פרק 17

196 6 3
                                    

״בוקר טוב נסיך״ הערתי את עומר
״בוקר טוב מלכה״ הוא החזיר לי
רציתי לשאול אותו אם באלו להתקלח ביחד, אבל לא נראה לי... אמא ואבא בבית..
״חיימושלי לך להתארגן לבצפר״ אמרתי לו
״אני מבריז היום״ הוא הכריז. סליחה? מזה מבריז?! היום אני מודיעה על המסיבההה זה לא אפשרי שהוא יבריז..
״אתה לא״ אמרתי
״אני כן״
״אתה לא״
״אני כן״
״דיי עומר״ אמרתי והוא הפסיק והלך להתארגן.
כשהוא יצא מהחדר הלכתי לכיוון הארון שלי והוצאתי חולצת בטן שחורה, ג׳ינס סקיני ארוך לבן ומגפיים עם עקב מוסתר. אספתי את השיער שלי לקוקו גבוה ועשיתי מחליק על הקוקו שנשאר. שמתי אודם ורוד חזק, ריסים, אייליינר, פודרה ולקחתי את התיק שלי.
״מי זאת הכוסית הזאת?״ עומר שאל בקריצה ושרק.
״ים גל, נעים להכיר״ אמרתי בהתחכמות
״מתחכמת שכמותך״ הוא אמר ונישק אותי נשיקה קטנה על הפה שמשאירה טעם לעוד..
״טוב בוא צריך להכין ארוחת בוקר״ אמרתי לו וירדנו למטבח מחובקים.
הוא העביר לי שתי לחמניות והוציא שתי ביצים ואני התחלתי להכין
״תוציא שקיות מאמי״ אמרתי לו וראיתי שהוא מוציא אבל תוך כדי בוהה בי
״תוריד תחיוך שלא תתחיל להזיל לי פה ריר! על מה אתה חושב בכלל?״ שאלתי הולכת לכיוון הלחמניות
״אני חושב על הגוף המושלם שלך ועל זה שאת לא מסכימה לי לעשות אותך!״ הוא אמר וליטף את התחת שלי.
אני חושבת שהסמקתי, הלחיים שלי התחממו בטירוף והאדימו וכמובן שהסתרתי את הפרצוף שלי כדי שעומר לא יראה שאני מסמיקה בגללו.
״יאללה צריך לצאת בייבי״ אמרתי לו ויצאנו
נכנסתי לכיסא הנהג ועומר לכיסא שליד הנהג והוא הפעיל מוסיקה.
היה שיר מושלמי של ג׳ייסון דרולו "the other side" והתחלתי לצרוח אותו כמו איזה משוגעת את השיר ועומר חשב שצריך לשלוח אותי לבית משוגעים (😂)
״ידעתי שאת אוהבת את השירים שלו.. לא עד כדי כך!!!״ הוא אמר כשהגענו לבית ספר וצחקק.
שעה ראשונה-צלצול
״תלמידים יקרים נא לשבת!!! מהר יש לנו 45 דקות ללמוד למבחן וזה קצת!!״ נורית המורה ללשון צעקה.
״נורית״ צעקתי שהרמתי את היד
״כן?״ היא שאלה
״אני צריכה להודיע הודעה״ אמרתי והנהנה
״אוקיי אז היוש אממ אני מארגנת מסיבה מטורפת שתהיה מחר במלון דן זה על הים וכל זוג יקבל חדר כי זה יהיה מסיבת 24 שעות אז כולם באיםםםם, יום שלישי 20.6 בשעה 22:00 כולם כולם כולם כולם כולםםםםם באים במלון דן יש כתובת בוויז״ הודעתי ויצאתי מהכיתה כדי להודיע לכל הכיתות. כשסיימתי אחרי משהו כמו רבע שעה, נכנסתי לשיעור והתיישבתי.
״ים, את זוכרת מהו שם עצם ושם תואר? זה יהיה במבחן ואחר כך בבגרות״ נורית שאלה אותי
״שם עצם זה גוף לדוגמא, שולחן הוא שם עצם. שם תואר זה מה שמתאר את הגוף לדוגמא, שולחן גדול״ אמרתי והיא הנהנה ועברה לילד אחר.
״דור?...״ היא צעקה ומפה וכבר הפסקתי להקשיב.
