פניה של מיסי היו מלאות אימה. עיניה החומות בלטו מתוך השקעים, כמעט נראה כאילו הם עומדות ליפול ולנחות על שולחן האוכל. התעסקתי בציפורניי, מסתכלת עליה, מחכה שתגיד משהו ותיתן לי סוג של עצת "החברה הכי טובה". היא ליקקה את שפתייה, פותחת אותן כדי להגיד משהו, אבל אז עוצרת וסוגרת את פיה שוב.
גנחתי ושמטתי את ראשי לאחור. "את יכולה בבקשה להגיד משהו? אני לא יודעת מה להרגיש מהמצב הזה."
היא הנהנה, עדיין בהלם. "אני אפילו לא יודעת איך להתחיל." היא אמרה לי כשאחזה בתפוח ששלה ונגסה בו. "תגידי לי שוב מה קרה. אני צריכה להבין את הסיפור במלואו." היא אמרה בפה מלא.
נאנחתי, מורידה את ראשי, שונאת את כך שאני צריכה לשחזר את החלק המביך של הסיפור. ״ניקיתי את הבית של אשטון אתמול והגענו לסוג של ויכוח." התחלתי, נותנת לה את הגרסה הקצרה. "אמרתי לו מילה גסה והוא התחרפן." עצרתי. "זה היה מוזר, כי הוא משך אותי קרוב אליו, ואמר שהוא 'ירביץ את החרא ממני' וכשאמרתי לו שהוא לא יגע בי, הוא אמר 'הו, אני יעשה הרבה יותר מרק לגעת בך' ואז הוא הרגיש אותי." הוצאתי הכל בנשימה אחד.
מיסי נשארה באותה תנוחה, מחזיקה את התפוח בידה; ושוב הייתה בהלם. "תגדירי, הרגיש אותך."
התחלתי להימאס וגלגלתי את עיניי. "תשכחי שהשיחה הזאת אי פעם התקיימה. את בכלל לא עוזרת." הקול שלי היה עצבני וקצר.
"אוקיי, אוקיי, מצטערת." הוא מיהרה להגיד. "אני פשוט לא יודעת מה לחשוב. זה גרם לך להרגיש לא בנוח? את רוצה לספר על זה לאבא שלך?"
הנדתיי בראשי לשלילה, יודעת שלספר לאבא שלי לא יהיה רעיון טוב. "לא, אני לא מספרת לו." אמרתי לפני שלקחתי לגימה מהמים. "כלומר, אני מרגישה כאילו אני צריכה להרגיש עם זה לא נוח עם זה, אבל אני לא. אני פחות או יותר אהבתי את זה."
היא הטתה את הראש שלה הצידה, ונשכה את שפתיה לפני שדיברה. "את מבינה שאשטון הוא החבר הכי טוב של אבא שלך, נכון?" היא שאלה, גורמת לי להנהן. "ואת מבינה שהוא יותר מהגיל שלך פעמיים, נכון?"
הנהנתי עוד פעם. "אני מרגישה רע שאני אוהבת את זה." אמרתי לה בקול רך. "הלוואי שיכלתי להגיד ששנאתי כל דקה שהידיים שלו עליי, אבל אני לא יכולה." לחיי הפכו לורודות שחשבתי על הקרבה של אשטון אליי אתמול בלילה.
היא לקחה עוד ביס. "אל תרגישי רע. את לא יכולה לשלוט במה שאת אוהבת או נמשכת." היא אמרה. "אני לא יודעת מה להגיד חוץ מתיזהרי. אם הוא היה באמת מתקרב אלייך, או איך שלא תקראי לזה, פשוט תיהיי בטוחה ותדעי שאני תמיד פה בשבילך. את החברה הכי טובה שלי ואני פה בשבילך לא משנה מה." חייכתי להצהרה הקיטשית שלה.
"תודה, אפילו שאני עדיין לא יודעת מה לעשות."
היא משכה בכתפיה. "אולי המשאלה שלך התגשמה והוא רוצה לזיין אותך." היא צחקה, גורמת לי להסמיק עוד יותר.

YOU ARE READING
Ashton//HEBREW - uncompleted
Fanficזה היה משהו שלא הייתי רגילה אליו, משהו שהרגיש כל כך אסור, אבל עדיין ללא ספק מדהים. אשטון היה החבר הכי טוב של אבא שלה והיא ניקתה את הבית שלו בכל יום. *מתורגם. כל הזכויות שמורות לכותבת @metroland*