Ashton//HEBREW - uncompleted

Ten

הלכתי לבית של מיסי היום אחרי בית הספר. הרגשתי רע מכמות הזמן שלא ביליתי איתה. אף על פי שהייתי איתה, אבל לא באמת הייתי איתה. המחשבה שלי התרוקנה מהעובדה שאני הולכת לאשטון וממה שהוא אמר בטלפון.

מיסי תפסה את ידה בשלי, מפנה את תשומת הלב שלי אלייה. "הכל בסדר היום?" היא שאלה, מושכת אותי אל גופה.

הנהנתי וחייכתי. "כן, פשוט יש לי הרבה על הראש כרגע, את יודעת, עם בחינות הגמר והגשת הבקשות לקולג'." אמרתי, נאנקת כלפי פנים, נזכרת שלא מילאתי שום בקשה לקולג' וההודעות המוקדמות נגמרות בסוף החודש.

"את יודעת שילך לך טוב עם בחינות הגמר, את אחת מעשר התלמידים המצטיינים של הכיתה. את יכולה לקחת את הטקסט בעיניים עצומות ועדיין לעבור עם ציון של 80 או גבוה יותר." היא ניסתה לעודד. "את בטוחה שלימודים זה מה שמטריד אותך?"

משכתי בכתפיי. "אחת הסיבות, אני מניחה." מלמלתי, מסתכלת למטה אל הרגליים שלי בזמן שהלכנו יד ביד.

"מה עוד מטריד אותך, יפה?" היא מיקמה את ראשה על כתפי.

נאנחתי, מחליטה להיות כנה איתה. "זה מטריד אותי שאני עוד מעט בת שמונה עשרה ואני אפילו לא יודעת איך לענג את עצמי."

היא נחרה, מושכת את עצמה אחורה ממני עם חיוך ענק על שפתייה. "מה? כאילו, את אף פעם, את יודעת?" קולה היה חצוף בצורה חמודה.

גלגלתי את עיני אלייה והמשכתי ללכת. "לא, אני לא, תודה רבה לך באמת."

"ראש מקלחת. עובד בכל פעם." (- מ ה - ה.כ) גיחכתי בדיבוריה . "זה באמת מה שהעסיק את המחשבות שלך בכל הזמן הזה?"

"בעיקרון, כן."

היא הצמידה שוב את היד שלה עם שלי. "טוב, למה?" היא שאלה. "האם זה בגלל גבר לוהט מבוגר בשם אשטון?" לא אמרתי כלום. "הולי שיט זה בגללו, נכון?"

"בדרך מסוימת, אני מניחה."

היא סתרה לידי והפסיקה ללכת, מחזיקה אותי מלעשות עוד צעד. "מה זאת אומרת, את מניחה?"

נאנחתי. "אני לא יודעת, הוא משגע אותי ואוח. אני לא יודעת." כמעט צעקתי.

"עוד משהו קרה חוץ ממה שסיפרת לי?"

"אולי יתכן שהוא נישק אותי לפני כמה ימים." אמרתי לה, משקרת לגבי התאריך שזה באמת קרה.

היא הכתה בי שוב. "מה לעזאזל, לידיה, למה לא אמרת לי?!" היא צעקה, מכה שוב באותו אזור. (וואו תרגיעי נינג׳ה! ה.כ)

"זה לא סיפור גדול. אני לא יודעת, הייתי די נבוכה."

היא נתנה לי מבט עצוב וחיבקה אותי. "את לא צריכה להרגיש נבוכה, הגבר של חלומותייך הפרועים סוף סוף נישק אותך. איך זה היה? הוא היה טוב בזה?"