פרק 18: מוקף באויבים חלק א׳

81 5 3
                                    

נטשה P.O.V•
קול הצרצרים נשמע הייתי בבניין אפלולי חשוך כשידי כבולות אור הירח היה האור היחיד שחדר דרך החלון. הייתי כבולה בשלשלאות ברזל כבדות כשגופי מלא בחבלות. נאבקתי לנשום אחרי מאבק קשה כל נשימה כאבה לי הרגשתי כיצד צלעותיי שבורות. שמעתי קול צעדים כבדים נכנס לחדר. הייתי מותשת ראשי היה רכון כלפיי מטה לא עניין אותי כבר כלום. שמעתי את הצעדים הכבדים צועדים בנחת שכבתי על הרצפה בקושי נושמת פגשתי בדמות באפלה.
עיניו הירקרקות בצבע אזמרגד כהה בגוון אפרפר כחלחל הביטו בי במבט קפוא בלי כל רחמים.
"מי את?" קולו היה קר כקרח לא היתה בו מעט האנושות. הוא שאל אותי הבטתי בעיניו במבט ריק מכל רגש. גופי רעד מזעם וכאב אבל הייתי כהת חושים. "תעני לעזאזל מי את?" הוא התקדם אליי אוחז בפניי מביט עמוק אל נשמתי.
"זאת שתהרוג אותך." לחשתי בקול חלש מאוד כשהכל נהיה שחור.

•24 שעות קודם לכן
קרני השמש חדרו דרך חלונות חדרי. פקחתי את עיניי באי רצון מובהק, מתמתחת לי בנחת פקחתי את עיניי לאחר מספר פעמים שניסיתי להתרגל לאור השמש הזוהרת קולות הציפורים נשמעו מהחלון. השמיים הכחולים היו בהירים מאוד הבוקר קמתי משפשפת את עיניי בעייפות השעה היתה תשע וחצי. רגע אמרתי תשע וחצי? שיט אני מאחרת לעבודה. קמתי מהמיטה במהירות פראית מתחילה לרוץ לחדר האמבטיה רוחצת את פניי במהירות מצחצחת את שיניי ביסודיות. הטלפון צלצל בדיוק כשהמשחה היתה בפי לעזאזל למה דווקא עכשיו הבטתי בהצג בייאוש שוטפת את פי יורקת את המים.
"הלו בוקר טוב," עניתי לטלפון בטון רשמי זו בטח סתיו.
"בוקר מצוין מוריה דוד התעוררת?" שמעתי את קולו הנמוך והקר.
"איך לעזאזל?" התחלתי לומר הוא קטע אותי.
"הטון הרשמי שלך מעיד על כך." הוא אמר בבוז. "יש לך עשר דקות להתארגן עד שאבוא לאסוף אותך." הוא ענה בקרירות מנתק. לעזאזל עם הבחור הארור הזה. דהרתי במסדרון ישר אל חדר השינה שלי פותחת את הארון בזעם. שלפתי שמלה שחורה עם כתפיות דקות מבד משי קצרה והתאמתי בלייזר בצבע בז׳ קפה יפיפה.
נכנסתי במהירות לחדר האמבטיה שהיה בחדרי פותחת את המקלחון נכנסת תחת הדוש שוטפת את גופי. אחרי פחות מחמש דקות יצאתי בזריזות מהמקלחת. נכנסתי עטופה במגבת לחדר מתלבשת במהירות מטורפת. הברשתי את שיערי הצבוע שהיה באותם בקבוקים טבעיים מסולסלים כמו בעבר. התאפרתי קלות בחרתי באודם בצבע אפרסק טבעי. השפרצתי בושם על צווארי קוקו שנל.
הטלפון צלצל ראיתי את המספר עניתי באי רצון לוקחת את התיק.
"כבר יוצאת." אמרתי נועלת נעלי עקב התקדמתי אל דלת הדירה. עמדתי מול המעלית מחכה בקוצר רוח שתגיע כבר. נכנסתי למעלית מביטה בדמותי בראי נראיתי אותה אישה זרה מוריה. יצאתי חולפת על פני הדלתות האוטומטיות. צעדתי חוצה את הכניסה של הלובי רואה לנגד עיניי מכונית ספורט יוקרתית. הכל בה שידר איחודיות היא היתה בצבע שחור פחם היא היתה יחסית גבוה בעלת גג נפתח שהיה כרגע סגור. הוא ישב במושב הנהג כשהבעת פניו קרירה פוגשת במבטי הקר בתגובה. עיניו הירוקות אזמרגד כהה בגוון אפרפר כחלחל הן היו כהות יותר. הוא לבש חליפה שחורה אלגנטית עם עניבה עורו נראה שזוף ונאה. פסעתי למכונית על עקבי בצעדים מתונים נכנסת.
