•נטשה P.O.V•
״אני מצטער נטשה לא הייתי מספיק חזק בשביל להגן עלייך.״ שמעתי קול גברי אומר כשקולו מלא בכל כך הרבה כאב. ״את צדקת אני לא ראוי לך.״ קולו היה כל כך שבור עיניי היו עצומות אבל לא יכולתי פקוח אותן הן היו כל כך כבדות ניסיתי לפקוח על מנת להבין במי מדובר? מה קורה איתי? למה הוא מוכר לי כל כך. הוא חיבק אותי הרגשתי את זה אך לא יכולתי לעשות דבר. לא להתנגד לחושך ולא להגיד מילה פי נבלע גופי היה משותק ואז נשמע ירייה חזקה—
התעוררתי מתנשפת מאותו חלום מוזר. מה קורה לי בזמן האחרון למה אני חולמת את החלומות המוזרים האלה וכל פעם אני איכשהו נהרגת.
It's alright״
Even if god turns his back on you
I will protect you
It's alright
*It's alright
My heart never stops beating towards you
It's alright
You're my ever love for embracing my scars
Oh, it's alright״
שעון המעורר שלי צלצל מקפיץ את ליבי הפועם שוב חזק לא מספיק החלומות הנוראיים האלה בשבוע האחרון חלמתי את אותו חלום במשך שבוע. היום הוא היה שונה שמעתי קול שמוכר לי ומצד שני אין סיכוי שפגשתי אותו. השעון אראה שבע ראיתי שיש פחות מחצי שעה להתארגן קמתי הולכת לכיוון השירותים שטפתי את פניי וצחצחתי שיניים. רצתי אל חדרי לקחתי את ג׳ינס סקיני שחור שלי עם קרעים שהיה צמוד לבשתי אותו ביחד עם סוודר שחור עם אבנים. אספתי את שיערי החום שתני שנצבע לבלונד בקצוות לקוקו גבוה כמו תמיד. שמתי עיפרון שחור ומסקרה קצת וחתמתי את שפתיי באודם אדום בוהק בשביל שישבור את השחור. שמתי את מגפיי ולקחתי את מעילי והלכתי לכיוון המטבח היה לי שתי דקות נוספות לקפה של הבוקר.
״בוקר טוב לפרינססה לא תכיני לי קפה?״ שמעתי קול אומר לי הסתובבתי בהפתעה הקפיץ לי את הלב.
״מאור!!״ צעקתי בכעס. סטופ סטופ עצרו כאן תכירו את מאור כמו תמיד קם לו הכי מוקדם שיש ולא הכי עוזר שיש. המכונה הלוזר של המשפחה אחד שכל שני וחמישי נופל ושובר משהו השבוע שבר את הרגל. בן עשרים ושש אבל הילד עוד לא התבגר עובד בתור אנטר בבית חולים. והוא הבן השני בבית יפיוף אפשר להגיד יש לו שיער שתני ועיניים חומות דבש. וגוף של דוגמן ככה לפחות המעריצות שלו אמרו עד שהוא סיפר להם על אקסיות שלו וחטף כמה.
״תחזיר לי את הבוקסר קובי לעזאזל!״ קבלו את האח השלישי במשפחה שלי החתיך מספר אחד בקרב הנשים ורודף השמלות הכי גדול בארץ. הבחור היחיד שמכור לנשים ומחליף אותן כמו גרביים. בן עשרים וחמש עובד ברמן בלילות ובימים דוגמן הוא בעל שיער חום כהה ועיניים אפורות וכמובן שרירי.
״תבטיח לא להביא את הזונות שלך למיטה שלי ואני אחזיר לך את הבוקסר!!״ קובי אחי שאג כששני המטומטמים האלה רצים סביבי כשאת איתן רק מכסה מגבת. הכירו את קובי בן עשרים ושלוש גדול ממני בשנה רודם עושה כל מה שהחברה שלו אומרת לו שפוט עובד כעיתונאי פפרצי.
״תפסיקו מטומטמים.״ צעקתי כשפתאום נפלה המגבת לפני שהתחיל הסיוט של חיי וצרחתי כמו משוגעת הרגשתי יד מכסה את עיניי.
