות של המאחרים התמידיים והמחסירים.״ המורה הביט בי מדגיש מאחרים כמו תמיד עליי כל תשומת הלב.
״אדוני כפי שאתה רואה לא איחרתי היום, בפעם שעברה כשאיחרתי הסברתי לך מהן הסיבות בוא לא נפתח את זה בפורום הזה.״ אמרתי בקול קר ובטוח כמה שיותר מנומס. כי הוא מעצבן אותי אחושרמוטה מהיום הראשון הוא שונא אותי.
״גברת דוידוב אני מבין אותך אבל הכניסה שלך היום הייתה די ברברית הימנעי מכניסות כאלה.״ הוא אמר בזמן שכל הפרחות צחקקו להם.
״מה שתגיד אדוני.״ אמרתי בציניות נימוסית.
״נתחיל בשיעור, גברת דוידוב את מוכנה להזכיר לי באיזה פרק היינו בשיעור הקודם?״ הוא שאל אותי בחיוך ציני כמו תמיד.
״כמובן מר רובינשטיין בפרק הקודם למדנו על התרופות החדשות שיצאו בתחום הרפואה הגנטית ואונקולוגית לילדים.״ אמרתי בביטחון הוא הנהן והתחיל ללמד אותנו. למורה הזה קראו שרון רובינשטיין וכל התלמידים רובם היו טייקונים או אנשים פשוטים כמוני שניסו את מזלם. אף פעם לא שפטתי אדם על פי מעמדו הכלכלי אבל היו שם כמה ספציפיים שעיצבנו אותי מאוד. כמו מר רובינשטיין הוא שפט אותי ותמיד ניסה להפיל אותי בשל היותי הנערה הכי חכמה בתחום בכיתה. הוא היה בשנות השלושים לחייו שיערו שתני ועיניו כחולות. אני נטשה בת עשרים ושתיים במהלך שירותי הצבאי שירתתי כעתודאית הקדמית עסקתי בצבא בתחום חובשת בשטח. וכיום אני רוצה להתחיל את מה שהתחלתי ללמוד. אני גרה בנתניה באזורים ברחוב ד״ר גרינבוים. אני בחורה עצמאית לרוב הוריי עוזרים לי כמובן עם לימודיי שחלקם גם אני ממנת באמצעות תחורויות אופנועים ובאמצעות מלצרות כמו כל סטודנט. אני גם עושה מלגות לימודיות.
אחרי שהשיעור הסתיים שמרתי במחשב ובאתי לצאת לשיעור הבא.
״גברת דוידוב תשארי בבקשה.״ פנה אליי מר רובינשטיין. נשמתי עמוקות בשקט ונגשתי אליו עומדת מולו.
״כן אדוני?״ שאלתי בנימוס משתדלת לשמור על קור רוח.
״היית מצוינת היום בשיעור אבל השתדלי להופיעה בזמן בשיעורים. תראי אני יודע שלא אחרת והגעת דקה לפני אבל אני מבקש ממך הימנעי מכניסות לא ראויות.״ הוא אמר לי הנהנתי.
״טוב אדוני תודה.״ אמרתי מונעת מעצמי לצעוק עליו יצאתי מהכיתה משאירה את תיקי ואת המחשב מכיוון שבשיעור הבא אנחנו באותו אולדיטוריום.
יצאתי מהכיתה לכיוון בקפיטריה כשראיתי כל מיני אנשים חולפים על פניי, נכנסתי מזמינה את מנת הבוקר הפוך גדול וכמובן איך אפשר ללא קורסון. 
יצאתי עם הקפה לכיוון הכיתה ראיתי את ירין יושב לו במקום לידי.
״בוקר טוב לאופנוענית מה לא בכבוד שלך להגיד לי בוקר טוב?״ הוא שאל אותי בחיוך ממזרי.
קבלו את ירין שייקובסקי הבחור הראשון כמתחרה בתחום מניאק חבלן בן ז**ה הוא בתחילת השנה שכב עם יפעת הבת של הנשיא על מנת לזכות בכמה נקודות טובות אצלה בשיעור.
״בוקר טוב סטוציונר וכן לא בכבוד שלי להגיד בוקר טוב לתת רמה.״ אמרתי לו בחיוך קריר הוא חייך חיוך זחוח.
״את מצחיקה הבוקר דוידוב מה אכלת אתמול תני לנחש מנת פירושקי והפכת לגיבורה?״ הוא שאל אותי בחיוך זחוח.
״לא מותק זה חלש מדי בשביל מישהי כמוני שתיתי אתמול יותר וודקה דובדבנים מבית היוצר של משפחת שייקובסקי.״ עניתי לו מחזירה לו באותו מטבע.
״בוקר טוב חיים שלי!״ הרגשתי חיבוק חזק חייכתי ישר.
