•נטשה P.O.V•
הסתכלתי בהלם על הדמות שמולי הרגשתי איך גופי רועד. כל מה שעברתי באותו יום המקולל שפגשתי אותו. ״חכי,״ שמעתי את קולו של הבחור. ״שמעתי שאת פיצצת את החבר שלי האם הוא דובר אמת?״ הוא שאל אותי מסתכל אליי הגבר עם עיניי אזמרגד.
״אתה תגיד לי האם בחורה בעלת גוף חלש יכולה לגבור על הקינקוג הזה?״ שאלתי בצורה הכי תמימה שיש.
״את רוצה לדעת מה אני חושב אני חושב שכן.״ הוא ענה כשחיוך זחוח על פניו הוא נעמד מולי כששפתיו קרובים אל אוזני הרגשתי את הבל פיו החם גרם לי לצמרמורת. קולו פתאום היה כל כך מוכר כל כך לא זר כאילו הכרתי אותו. ״את יכולה לרמות פה את כולם שאת נערה תמימה אבל אני בטוח שאת לא כזו תמימה.״ הוא אמר מתיישב במקומו. ״אה ואל תשכחי להביא לי ויסקי משובח.״ הוא אמר לי בקול קר.
״הביא אל תדאג.״ חייכתי חיוך ציני אתה הולך לאכול אותה יקירי.
****
״אז מה חתלתולה היפיפייה.״ שמעתי את קולו הקר והרך קרוב אל אוזני הסתובבתי מסתכלת עליו בהפתעה.
״מה אתה רוצה? אתה עוקב אחרי?״ שאלתי בקול חד.
״איך קוראים לך?״ הוא בקרירות.
״אותי לימדו שלפני ששואלים לשם של מישהו מציגים את השם שלך.״ אמרתי בקול קר וציני ובזלזול. ״וחוץ מי זה מי אמר שאני אתן לך את המידע הזה.״ אמרתי לו מתכוונת ללכת הוא תפס אותי בידי חזק.
״אלאור אלאור אלבז אל תשכחי עם מי את מתעסקת ילדה!״ הוא אמר בקול קר דוחף אותי והולך.
״אני יודעת מי אתה פושע עבריין חסר חיים.״ אמרתי בקרירות קולי היה קר יותר.
״הו למישהי יש כאן אומץ.״ הוא אמר מתקדם בצעדים פראיים. עמדתי כשידי מאוגרפות להן. עיניו היו בצבע ירוק אזמרגד כהה עם גוון אפרפר כחכחל.
״נטשה דוידוב.״ הוא אמר את שמי בזלזול הסתכלתי עליו בלבול לרגע ברגע אחר חזרו להיות קפואות.
״אז אם אתה יודע את שמי למה אתה שואל אותו?״ שאלתי בזלזול.
הוא חייך חיוך זחוח מתקדם אליי קרוב יותר אל אוזני. ״בשביל שתדעי שחייך הולכים להיות גיהינום!״ הוא אמר מוציא את האקדח מכוון אל ראשי. הרגשתי רעד אבל הבטתי בו במבט ריק.
״בקשה אחרונה?״ הוא שאל אותי בקרירות.
״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד.״ אמרתי.
****
הוא תפס בשיערי בכוח מושך אותי איתו במסדרון כשאחת העוזרות מביטה בי ברחמים הוא זרק אותי אל תוך אחד החדרים בביתו. החדר נראה כמו מחסן הוא כבל את ידי בשלשלאות שהיו שם ואת רגלי.
״עכשיו את תצטערי על זה.״ הוא לקח ברזל חם ורותח והסתכל בעיניי מחפש פחד. הרגשתי פחד ורעד משתק את גופי אבל אני גם לא במותי לא התחנן באף בן אדם שיציל אותי כזאת אני רק לה׳ התפלל. הבטתי בקור בחוסר רגישות.
״אתה ממש גברי מול אישה כבולה מאוד עבריין סחטיין סימם אותי ועכשיו הערס משחק אותה גיבור. כמו שאמרתי הביצים שלך ברחו ממך, מה אפשר לצפות מהעבריינים הכל פוזה אצלהם.״ אמרתי בחיוך קר וזחוח אני לא הולכת לתת לו לשבור אותי.