״קובי ואיתן עופו מפה!!! אתם לא מתביישים זו הדוגמא שאתם מראים לאחות שלנו!!״ שמעתי את קולו של אחי הבכור נועם. חיבקתי אותו חזק על מנת שלא יהיו לי סיוטים אחר כך.
״את בסדר?״ פגשתי בעיניו של נועם וחיבקתי אותו. זה האח הכי מושלם שיש כל בת יכולה לחלום על אחד כזה. נועם הוא לוחם מגב בן עשרים ושבע בעל שיער חום שתני ועיניים כחולות כהות כמעט שחורות כשלי הבחור הכי חזק ויפיפה שתראו בנות. הגבר שכל בחורה יכולה לחלום מרוב המעריצות שיש לו נראה לי עוד מעט הבית מתמוטט. הוא הכי החתיך וכובש הלבבות הכי גדול. אבל—
״כן,״ אמרתי.
״אם כך מה את עושה בבית את מאחרת על הדרך תכיני לי גם קפה.״ אבל האבל הכי גדול שיש הוא השתלטן של המשפחה הוא אוהב לקבוע ולעצבן במיוחד.
״סורי תכין לעצמך בעצמך ביי.״ אמרתי נושקת ללחי שלו ורצתי לכיוון החנייה.
״נטשה!!״ הוא קרא בשמי יצאתי מהבית טסה אל כיוון הבינתחומי בטיל.
עצרתי ליד הבינתחומי מניחה את הדברים לפני שאני נכנסת היו לי עשר דקות נוספות. צעדתי לי ברוגע אל כיוון כניסה הראשית מקשיבה לשיר שאהבתי כל כך של איתי לוי. הלכתי חולפת על פני כולם עד שהרגשתי יד חזקה מסובבת אותי. ראיתי את נועם עומד מולי כשעל פניו הבעה רצינית הורדתי את האוזניה.
״נועם מה אתה עושה פה?״ שאלתי מבולבלת כשראיתי אותו עם מדים הבנות ייררו עליו.
״שכחת את הסנדוויץ׳ שלך ילדה.״ הוא אמר בעיניו הכחולות חיוך חם.
״תודה לך!!״ אמרתי מחבקת אותו הבנות הביטו בזעם וקנאה. ״נראה לי שיש לך מעריצות כאן.״ לחשתי לו שהוא רק ישמע.
״תצילי אותי ילדה כמו שבעבר עשינו זוכרת כשהיית אז בתיכון.״ הוא אמר לי בחיוך זחוח.
״טוב אהובי נתראה אחרי הלימודים אני אוהבת אותך.״ אמרתי נושקת ללחיו כשהוא עוזב בחיוך קורץ לי.
ראיתי את ירין עובר כאשר הוא מגלגל את עיניו.
״ערסים מתאימים לפרחות.״ הוא אמר בקול קר.
״מה אמרת?!״ שמעתי את קולו של נועם הוא עוד לא עזב מספיק.
״מה ששמעת!״ ירין אמר בחיוך קר.
״יא בן—״ נועם התחיל אבל עצרתי אותו מושכת בידו.
״עזוב אותו הוא מחפש צומי אתה יותר טוב ממנו.״ אמרתי מנסה להרגיע אותו רק זה חסר לי שיסלקו אותי.