הוא בחן אותי בהבעה אדישה את מראי על פניו הסתמן חיוך ציני מלא בוז.
"מה אתה עושה כאן?" שאלתי לא מרוצה כלל לראות את פניו היפות על בוקר. "מה התגעגעת לפניי היפות שלא יכולת עד שהגיע למשרד בעצמי?" שאלתי בעזות מגלגלת עיניים מתיישבת במושב הנוסע.
"אם הייתי מתגעגע למשהו לא לפנייך היפות." הוא השיב בציניות  כשעיניו עוקבות אחר שמלתי הקצרצרה ממשי.
"תעיף את העיניים שלך ממני ומהר עבריינים כמוך לא הטעם שלי." אמרתי בחדות מעתבת את המבטים שלו. הוא רק חייך חיוך זחוח.
"את שאלת אותי למה באתי לפה היום אנחנו נעבוד מחוץ למשרד." הוא הכריז. "ואת כעוזרת האישית שלי תצטרכי ללמוד לנהל את הלו״ז  שלי." הוא אמר בחיוך ציני.
"אוקיי, הבנתי אותך." אמרתי לו באדישות. "התוכניות של הלו״ז שתכננה נורית ביומן שלך הוא במשרד." ציינתי באדישות.
"אז זה הוא שלא היומן פה עכשיו בואי נעבור על סדר היום." הוא אמר בחיוך מנצח שרק רציתי להוריד לו בעיטה. לקחתי את היומן מתחילה להקריא את היומן שנורית הכינה עבורו.
"היום יש לנו פגישה חשובה מחוץ לעיר עם לקוח חשוב שהגיעה לחופשה בים המלח." אמרתי בחיוך ציני. "יופי לו אין לו חיים לעבוד גם בחופשה." גלגלתי עיניים הוא רק גיחך בתגובה כאשר הבטתי המומה בשם הדמות. מה לעזאזל הוא מכיר את יורש הזהב השחור העולמי קאם בקהאם?
"מה יש לך את מופתעת מהעובדה שעבריין כמוני עושה עסקים עם קאם בקהאם?" הוא שאל אותי בלגלוג. "יורש ונשיא של אחת מחברות הנפט הגדולות בעולם רווק מבוקש." הוא רכן קרוב אליי כשריחו ממלא את נחירי לא רציתי אותו לידי רציתי רק דבר אחד להרוס אותו. "רק לא לקחת בחשבון שאני יותר עשיר ממנו." הוא אמר ביהירות בטוח בעצמו.
"אתה גם אם היית הגבר האחרון בעולם לא הייתי נוגעת או מתקרבת אליך במקל מר אלבז." אמרתי בביטחון דורכת עליו. "בוא נחזור לעניינו מר אלבז." אמרתי בבוז גדול משספת אותו. "מר בקהאם מעוניין לרכוש מהחברה שלך טכנולוגיה חדשנית שפיתחת." המשכתי להסביר. "והיום הוא בא למשא ומתן איתך לגבי המחיר והחוזה שאתה מציע לו." אמרתי בחיוך ציני.
"אני עומד לצאת עם היד העליונה." הוא אמר בהתנשאות. "לבינתיים זה מספיק קודם כל בואי נשלים את הפגישה הזו." הוא הכריז. הנחתי את היומן בחזרה כשאנחנו המשכנו בנסיעה מחוץ לירושלים.
"היכן הוא בים המלח עצר מר קהאם?" שאלתי אותו בסקרנות. הממורמר התעלם ממני ממשיך לנסוע. ברכב היתה דממת מוות מביכה, שרק רציתי לשסף את גרונו או לקרוע את שיערות ראשו.
