פרק 8: שביל הבריחה

983 69 41
                                    

בפרקים הקודמים...
״את תצטרכי לקיים את ההסכם את יודעת שלמילה יש כוח ואת תקיימי אותו.״ הוא אמר בקול קר.
״אתם לא יכולים לעשות לי את זה!״ צעקתי על אבי בזעם.
״אנחנו כן! את תנשאי לו בין אם תרצי ובין אם לא!״ אחי הבכור אמר לי.
״ממש לא על גופתי המתה!״ צעקתי אוחזת בסכין מושיטה אותו לצווארי.
״אם לא תחזירו אותי הביתה אתם תראו אותי מתה!״ שאגתי בזעם. ״כי לי אין מה להפסיד עכשיו אני לא מתכוונת לחיות כל חיי כאומללה.״ אמרתי כשאני מכוונת את הסכין לעורק הראשי שלי.
״את לא תעזי!״ הוא אמר כשעיניו מלאות בזעם אותו האחד שכל כך שנאתי נכנס לשם הצליח לשהשתלט עליי החזיק בידי בכוח נלחמתי בו להשתחרר מאחיזתו. הסתכלתי על נועם ומאור איתן יעקב אף אחד מהם לא קם להגן עליי. הרגשתי שוב את אותה הזריקה ואיך שאני מאבדת את עצמי שוב אני לא אסלח לאחים שלי ולהוריי לעולם. כי חיי נגזלו ממני ברגע המקולל הזה שפגשתי אותו!! אני הולכת להיות אומללה כל חיי כי נמכרתי תמורת נזיד עדשים. עוד למי לאדם הכי אכזרי שיש מעולם הפשע אני לא אשכח להם את זה לעולם. מעכשיו נטשה שהיתה בעבר מתה נקברה עמוק בקבר וכך גם נשמתה והאנושיות שלה מתה איתה. אני לא אסלח לנועם ששיקר לי עם אותם המילים לא אסלח למאור שעזב אותי גל ברגע הזה לא אסלח לאיתן ולא אסלח יעקב. הם היו אלה שהיו צריכים לשמור עליי ולא לתת לי ליפול שבי בקבר הזה. הם כולם רצחו את נפשי עכשיו והולידו בי את הרצון לנקמה, הם שיקרו לי כל התקופה הזו שאני חיה. הם התנהגו אליי טוב על מנת בעתיד למכור אותי לאנשים שאני מרגישה סלידה כלפיהם. אל אותו אחד שכמעט שרף את גופי עם ברזל רותח אותו האחד שניסה להרוג אותי למפלצת שהולכת למרר את חיי. לאותו אחד שבלי למצמץ יהרוג כל אדם חי הוא פסיכופט. אם אלוהים לא יעזור לי לברוח ממנו אני נשבעת שאני זו שתירה לעצמה בראש בסופו של דבר כי אני כבר לא קיימת האפלה נצחה אותי.

המשך יבוא....

נטשה P.O.V•
התעוררתי במיטה לא מוכרת, הכל היכה בי חזק את מה שקרה. קמתי במהירות רצה לדלת היא היתה נעולה גם החלון. ״סעמק!!״ צרחתי מוציאה את העצבים שלי אבל אני לא אכנע בקלות הסתכלתי סביבי מהר עיניי חיפשו אחר פתרון.
אני נבגדתי אתמול אין לי הרבה אופציות ולכן אני הולכת לעשות משהו מטורף שיעלה אולי בחיי. אני לא הולכת להישאר כאן להרבה זמן אני השתחרר מן הכבלים האלה. הסתכלתי סביבי מחזיקה בראשי, התיישבתי על הרצפה מתפללת למצוא פתרון אחד נכון שיציל.
״אני חייבת למצוא את שביל הבריחה שלי.״ ראיתי שהוא סילק חפצים חדים מהחדר הזה נגשתי למראה ראיתי סיכה. התקרבתי לחלון הגבוה שהיה קומה עליונה. הסתכלתי על מנעול על החלון ורשתות נעולות במפתח. הורדתי את המצעים התחלתי לקשור אותם חזק בינהם מוציאה עוד בגדים מהארון הזה ומתחילה לקשור אותם. נגשתי עם הסיכה מחזיקה בחלון והתחלתי לסובב את המנעולים פותחת את החלון, נשארה לי רק הרשת הסתכלתי אליה התחלתי לפתוח את המנעול. פתחתי אותה טיפסתי בזהירות מביטה למטה היינו בקומה עליונה ארבעים. קשרתי לולעה חזקה ותפסתי אנטנה קשה שם עם הלולעה בדקתי עם החבל המאולתר שיצרתי הוא חזק. הוא אכן היה חזק טיפסתי כשפתאום נשמעו הזעקות ראיתי שרשרת על צווארי תלשתי אותה מטפסת מהר עולה אל הגג. לקחתי את הגומי של המצעים וקשרתי אותו יוצרת כבל ראיתי את הבולדוזרים עומדים מולי והוא מסתכל אליי.
״את לא תצליחי לברוח הפעם אני מציע לך להיכנע נטשה שנינו יודעים שאין לך לאן ללכת שי ולידור הם לא בצד שלך.״ הוא אמר בקול קר ובטוח כשחיוך זחוח על פניו.
״אני מעדיפה למות לפני שאכנע לך! אמרתי גולשת על הכבל.״ הוא לא זז ממהר הסתכלתי לצד השני הבולדוזרים שלו עמדו שחררתי את ידי מהחבל נותנת לעצמי למות ליפול לתהום קוברת ביחד עם עצמי את העבר שלי.
״נטשה!!״ הוא צרח כל כך חזק את שמי נפלתי אל אחד המשאיות מקבלת מכות חזקות. ידעתי שכאן סופי הגיע.

השבויה הקווקזית הסדרה 2: אהבה זה רק משחקWhere stories live. Discover now