״בסדר חיים שלי מה שאת רוצה נתראה אחר כך.״ הוא אמר נותן לי נשיקה קטנה בראש והולך. ואו אנחנו תמיד מצליחים לעבוד על אנשים חופשי, אני זוכרת שאיזה פרחה עם גשר רדפה אחרי מאור הוא ביקש ממני שאני אשחק שבוע שאני החברה שלו. הכל בגלל שאנחנו לא דומים כלל האחים רק דבר אחד משותף עבר לנו גנטית השפתיים שלנו וצבע עור והאופי המטורף שלנו. אני יותר משוגעת מאחי הם מתייחסים אליי כאל בן לפעמים אנחנו מעבירים בדיחות שהרבה אנשים לא מבינים איך בדיוק נולדתי בת כשיש לי אופי של תום בוי. אני זוכרת יום אחד נדבק אליי איזה מטומטם מהשכונה ואיתן החליט לשחק את החבר שלי. בקיצור הרבה פעמים אנחנו מרמים אנשים, אני יודעת שאנחנו שרוטים. איתן הוא הרודף השמלות, קובי הוא רודה שבנות דורכות עליו וכמובן מאור הלוזר הבדרן של המשפחה ונועם האח הבכור הכי טוב שיש הוא דואג לכל אחד מאיתנו. אני אוהבת מאוד את נסיכים האלה, ההורים שלי הם די מיוחדים אמא שלי יוליה כל היום עובדת במפעל ואבי מישה (מיכאל) עוסק בעבודה מאוד קשה פיזית במפעל לחומרים.
בקיצור החיים דבש, אני לא מתלוננת אני גאה בהורי הם עושים מאמצים רבים עבורי ועבור אחי. האחים שלי עבדו באופן עצמאי על מנת ללמוד גם באוניברסיטאות למשל מאור למד וממשיך עוד מעט לתואר נוסף באוניברסיטה העברית. וקובי הוא הלך לרכוש השכלה כעיתונאי באוניברסיטת בר אילן. הוא כעת באמצע לימודיו. לגבי נועם ואיתן שניהם מעדיפים כרגע להתרכז בדברים אחרים, נועם הוא בחור חכם אבל אין לו סבלנות לכל זה. ואיתן הוא אמר שהוא רוצה להינות מהחיים ואחר כך ללכת ללמוד בתחום המשחק.
הלכתי לכיתה כשכל המחשבות על הקרציות שאני אוהבת שלחתי להם הודעה בקבוצה של אחי משפחת דוידוב. שהיום בחצות יוצאים לחגוג ישר היו אישורים.
״בוקר טוב חיים שלי,״ הרגשתי חיבוק חזק ומצד שני עוד חיבוק.
״בוקר טוב לנסיכה שלנו.״ שמעתי קול אומר.
״לידור!!״ אמרתי מחבקת אותו. תכירו את לידור החבר הכי טוב שלי מהשכונה שלנו כן, כן הוא לומד כאן. הוא חזר היום אחרי חודש במילואים.
״היי יפה שלי כמה התגעגעתי אלייך מה קורה אהובה היום אנחנו עובדים ביחד?״ הוא שאל אותי קורץ לי כיודע מה יקרה במשמרת שלנו היום. אני ולידור עובדים ביחד אתמול שי החליף משמרת לשבת על מנת לעשות כפולות.
״כן אה כמה התגעגעתי עליך.״ אמרתי מחבקת אותו.
״ומה איתי ככה את עוזבת אותי את הבחור הכי חתיך שיש?״ שי עשה לי פרצוף עצוב כשדמעה דמיונית בעיניו.
״בוא חיים שלי.״ חיבקתי את שני חברי הטובים בחיוך כשאנחנו נכנסים לכיתה ירין ישב כמו תמיד איפה שאנחנו תמיד יושבים כשלידו ליאת.
הסתכלתי על שני הבנים שהיו חברים ואחים שלי אלה לידור היה עם עיניים ירוקות בוהקות כאלה בצבע אזמרגד הוא היה שזוף שיערו היה חום שוקולד יפיפה בהיר. אני מודה אני לא מסתדרת עם בנות אני יותר מסתדרת עם בנים יש לי אותם ולא צריכה עוד. קל לי לדבר איתם כי הם די ישירים.
״בוקר טוב לכולם,״ שמענו את קולו של המרצה אלקין הוא התחיל ללמד אותנו בתחום סוגי דם ועוד דברים.
היום עבר מהר הלימודים התקדמו והבנים רק שעשעו אותי יותר. הבנות הביטו בקנאה כי מה לעשות שתי חתיכיי על נמצאים איתי כל היום די נהנתי. ירין לא הפסיק לשלוח עלינו מבטים עוקצניים ולעצבן אבל כמו תמיד ידענו איך להפיל אותו.