״נראה איך תדברי כשהברזל החם הזה ייגע בגופך ואת תדממי עד מוות ואני ימשיך להשאיר אותך בחיים בשביל לראות אותך מתענה.״ הוא אמר בקול קר מתקדם אליי מחכה לראות את הפחד בעיניי.
״אתה לא מפחיד אותי וגם המוות לא מפחיד אותי אם המיתה שלי תהיה קשה שלך תהיה פי שתיים. משיבה טובה אתה לא תמות עבריין צעצוע עולם התחתון כולו בתחת שלי צועק אצילו!״ אמרתי בחיוך קר. ״אתה יודע מה מבדיל גבר ואישה?״ שאלתי אותו כשהוא מתקדם אליי פניו קרובות לשלי וחיוך זחוח על פניו.
״מה מבדיל בנינו?״ הוא שאל בחיוך מזלזל.
״אישה תמיד משתמשת במוח שלה על מנת להפיל מישהו, וגבר משתמש בכוח שלו ועל הדרך מחסל את עצמו עם הזמן זאת הסיבה שניצחתי אותך כבר במהלך הראשון שלי.״ אמרתי בחיוך קר תופסת את צווארו עם שלשלאות וחונקת אותו עם יד אחת כשהוא נלחם להשתחרר ממני.
****
״אז אתם מכרתם אותי בתמורה לנזיר עדשים?״ שאלתי בחיוך קר ואז הרגשתי כפה חזקה הלחי שלי עפה זה היה האדם האחרון שציפיתי ממנו שיעשה לי דבר כזה נועם. הסתכלתי עליו בזעם ואכזבה.
״גם אתה איתם?״ שאלתי אותו מאוכזבת ממנו ממי שציפיתי שיגן עליי הוא שתק.
״את תצטרכי לקיים את ההסכם את יודעת שלמילה יש כוח ואת תקיימי אותו.״ הוא אמר בקול קר.
״אתם לא יכולים לעשות לי את זה!״ צעקתי על אבי בזעם.
״אנחנו כן! את תנשאי לו בין אם תרצי ובין אם לא!״ אחי הבכור אמר לי.
״ממש לא על גופתי המתה!״ צעקתי אוחזת בסכין מושיטה אותו לצווארי.
״אם לא תחזירו אותי הביתה אתם תראו אותי מתה!״ שאגתי בזעם. ״כי לי אין מה להפסיד עכשיו אני לא מתכוונת לחיות כל חיי כאומללה.״ אמרתי כשאני מכוונת את הסכין לעורק הראשי שלי.
״את לא תעזי!״ הוא אמר כשעיניו מלאות בזעם אותו האחד שכל כך שנאתי נכנס לשם הצליח לשהשתלט עליי החזיק בידי בכוח נלחמתי בו להשתחרר מאחיזתו. הסתכלתי על נועם ומאור איתן יעקב אף אחד מהם לא קם להגן עליי. הרגשתי שוב את אותה הזריקה ואיך שאני מאבדת את עצמי שוב אני לא אסלח לאחים שלי ולהוריי לעולם.
****
״את לא תצליחי לברוח הפעם אני מציע לך להיכנע נטשה שנינו יודעים שאין לך לאן ללכת שי ולידור הם לא בצד שלך.״ הוא אמר בקול קר ובטוח כשחיוך זחוח על פניו.
״אני מעדיפה למות לפני שאכנע לך! אמרתי גולשת על הכבל.״ הוא לא זז ממהר הסתכלתי לצד השני הבולדוזרים שלו עמדו שחררתי את ידי מהחבל נותנת לעצמי למות ליפול לתהום קוברת ביחד עם עצמי את העבר שלי.
״נטשה!!״ הוא צרח כל כך חזק את שמי נפלתי אל אחד המשאיות מקבלת מכות חזקות. ידעתי שכאן סופי הגיע.
****
זה הוא העבריין הזה שהייתי צריכה להפוך לאישה שלו, ואני בגללו כמעט התאבדתי. הסתכלתי בעיניו ירוקות אזמרגד כהה עם גוון אפרפר כחלחל ושיערו בהיר בצבע דבש שתני פרוע. גופו שרירי ועורו ברונזה שפתיו נפוחות תווי פניו ישרים אפו היה סולד וגברי, הוא היה לבוש בחליפה אפורה יקרה ושעון על יד כסוף וצמיד. עיניו פגשו בעיניי השחורות בוחנות אותי, פניו כוסו בזיפים גבריים.