״בואנה חכמה..״ יונתן קרץ לי וחייכתי
הפסקה-צלצול
״את באה מחר?״ שאלתי את ליהי
״ברור״ היא אמרה ״אני הולכת להביא אוכל, להביא גם לך?״ היא שאלה בנוסף והנהנתי.
״מי זאת האישה הזאת אעע?״ עומר בא מאחוריי ונגע לי בגב.
״היי חיימשלי״ אמרתי ונישקתי לו את הפה.
״צריך לשמור מקום גם לליהי?״ הוא שאל והנהנתי
״יש אישור להזמין אותך למסיבה?״ עומר שאל וצחק
״תן לי לחשוב על זה ולחזור אלייך אחר כך עם תשובה חיובית״ אמרתי ונישקתי אותו על הלחי.
״מה קורה?״ ליהי שאלה כשהגיעה לשולחן ששמרנו לה
״אחלה ואת?״ עומר ענה
״מעולה!״ היא אמרה וחייכה חיוך ענק
״מי הזמין אותך למסיבה?״ שאלתי כשהבנתי שזה מה ששימח אותה
״שון״ היא אמרה ״הוא אמר לי שהוא נוסע לחו״ל לחודשיים והוא לא יהיה פה במסיבה אבל הוא ביטל את הטיסה בשבילי״ היא אמרה וכל כך שמחתי בשבילה. איזה חבר מדהים יש לה!
״וים, ברור לך שהיום אנחנו הולכות לקנות שמלות!!״ היא אמרה וצחקקנו.
״טוב סיימתן לאכול?״ עומר שאל והנהנו.
שעה שנייה-צלצול
אני, ליהי, עומר ושון שהצטרף אלינו אחרי ארוחת הבוקר נכנסנו לכיתה ותפסנו את כל השולחנות האחוריים. אפשר לומר שאנחנו סוגשל ״מלכי הכיתה״ ושכולם מעריצים אותנו ומנסים להיות כמונו.., וגם אנחנו מהמגניבים האלה שכבר שותים ונוהגים והכי מגניב.., אבל יש את כל החנונים שמנסים להיות אנחנו.., זה די מצער לאיזה רמה הם יורדים, וזה אפילו לא דומה לנ--.
״תלמידים, שלום! נא להוציא מחברות ולרשום את הנושאים יש לכם בגרות בעוד כחודש!״ סיגל המורה לביולוגיה אמרה לנו והוציאה אותי מהמחשבות שלי.
״יהיו הנושאים הבאים- רדיואקטיביות, קרינת על סגול, פתוגנים ובעלי חיים, פגיעה מכנית, שריפות, תצטרכו לדעת גם על עשרה ביולוגים נוצריים שהם- נורמן בורלוג, ווד ג׳ונס, פטריק גדס, סטיבן ג׳יי גולד, סידני ברנר, פרנסיס גלטון, לינדה באק, ז׳ול בורדה, ג׳וליוס אקסלרוד ומרטינוס באיירינק. וגם חמישה ביולוגים ישראלים- גד אביגד, שאול אדלר, אהרן אהרונסון, יואל דה-מלאך ואבינועם דנין.״ היא אמרה כשסיימה לכתוב על הלוח.
״זה החומר לבגרות, הבגרות תהיה ב4.4 בשעה 12:00 נא להיות בבית הספר. מי שיאחר לא יבחן ומי שלא יסיים את הבגרות עד ל14:30 תיפסל לו הבגרות. הלוואי והיו תנאים אחרים אבל אני לא קובעת אותם. היום כולם נשארים שעה תשיעית אנחנו נלמד לבגרות.״ היא אמרה שוב.
אוף כמה חומר למען השם? משרד החינוך האלה מגזימים!!
״אבל כעת, אתם משוחררים כי אתם נשארים שעה תשיעית.״ היא אמרה ויצאה מהכיתה.
״אתם נשארים?״ שאלתי את ליהי, שון ועומר.
״לא נראלי.. סתם משעמם אני לומד בבית עם מורה פרטית״ שון אמר
״כן.. זה לא ש45 דקות יעזרו במשהו..״ ליהי הוסיפה.
״אתם באים לפיצה אחרי בית ספר?״ שאלתי וכולם הנהנו.
אני וליהי הלכנו לשירותים ושם פגשנו מישהי, חדשה בבית ספר, נראית טוב.
״היי ילדה, את חדשה פה?״ שאלתי אותה בנעימות.