עכשיו אני בדרך למשמרת עם לידור ועם שי. התחלנו את המשמרת בשעה חמש. השעתיים הראשונות זרמו לנו די מהר. עד ששוב נכנסו הגנגסטרים האלה מאתמול. אמאל׳ה עד שחשבתי שהיום הזה עבר טוב תמיד אתה חייב לשבש אותו אה אלוהים. שוב בולדוזרים מאתמול רק שהפעם— אלוהים יישמור הם עשרה אלוהים תהרוג אותי רק לא בצד שלי מתחננת אל תעשה לי את זה. לא בא לי למות מאחד ממשפחות הפשע הגדולים הצילו!!!! אה!!!!!
״מי אלה?״ שמעתי את ליזה המלצרית שעובדת איתנו שואלת אותנו.
״אלה הם אלאור אלבז ורועי טקא ונתנאל בן שמחון וציון כהן נאור גדז׳ הם האנשים הכי מסוכנים בעולם התחתון.״ שמעתי את הקור של לידור.
״לידור אל תלחיץ את הבנות, נטשה לכי לעבוד בשטח שלי אני אביא להם שירות.״ שי אמר בקול בטוח כשהם שוב הגיעו לשטח שלי.
״שי—״ אמרתי בדאגה לחוצה.
״לכי יפה שלי את חייבת לי בירה.״ הוא אמר קורץ לי כשהוא לוקח את ההזמנות מהאנשים האלה. בזמן שאני עובדת במרץ בשטח של שי לכל הרוחות יומיים ברצף. למה אלוהים שייקה שלי רק שלא יקרה איתו כלום. עברתי על כל השולחנות כשחיוך על פני ענק מהרגיל על מנת שלא יראו עד כמה אני משתגעת.
״נראה ששי עושה עבודה טובה,״ ליזה אמרה מסתכלת עליו. ״האנשים האלה נוראיים ומחרידים אבל שמעתי שהיופי שלהם משגע.״ היא אמרה בחולמניות. ״הלוואי שאחד חתיך כזה היה חוטף אותי.״ היא אמרה בחולמניות.
״תגידי את נורמלית אלה משוגעים אחותי מה אם הם ירצחו אותך או יעשו בך עינויים קשים. את משוגעת צריך לקחת את שתי הרגליים ולברוח מהפסיכים האלה.״ אמרתי בלחש כשאנחנו עובדים בבר אמא הצילו את שי אבא אתה יודע מה אני מוכנה לשמור שבת אם אתה לא תביא אותם יותר לשולחן שלי. שי לא יכול להציל אותי כל פעם או שלום או לידור.
אמן שהם לא יופיעו כאן עוד אמא אחד מהם מתקרב לבר.
״טוב ליזוש ההזמנה שלי מוכנה ביי.״ אמרתי לה במהירות רצה מרתון אל השולחנות עבדתי ככה עד חצות וערפדים האלה או יותר נכון הזומבים עוד לא עזבו.
״טוב עבדתם מצוין עוד מעט יבואו להחליף אתכם.״ ראינו את הקבוצה השנייה של המלצרים שעד שלוש עובדים הגיעו.
נשמתי לרווחה יוצאת עם שי ליזה ולידור ביחד.
״חברים הלילה הבנים ואני קבענו לחגוג מי מצטרף!?״ שאלתי בהתרגשות את שלושתם.
״אני!!״ הם כולם אמרו קבענו שנפגש עוד חצי שעה אצלי אני וליזה נסענו אליי על מנת להתארגן הלילה הולך להיות מטורף מאוד אני מבטיחה מילה של נטשה.
המשך יבוא...
YOU ARE READING
השבויה הקווקזית הסדרה 2: אהבה זה רק משחק
Roman d'amour״אתם לא יכולים לעשות לי את זה!״ צעקתי על אבי בזעם. ״אנחנו כן! את תנשאי לו בין אם תרצי ובין אם לא!״ אחי הבכור אמר לי. ״ממש לא על גופתי המתה!״ צעקתי אוחזת בסכין מושיטה אותו לצווארי. ״אם לא תחזירו אותי הביתה אתם תראו אותי מתה!״ שאגתי בזעם. ״כי לי אין מ...