התחלתי לשחק עם הרדיו עוברת מתחנות לתחנות מגיעה לתחנה בינלאומית כשהתחיל להתנגן השיר של זמר  xryce back crack מוכר שהיה חלק מהמצעד הבינלאומי. התרווחתי על הכיסא פותחת את החלון נותנת לאוויר החם להיכנס דרך החלון. הכרתי את המילים זמזמתי את המילים בשקט. הוא היה אחד הראפרים שאהבתי להדליק על פול ווליום. הוא הביט בי בעיניו ירוקות אזמרגד כהה עם גוון אפרפר כחלחל הן היו ריקות מרגש.
"מה אתה מסתכל עליי כאילו שנפלתי מהשמיים?" שאלתי בקרירות הוא הסיר את מבטו מתמקד בכביש עיניו היו אפלות מאוד על פניו היתה צללית קרה שיכלה לצמרר כל אחד. סביב אישוניו היתה אדמונית הוא נהג במהירות פראית כשפתאום נשמע צופר חד של משאית. הוא ייצב את ההגה חוזר לנתיב הימני.
"הי מה יש לך?" פניתי אליו הוא הפנה את מבטו אליי במבט אכזרי.
"לא עניינך." הוא השיב בקולו הקפוא.
"אתה נראה עייף מתי ישנת בפעם האחרונה?" שאלתי אותו מתעלמת מדבריו.
"זה לא עניינך." הוא השיב בחדות.
"לא זה כן ענייני החיים שלי חשוב לי!" השבתי בקול קר. "תעצור מיד בצד ובוא נתחלף." אמרתי בקרירות.
"את חיה בסרט שאני אתן לך לנהוג ברכב החדש שלי." הוא אמר בגיחוך ציני מביט בי בבוז.
"ואתה חי בסרט שאתן לך לנהוג ולסכן את החיים שלי תעצור מיד!" פקדתי בזעם עליו הוא התעלם מדברי.
"אני מבינה שיש לי עסק עם עבריין צעצוע פחדן שמפחד שאהרוס לו את המכונית. אבל לפחות אני לא אמות בגלל עבריין עייף שבטח חגג כל הלילה באיזה מועדון." אמרתי בציניות. "או שאין לך ביצים לתת לאישה כמוני לנהוג?" שאלתי אותו מתגרה בו הוא עצר בחריקה פראית תופס את צווארי.
"את מתגרה בגורל מוריה." הוא אמר באיום כששמי מתגלגל על שפתיו.
"אני שמה זין על גורל מר אלבז." אמרתי בקור. "אם אתה גבר קדימה תוכיח שיש לך אומץ להפקיר את חייך בידי או שאתה סתם עבריין צעצוע שמפחד על חייו." המשכתי להתגרות בו מביאה אותו לקצה לסתותיו היו חשוקות ועיניו היו אפלות ובסוף הוא חייך חיוך קר.
"אני לא מפחד מכלום אין לי מה להפסיד." הוא אמר בקור. "בסדר נראה למה את מסוגלת." הוא יצא ממושב הנהג צועד בצעדים בטוחים. קמתי ממושב הנוסע מתחלפת איתו פוסעת בביטחון על עקביי.
"טוב איך מתחילים לנהוג?" עשיתי את עצמי חושבת בקול לאחר שלבשתי חגורת בטיחות. "אולי עם שני רגליים?" תהיתי מניחה את הרגל גם על ברקס והגז. "או שאם רגל אחת השמאלית?" תהיתי בכוונה בקול מלחיצה אותו.
"מצחיק מאוד." הוא אמר בציניות מתרווח הנחתי את רגל ימנית על גז הפעלתי איתות מתחילה לנהוג במהירות מופרזת. כשהוא רק מביט בי בחיוך ציני.
"סיימת עם ההצגה שלך?" הוא שאל אותי בגיחוך.
"לא רק התחלתי לחגוג." פתחתי את הגג האוטומטי נותנת לשמש להיכנס לרכב הגברתי את הווליום של השיר הבא ברדיו של נועה קירל אם אתה גבר.