״שייקה!!״ אמרתי עוטפת אותו בחיבוק נותנת לו נשיקה בלחי. הבחור הזה הכי מושלם שיש שנינו החלטנו ללכת ללמוד ביחד כאן במכללה. הוא היה אחד הבחורים החתיכים פה שיערו היה שחרחר ועיניו עיניי דבש נוצצות גופו שרירי מאוד ועורו שזוף. הוא לבש סריג שחור וג׳ינס כהה עם מגפיים שחורות ומעיל עור חום על גופו. גם הוא כמוני נוסע באופנוע וסיים צבא לא מזמן הוא בן עשרים ושלוש גדול ממני בשנה .
ירין לעומתו היה שתני בעל עור לבן חיוור ועיניים כחולות צלולות כהות מאוד גם הוא היה גבוה ושרירי הוא לבש חולצה מכופתרת לבנה ואפודה וג׳ינס בהיר. מודה הבן זונה היה יפה ומסחרר בנות רבות אבל לא אותי.
״בוקר טוב חיים שלי למה לא היית בשיעור?״ שאלתי אותו בחיוך.
״מאמי הייתי צריך ללכת לכמה סידורים. מה למדנו היום?״ הוא שאל אותי בחיוך מתיישב במקום ששמרתי עבורו.
״המשכנו את הנושא מהשיעור שעבר אני אשלח לך אחר כך הכל.״ אמרתי לו בחיוך.
״מה קוטג׳ הציק לך שוב?״ הוא שאל אותי צחקתי מהכינוי שהוא הדביק לו.
״מה אתה מתכוון לדוסטויבסקי?״ שאלתי אותו מצחקקת כן כן חברים אני קוראת לו דוסטויבסקי מהמילה ברוסית מטריד, פעם היה סופר אחד שקראו לו דוסטויבסקי ניתן לו שם משפחה הזוי מהשם מטרידן.
״אני רואה שגם הרמבו המסטול פה.״ ירין אמר לו בחיוך קר, שי וירין  שונאים אחד את השני מהיום הראשון.
״שי אל תתייחס אליו חיים שלי הדוסטויבסקי הזה לא מגיעה לציפורן שלך.״ אמרתי לו בחיוך לפני שירין הספיק להגיב רובינשטיין נכנס לכיתה.
״שי דנינו היכן הייתי בתחילת השיעור הראשון?״ הוא שאל אותו בקול חדגוני.
״מר רובינשטיין הסביר לך אחר כך.״ הוא אמר לו.
״אוקיי אבל תשלים את השיעור מהעלמה דוידוב.״ הוא אמר לו.
יום הארוך של הלימודים הסתיימו במהירות היום למדנו עד שבע סיימנו בשבע. וטסתי ישירות לעבודה עבדתי כמלצרית בהרצליה באחד מהמסעדות הטובות בארץ. הערב עבר די בסדר חילקתי את הזמנות במהירות מספקת את השירות הכי טוב שיכולתי. ואז הדלת נפתחה נכנסו שישה גברים ארבע מתוכם שומרי ראש בולדוזרים כמו מהמאפייה האטילקית. רגע מאפייה איטלקית? אה!!! זו הצרחה הראשונה שעברה בראשי כל האנשים נלחצו כמוני פתאום הייתה דממה. אבא מי אלה אמן שהם לא באים לשטח שלי לא אולי הם מהיקוזה? אמאל׳ה תצילי אותי. הם מסתירים את שני הגברים כאילו הם הנשיא רובי ריבלין והנשיא אובמה. המשכתי לעבוד בזמן שכולם לחוצים ואני יותר מכל אחד ראיתי את דניאל מנהל המסעדה לחוץ גם.
״מלצרית!!״ אחד מהם קרא הסתובבתי רואה אותם בשטח שלי. כוסאמא שלהם במה חטאתי למה דווקא אני אלוהים למה אתה מנסה להרוג אותי בגיל צעיר ומה אם התבלבל במנות שלהם? והם ישחטו לי את הצורה? הצילו אלוהים!!!
״כן, מה תירצו להזמין?״ שמעתי את קולו של שלום המלצר שלנו נאנחתי בהקלה על כך שהציל אותי. המשכתי לעבוד בשטח שלו עושה את הזמנותיו במקומו ובמקביל עוברת בשלי.
עבדתי ממשיכה לעבוד עד שדניאל נתן לי ולשלום הפסקה.
״שלום תודה לך הצלת אותי.״ אמרתי לו כשאנחנו בחוץ שותים קפה.
״אין על מה.״ הוא חייך אליי.
״מי הם היו?״ שאלתי בפחד.
״אחד מהם היה רועי טקא אחד האנשים הגדולים בעולם התחתון, ואיתו היה אחד הרבה יותר מפחידים היורש למשפחת הפשע הכי גדולה בעולם אלאור אלבז הבחור הזה מסוכן מאוד. ״ נשמתי לרווחה כשהבנתי שכמעט הסתבכתי עם המשוגעים האלה.
״ראיתי אותם יוצאים מהמסעדה כששוב שומרי הראש מצילים על פניהם הם נכנסו לג'יפים גדולים ונסעו.
אחרי המשמרת נסעתי במהירות הביתה נכנסתי לאכול הוריי כבר בטח ישנו הלכתי לישון כשבראשי אני מודה שלא נתקלתי בטיפוסים המפוקפקים האלה.

המשך יבוא...