״מוריה דוד?״ האישה שלידו שאלה אותי והתעוררתי ממחשבותיי על העבר.
״כן זאת אני.״ אמרתי בקול בטוח נגשת לשבת כשהוא מסתכל רק בעיניי ואני בעיניו בצבע ירוק אזמרגד כהה עם גוון אפרפר כחכחל חלפו על פניי.
״שמי מוריה דוד אני בת עשרים ושלוש.״ אמרתי להם באתי להמשיך עיניו הסתכלו בי בקור.
״שירות צבאי?״ הוא שאל אותי מחכה שאענה לו לא אהבתי את הטון שלו. רציתי רק לבעוט בו ישר לפרצוף אחרי הכל. על מה שהוא עשה לי.
״שירותי הצבאי שירתתי כעתודאית הקדמית עסקתי בצבא בתחום חובשת בשטח קרבי.״ עניתי בביטחון כשהוא מגחך.
״את?״ הוא שאל אותי נעמד מולי עיניו בוחנות כל תנועה שלי ואני רק רציתי לבעוט בו.
״כן אני, למה אתה מופתע אדוני אתה חושב שבחורה כמוני לא מסוגלת להילחם בשטח? מי אתה חושב במבצע האחרון נכנס לעזה והציל חיילים שם סבא שלי?״ שאלתי אותו כשאני מאבדת עוד שנייה שליטה ומעצבת את פרצופו מחדש. בגלל הבן זונה הזה הייתי צריכה לעשות ניתוח פלסטי ולשנות את זהותי.
״את מאוד חצופה גברת מוריה דוד, אני לא יודע מאיפה יש לך את החוצפה לדבר אליי ככה, אני לא אחד החברים שלך?״ הוא אמר לי בטון מאיים שאני בטוחה שהרעיד את העוזרת ואת השומר ורק לי הוא גרם לגחך בלעג.
״אני בטוחה בזה אדוני, בכל זאת חבריי הם אנשים נאורים לעומת עבריינים מעולם התחתון. כנראה נפלה פה אי הבנה קטן אדוני התבלבלתי בין המשרדים, ובטעות הגעתי לעסקו של עבריין שקרוב לוודאי יוציא אקדח בכל רגע.״ אמרתי בביטחון קמה נעמדת מולו. ״ברשותך אצא מכאן מר אלאור אלבז.״ אמרתי בקול קר ועקפתי אותו מתכוונת לצאת, אבל הרגשתי את ידו החזקה כברזל.
״לאן את הולכת בדיוק גברת מוריה דוד אנחנו עוד לא סיימנו את הראיון, לדעתי נפלה טעות בידייך את במקום הנכון עצם ההוכחה לכך קורות חייך כאן.״ הוא אמר בקול בטוח כשחיוך קר רק על שפתיו. ״שבי יש לנו על מה לדבר.״ הוא אמר מסתכל בי חושב שאני אחת שתיפול בקלות לידיו ממש לא אלאור אלבז אני מעדיפה להתרחק ממך.