"סתם ערימה של זכרונות, של רגעים שלמים צרובים בתוך תמונות
מחולקות אצלי בלב לפי תקופות חלקן טובות חלקן טיפה פחות." היא התחילה לשיר בקולה היפה הוא גלגל עיניים מביט בי מגבירה את ווליום. "איך כל פעם וואה פ-פ-פעם אתה הולך, אתה חותך מה הטעם? וואה ט-ט-טעם אתה חוזר ומצטער." הבטתי בחיוך ניצחון נהנת לראות אותו סובל. "אמרת, "אני משוגע ואת מהממת" זרקת אותי לאוויר בקושי נושמת השארת אותי והלכת מכאן אם אתה גבר תגמור ת'עניין אם אתה גבר תגמור איתי כבר." התחלתי לשיר את הפזמון בקולי קולות מעצבנת אותו. "תגידי לי מה את עושה? על מה את נלחמת? חצי נמרה חצי מטומטמת." הוא גיחך. "לפחות בזה היא צודקת שהיא מטומטמת." הוא אמר בבוז. "בסוף 'תה חוזר אליי לא מעוניין אם אתה גבר תגמור ת'עניין
אם אתה גבר תגמור איתי כבר." דקלמתי את המילים מזייפת בכוונה בעברית נזכרת בימים אחרים שהייתי משגעת ככה את האחים שלי עם זיופים בכוונה. "אם אתה גבר תגמור ת'עניין אם אתה גבר תגמור ת'עניין
אם אתה גבר תגמור ת'עניין אם אתה גבר תגמור ת'עניין." המשכתי לשיר נהנת מהרוח הנעימה האווירה היתה טובה השמש זהרה בשמיים. "סתם, זה היה סתם מלוכלך אבל יצאתי חזקה מזה כל כך את כל הדברים שהשארת כדאי שתשכח זרקתי הכל, כבר אין מקום בפח." הוא רק גלגל עיניים כשהוא מקשיב למילים בבוז. "לא הפעם וואה פ-פ-פעם אתה הולך, אתה חותך מה הטעם? וואה ט-ט-טעם אתה חוזר ומצטער." המשכתי לזייף בכוונה מתגרה בו יותר. "אמרת, "אני משוגע ואת מהממת" זרקת אותי לאוויר בקושי נושמת השארת אותי והלכת מכאן
אם אתה גבר תגמור ת'עניין אם אתה גבר תגמור איתי כבר." הרוח בדרה את שערי הבעתו היתה מלאה סבל ועוגמת נפש ממני כשאני רק צוחקת לו בפנים. "תגידי לי מה את עושה? על מה את נלחמת? חצי נמרה חצי מטומטמת. בסוף 'תה חוזר אליי לא מעוניין אם אתה גבר תגמור ת'עניין
אם אתה גבר תגמור איתי כבר." שרתי את הפזמון מעצבנת אותו יותר.
"אני רואה שאת מכירה את השיר הזה טוב?" הוא אמר בבוז.
"כן אני והחברים שלי אהבנו לשמוע אותו." השבתי בקצרה ממשיכה לזייף לו באוזן בכוונה. "אם אתה גבר תגמור ת'עניין אם אתה גבר תגמור ת'עניין אם אתה גבר תגמור ת'עניין אם אתה גבר תגמור ת'עניין
אם אתה גבר תגמור ת'עניין אם אתה גבר גבר אם אתה גבר תגמור ת'עניין
אם אתה גבר גבר." שרתי את הפזמון מזייפת יותר נוהגת בפראות. "אמרת, "אני משוגע ואת מהממת" זרקת אותי לאוויר בקושי נושמת
השארת אותי והלכת מכאן אם אתה גבר תגמור ת'עניין אם אתה גבר תגמור איתי כבר. תגידי לי מה את עושה? על מה את נלחמת? חצי נמרה חצי מטומטמת בסוף 'תה חוזר אליי לא מעוניין אם אתה גבר תגמור ת'עניין אם אתה גבר תגמור איתי כבר" שרתי דופקת זיוף של החיים מתחילה לצחוק בקול משחררת שמחה שנעלמה תקופה ארוכה. עיניו התבוננו בי במבט נוגה לרגע קצר ואז הן הפכו לקפואות יותר. המשכתי להתעלם ממנו מביטה קדימה בכביש ממשיכה לנהוג אל היעד לפי הוויז. השיר התחלף לשיר של מרגי השיר היה sucks to know you. כמה אירוני שדווקא השיר הזה. הוא עצם את עיניו ונרדם בעייפות יתר הורדתי מעט ווליום.

השבויה הקווקזית הסדרה 2: אהבה זה רק משחקWhere stories live. Discover now