בפרקים הקודמים...
״הבחור הזה מסתכל אלייך.״ ליז אמרה לי כשעזרתי לה על הבר.
״מי?״ אמרתי באדישות.
״אלאור אלבז.״ היא אמרה בחיוך.
״מי? מי מהם אלאור אלבז?״ שאלתי אותה בפחד.
״את לא יודעת מי מהם אלאור אלבז?״ היא שאלה בהלם.
״לא, מי מהם?״ שאלתי בחשש.
״הבחור החתיך הזה עם העיניים ירוקות אזמרגד כהה עם גוון אפרפר כחכחל והשיער בהיר בצבע דבש שתני פרוע.״ היא אמרה הסתובבתי קצת רואה אותו הו אלוהים זה אותו האחד ששמתי לו טונה של חריף הלך אליי. אמא!!!!
״הלך אליי, אני מתה היום את תקראי אליי קדיש ליז תזכרי שאהבתי אותך היית אחות בשבילי שלא היתה לי. תגידי ללידור ולשי שאהבתי אותם!״ לחשתי לה בהיסטריה.
״נטשה מה עשית?״ היא שאלה באימה.
״בואי נגיד ששמתי לו טונה של חריף בתוך האוכל שלו.״ אמרתי לה בחיוך ציני.
״את מה?!״ היא צעקה כמעט.
״אני כל כך מתה מפלצת הזו הולכת לרצוח אותי.״ לחשתי לה.
״הבוס קורא לך מלצרית!״ קולו הקר נשמע של הבולדוזר שלהם. הנהנתי הולכת אחריו שמע ישראל אלך אליי אלוהים למה?!!! למה נפלתי עליו דווקא? למה הגורל כזה אכזר?!!
המשך יבוא...
•נטשה P.O.V•
הלכתי בצעדים קטנים עיניו הביטו בי במבט רציני נגשתי כשחיוך ציני על פני.
״כן במה אוכל לעזור לך אדוני?״ שאלתי בחיוך מזויף. הייתי לחוצה החושרמוטה הוא בחן אותי בעיניו הקרירות האלה. סעמק רק שאני לא הסתבך עם החולה נפש הזה. אההההה!!!! למה אלוהים למה אני ולמה הוא מסתכל אליי ככה במבט המלחיץ כאילו הוא הולך למרוח אותי על חומת סין?! הצילו מישהו שומע אותי?!! צעקתי בראשי כשהחיוך הענק המזויף הזה על פניי.
״תביאי לנו חשבון.״ הוא אמר בקול אדיש וקר.
״חשבון? אוקיי מיד יהיה אדוני.״ אמרתי בחיוך מזויף טסה משם בטיל. לקופה מקלידה מהר את מספר השולחן והגעתי אל השולחן מושיטה לו את החשבונית שלו. והתכוונתי ללכת אבל הרגשתי אחיזה חזקה בידי. אחיזת ברזל שעוד שנייה תלשה את ידי.
״לאן את הולכת?״ הוא שאל בקול קר האלאור הזה קולו היה חד ומפחיד.
״לעבוד הרי יש לי עוד לקוחות שמחכים לשירות שלי.״ אמרתי בקול קר מנסה להשתחרר מאחיזתו החזקה בידי שכמעט היתה אדומה.
״תשארי אני רוצה שתהיי כאן בזמן התשלום הזה.״ הוא אמר מוציא שטרות ומשלם את הסכום המדויק. ״הוא קם נעמד מולי הוא היה כל כך גבוה ממני מאוד נראה מטר שמונים וחמש עיניו הירוקות אזמרגד כהות עם גוון אפרפר כחכחל פגשו בעיניי השחורות. שיערו בהיר בצבע דבש שתני פרוע מסתיר מעט את פניו. גופו השרירי ועורו ברונזה היו צמודים כמעט אליי. שפתיו הנפוחות הורודות האלה התעקלו בחיוך ממזרי. החליפה היקרה על גופו ישבה כאילו תפרו אותה במיוחד בשבילו ושעונו הזהב בלט על גוון עורו. פניו היו בזיפים עדינים יפיפיים.
״קחי זה הטיפ שלך.״ הוא אמר בקול קר מושיט לי חמש שקל הייתי מופתעת ועצבנית בתוכי. ״זה מה שמגיע לך על השירות שלך.״ הוא אמר מחזיק בידי. ״את חושבת שלא עליתי על תרגיל הקטן שלך.״ הוא אמר בקול קר קרוב לאוזני. ״הסטייק החריף שלך היה טעים אבל חבל מאוד שמישהו הלילה ימות.״ קולו היה קר ואפל כשאמר זאת.
״תקראו לטבח מיד!״ הוא שאג כשעיניו לא זזות משלי הבטתי בעיניו בשנאה.
ראיתי את הבולדוזרים שלו מוציאים את הטבח מהמטבח.
ראיתי אותו בא להוציא אקדח לא חשבתי הרבה פעמים תלשתי את אולרי משיערי בידי השנייה ידו תפסה בידי. אבל היה מאוחר מדי זרקתי בפראות לעבר בולדוזר שמשך את הטבח מהמטבח.
״רפאל תתכופף!״ צעקתי כשהוא בא לירות בו בעטתי באקדחו בפראות.
״אם אתה רוצה להאשים פה מישהו בחריף הזה תאשים אותי בוא נלחם אם אתה גבר.״ אמרתי לו בקול קר עיניו הביטו בי בקרירות מתקדמות אליי הוא חייך חיוך זחוח.
״עכשיו אני יודע מה התשובה.״ הוא אמר מסתכל בעיניי בקרירות. ״את תשלמי על הכל ביוקר.״ הוא אמר בקור הוא לקח את אנשיו ואת הבולדוזר הפצוע. עיניו הביטו בי לא מנתקים איתי קשר עין עד שהוא יצא.
״כולם כאן בסדר?״ דניאל שאל בחשש.
״נטשה את בסדר?״ שמעתי את ליז היא הביטה בי בפניקה מסתכלת עליי. ״הוא יהרוג אותך נטשה את עצרת אותו מלהרוג!״ היא צעקה בפניקה הסתכלתי בנקודה לא ברורה. ״עכשיו אני יודע מה התשובה.״ הוא אמר מסתכל בעיניי בקרירות. ״את תשלמי על הכל ביוקר.״ הוא אמר בקור.
״אנחנו עוד נראה מי ישלם על מה.״ מלמלתי לעצמי בזעם. מסדרת את המקום התחלתי לנקות את המסעדה עוזרת לדניאל ועובדת עד שעה שתיים ככה.
לבשתי את מעילי ויצאתי אחרי משמרת לכיוון האופנוע שלי. לבשתי על ראשי את הקסדה והתחלתי לנסוע במהירות גבוה אל עבר הבית.
YOU ARE READING
השבויה הקווקזית הסדרה 2: אהבה זה רק משחק
Storie d'amore״אתם לא יכולים לעשות לי את זה!״ צעקתי על אבי בזעם. ״אנחנו כן! את תנשאי לו בין אם תרצי ובין אם לא!״ אחי הבכור אמר לי. ״ממש לא על גופתי המתה!״ צעקתי אוחזת בסכין מושיטה אותו לצווארי. ״אם לא תחזירו אותי הביתה אתם תראו אותי מתה!״ שאגתי בזעם. ״כי לי אין מ...