״איני מעוניינת בראיון הזה מצידי הוא נגמר ברשותך אצא לי.״ אמרתי משתחררת מאחיזתו ועוזבת את הבניין הזה. אני לא מתכוונת להיות עם העבריין הזה באותו מקום אלך לחפש לי עבודה במלצרות מאשר להיתקע איתו יש לי ניסיון עבודה הכל יזרום. יצאתי לי חוצה את הכביש צועדת לי בנחת ברחובות ירושלים רק הבוקר הגעתי לכאן ואני מרגישה בבית. צעדתי לי בנחת חולפת על פני הר הזיתים עצרתי מסתכלת בנוף החורפי של ירושלים לבשתי על ידי כפפות לבנות מעור מפני הקור הנעים. הסתכלתי על הר הבית מאותו מרחק מסתכלת ביופי שלו, וגם בקברים הקרובים שמהם עתידים להתעורר לחיים בני מלכות בביאת המשיח, כפי שהיה בנבואת העצמות של יחזקאל. אני תמיד אהבתי ללמוד היסטוריה ותורה זה היה חלק ממני, בעבר הייתי הולכת לשיעורי תורה עם האחים שלי. הם למדו עם הרב איילון ואני למדתי עם הרבנית איילת. היא היתה מלמדת בצורה מעניינת, עד שיום אחד ראיתי את השיעור של הרב איילון. והשיעורים שלו היו יותר מעניינים ביקשתי ממנו לבוא וללמוד כויילל שלו, אבל הוא העמיד לי תנאי שהתלבש בצניעות בשיעוריו. ואני איך יכולתי לסרב להזדמנות כזו ללמוד כמובן שהסכמתי שאלתי את כל מה שצריך עליי לעשות. הוא הסביר לי בפרטי פרטים מה עליי ללבוש בשיעורים האלה. אחיי צחקו עליי בהתחלה אבל אני לא שמתי לזה התייחסות באותם השיעורים עם השכל שלי הייתי מפילה אותם בחכמה. הרב היה מרוצה מכך שהתעניינתי נורא בשיעורי תורה זה חיזק אותי, הגעתי עליהם עד הימים האחרונים שלי בתור נטשה דוידוב. אבל כעת איני עוד אותה נערה שהייתי היום אני מוריה דוד אישה בת עשרים ושתיים ללא עבר ועתידה אינו ידוע. הלכתי אל כיוון הרכבת הקלה שקרובה לארמון הנציב, עליתי לי בנחת נוסעת לי אל כיוון ירושלים המערבית. אל שכונה שבה אחי כבר גר שנה מיום שמתתי בתור נטשה. הגעתי הביתה בעייפות חולצת את נעליי נועם לא היה בבית הוא נסע לצבא הוא אמר שהוא חזר לימ״מ. ואני פחדתי נורא לגביו לא רציתי שהוא יסכן את חייו כך. נכנסתי אל תוך הסלון מותשת נורא חשבתי כעת מה עכשיו? אני חייבת למצוא עבודה במקום אחר עם הבן אדם הזה אין מצב שאעבוד פתחתי אינטרנט התחלתי לחפש דרך כוח אדם. עד שבסוף לא צץ שום דבר באופק והדלקתי טלוויזיה על איזשהי תוכנית אקראית. היה שם סדרה מעניינת בשם ״נישואין בצוואה.״ מדובר על בחורה בשם סשה קוזינוסבה מוכרת צעצועים מן השורה. כמו רוב הבנות, היא רוצה לחיות בלי הטרחה ותסכול. אבל חוסר מזל פשוט ממשיך סשה. לא מספיק כסף אין לה, וחבר שלה בגד בה, ואביה עוסק באישה חדשה ואת העבר שלהם. הקש האחרון הופך תאונה שבה אחד נפגע מסשה. עכשיו האיש כבול למיטה המקדיש עצמו רק "נס" - ניתוח יקר. סשה הוא מיואשת!
אבל הגורל לא תמיד אכזרי לפעמים זה מציג הפתעות מסחררות! זו הפתעה עבור סשה הופכת עדות מיליונר בריטי טרנס הארפר, לפיה היא עכשיו יורשת של 9 מיליון ליש"ט! כמובן, יש לו משלו "אבל" ... סשה חייבת לנטוש את העבר, כדי להיות סנדרה סימור להסכים להתחתן עם ג'יימס - בנו של מיליונר!
עתידה סנדרה להחליט כי סיכוי גורלי כזה של פעם בחיים, כך מחליטה לקבל את התנאים שלו ברצון. וחייה השתנו באופן דרמטי!
סרט מעניין מלא אקשן אהבתי לראות את הגיבורה נלחמת על אהבתה. ראיתי מרתון של זה עד שהתעייפתי ונרדמתי על הספה.
YOU ARE READING
השבויה הקווקזית הסדרה 2: אהבה זה רק משחק
Roman d'amour״אתם לא יכולים לעשות לי את זה!״ צעקתי על אבי בזעם. ״אנחנו כן! את תנשאי לו בין אם תרצי ובין אם לא!״ אחי הבכור אמר לי. ״ממש לא על גופתי המתה!״ צעקתי אוחזת בסכין מושיטה אותו לצווארי. ״אם לא תחזירו אותי הביתה אתם תראו אותי מתה!״ שאגתי בזעם. ״כי לי אין מ...
