"הו, אלוהים! כן!"
גיליתי את האומנות שבלאונן. אשטון ריחף במחשבתי, חוזרת על פעולותיו מהפעם הראשונה שנגע בי, חוזרת על פעולותיו מאותו הערב. מדמיינת את פניו כשגמר; כשאני גרמתי לו. זה היה קל הפעם, לא חשבתי על מה שאני עושה. פשוט עשיתי את זה. כנראה שזה היה קל יותר כי ידעתי מה אני עושה, כי היה לי את הזכרון של האצבעות של אשטון עליי בזמן שאני מרצה את עצמי.
סיימתי ושכבתי על המיטה, קצב הלב שלי האט מהעונג שבלזיין את עצמי בפעם הראשונה. שמעתי את אבא שלי טורק את הדלת הראשית, צוחק עם קולות אחרים. נאנחתי, קמה מהמיטה ובמהירות מתלבשת. "לידיה, תרדי לכאן." הוא צעק, עדיין צחוק בקולו.
נאנחתי אפילו חזק יותר, זורקת את ראשי לאחור, מתעצבנת שהוא היה צריך להרוס לי את ההיי עם הקול המגעיל שלו. (-מטומטמת! ה.כ) "חכה, אני מחליפה בגדים." צעקתי בחזרה בעוד שנכנסתי לשירותים כדי להתנקות ולשטוף את ידיי.
לראות חבורה של ארבעה אנשים יושבים בסלון קצת גרם לי לרצות להקיא; נהנתי מהזמן שלי לבד ולא רציתי לבלות אותו איתם. אבא שלי ישב בכסא הראשי שהיה מופנה כלפיי הספה ששם ישבו אשטון, מייקל וקאלום. "היי" אמרתי בקול, מעבירה את ידיי על הקשרים בשיער שלי.
כולם הסתכלו עליי, מחייכים ואומרים היי בחזרה, בעוד שאשטון השאיר את עיניו עליי יותר מהאחרים, נושך את שפתיו ונושם באיטיות. חייכתי בחזרה, ואז מפנה את תשומת לבי לאבא שלי, שבהה בבחירת הבגדים שלי. "אנחנו צריכים לשפר את מלתחת הבגדים שלך." הוא מלמל, נשען קדימה בכסאו, ממקם את מרפקו על הברכיים.
"תן לי את כרטיס האשראי שלך ואקנה בגדים חדשים." אמרתי לו, מתיישבת על הרצפה, ומשלבת את רגליי.
הוא הנהן. "אני חושב שאני אבוא איתך."
"מה רע במה שהיא לובשת?" מייקל שאל, סורק אותי במהירות. "היא נראת בסדר לדעתי." הוא אמר מושך בכתפיו.
אבא שלי נאנח. "את רואה, בגלל זה אני רוצה שתכסי את עצמך, לידיה. אני לא רוצה שחבורה של גברים אידיוטים יחשבו שזה בסדר להסתכל עלייך." קולו היה קשה. "ומייקל תפסיק להטריד את הילדה בת השבע עשרה שלי יחתיכת מזדיין מסומם."
מייקל הרים את ידיו. "לא התכוונתי לזה ככה, גבר. מבטיח."
צחקתי על מייקל, חושבת כמה הוא טיפש. "בכל מקרה, מה הסיבה שבגללה קראתי לי לכאן? אני ישנתי." שיקרתי, מקווה שהוא יגיד כבר את מה שיש לו להגיד כדי שאוכל להתקשר למיסי ולספר לה את החדשות החשובות.
"אשטון סיפר לי שאת רוצה לבוא לחתונה?" הוא אמר בשאלה.
הנהנתי. "אני חושבת שזה יהיה די מגניב." מלמלתי. "לא הייתי באוסטרלייה בערך חמש שנים."
"את יכולה לבוא, כולנו באים, אבל את צריכה לעבור את כל המקצועות לפני שאני קונה לך כרטיס."
YOU ARE READING
Ashton//HEBREW - uncompleted
Fanficזה היה משהו שלא הייתי רגילה אליו, משהו שהרגיש כל כך אסור, אבל עדיין ללא ספק מדהים. אשטון היה החבר הכי טוב של אבא שלה והיא ניקתה את הבית שלו בכל יום. *מתורגם. כל הזכויות שמורות לכותבת @metroland*