״כן, קוראים לי נעמה״ היא אמרה ״ואיך לכן?״ היא שאלה.
״אני ים״ אמרתי והצבעתי על עצמי ״ואני ליהי״ ליהי אמרה והצביעה על עצמה.
״נעים מאוד להכיר אתכן״ היא אמרה ולחצנו ידיים.
״ישמצב אתן אומרות לי איפה זה י7?״ היא שאלה
״כן, בואי, את איתנו בכיתה״ אמרנו בהתרגשות והיא שמחה
״אהה נעמה תקשיבי מחר יש מסיבה שכבתית אז תבואי אני מארגנת..״ אמרתי לה.
אוקיי אז נעמה היא נערה כהת עור עם חזה יחסית גדול לגילה, היא גבוהה וישלה תחת. ישלה את השיער המדהים הזה שיש לאתיופיות שהוא מתולתל נפוח כזה יפה. היא בטוח תצליח בבית ספר מבחינה של בנים. תמיד חלמתי להיות כהת עור, עם השיער, ועם הצבע גוף ותמיד החיים שלהם זה דבר מרגש ולא משעמם כמו שלי. נולדתי בתל אביב, עברתי לקיבוץ המפעיל וחזרה לתל אביב. כיף לנעמה. אבל מצד שני, כהי עור תמיד נפגעים, כי צוחקים עליהם בגלל צבע העור שלהם וזה מגעיל בעיניי כי כולנו בני אדם... זה בדיוק כמו ששחורים יצחקו עליי שאני לבנה.. אבל הם טובים לא כמונו הלבנים..
״נעמה רוצה לבוא איתנו אחרי בית ספר לפיצה? ואז אליי?״ שאלתי אותה והיא הנהנה.
~נקודת מבט נעמה~
היום הגעתי לבית הספר החדש, כן כן, יום לפני סוף הלימודים אבל היינו חייבים לעבור דירה.
אמא שלי עובדת בתור ספרית לאירועים ואבא שלי בתור מנקה.
בגלל ששניהם לא מרוויחים הרבה כסף בדרך כלל אני וחמשת אחיי עובדים גם.
שיר- אחותי הגדולה בת 20
נועה- אחותי התאומה בת 16.5
נועם- אחותי הקטנה בת 14
ניר- אחי הקטן בן 12
ורוי- אחי הקטן, תאומו של ניר בן 12
כולנו עובדים. שיר עובדת במכולת, נועה ואני עובדות בגן ילדים אחרי בית הספר, נועם עובדת בבית קפה וניר ורוי עובדים אצל הירקן. לפחות עבדנו. היום כשעברנו דירה היינו צריכים להתפטר. לי ולנועה היה הכי קשה לעזוב, כל הילדים הקטנים האלו שיש להם הורה אחד בבית או שאין להם הורים וכולם כמונו, שחורים. כל כך אהבנו אותם שזה ממש קשה.
בקיצור, היינו צריכים לעבור דירה בגלל בעלי הדירה שלנו, שאותה השכרנו.., הם דיווחו למשטרה שיש יריות בבית שלנו, שזה בכלל היה סרט וכמובן הם שנאו אותנו, כי אנחנו שחורים.., אז הם שמו אקדח בכניסה לבית שלנו ואז אמרו לנו שאנחנו חייבים לעזוב עוד היום. בדיוק מה שקרה.
בחיים לא חשבתי שאני אוכל להתחבר לבנות שהצבע עור שלהן לבן, כל החברות שלי הן שחורות כמוני.
אבל אז ים וליהי הגיעו. אני חושבת שפה יהיה לי קל להשתלב. בית ספר ללבנים, שלא אכפת להם מצבע עור. לפחות ככה זה נראה.
נכנסתי לכיתה י7 וראיתי את ליהי וים וחייכתי אליהן.
״למה לקח לך הרבה זמן בחוץ?״ הן שאלו אותי..
״סתם.. חשבתי על משהו..״ אמרתי להן והן חייכו..

סורי אם יצא ארוך😅 אני רק רוצה להבהיר שני דברים- לקחתי את החומר למבחן בביולוגיה מוויקיפדיה אז אל תחשבו שאני כלכך חכמה😁😂 ודבר שני- אינלי שום דבר רע בנוגע לשחורים, וכן אני ילדה לבנה ואני מתה על שחורים. תודה מראש❤️

אהבה בתיכוןWhere stories live. Discover now